הילד הישראלי שפחד ממים - והפך לתקווה הפראלמפית בלוס אנג'לס

המפגש עם המים היה מעורר פחד בנועם כתב בכל פעם • השבוע, בגיל 19, השחיין הפראלימפי הישראלי סימן עוד וי במהפך המדהים שלו עם מדליה בינלאומית ראשונה • מאמנו, יעקב ביננסון, מספר ל"היום" על הכישרון שנועד לגדולות כבר במשחקים הפראלימפיים ב-2028: "רוצה להגשים חלומות יחד איתו"

נועם כתב. צילום: ההתאחדות לספורט נכים

בכל פעם שנועם כתב מזנק למים, קשה לדמיין שפעם עצם המפגש איתם עורר בו פחד. היום, בגיל 19 בלבד, הוא כבר מסומן כאחד הפרויקטים הגדולים של השחייה הפראלימפית בישראל, מי שאמור להוביל את הדור הבא של הנבחרת הלאומית ואולי, אם הכול ילך לפי התוכניות, לזנק למים גם במשחקים הפראלימפיים בלוס אנג'לס 2028.

השבוע, בדרך לשם, הגיע רגע שאנשי הענף חיכו לו זמן רב: מדליה בינלאומית ראשונה בקריירה, מדליית כסף בתחרות הסבב העולמי בצרפת במשחה ל-200 מטר חופשי, הישג שסיפק חותמת נוספת לכך שהכישרון הגדול כבר הופך למציאות.

עבור מי שמלווה את השחייה הפראלימפית בישראל, ההצלחה הזאת לא הגיעה בהפתעה. בשנים האחרונות השם של כתב עלה שוב ושוב בשיחות במסדרונות הבריכה, באימונים של הנבחרת ובתחרויות הבינלאומיות.

צוות האימון ראה את הפוטנציאל, חבריו לנבחרת זיהו את הרעב, והמערכת כולה החלה לבנות סביבו תוכנית ארוכת טווח, כשהיעד ברור: לוס אנג'לס 2028. אלא שהדרך של כתב למקום שבו הוא נמצא היום רחוקה מלהיות סיפור רגיל של ילד שהתאהב בבריכה בגיל צעיר. למעשה, הכול התחיל בדיוק הפוך.

נועם כתב, צילום: ההתאחדות לספורט נכים

כשהיה ילד, כתב בכלל פחד מהמים. כל כניסה לבריכה לוותה בחשש, כל צעד אל שפת המים דרש אומץ, והרעיון שהילד הזה יהפוך יום אחד לשחיין בינלאומי נשמע כמעט דמיוני. אבל הוריו לא ויתרו. מתוך הבנה שהמים יכולים להיות עבורו לא רק כלי טיפולי, אלא גם דרך לעצמאות, ביטחון והתפתחות, הם דחפו אותו בעדינות, בסבלנות ובהתמדה ללמוד לשחות. לאט לאט הפחד התחלף בביטחון, הביטחון הפך לאהבה, והאהבה התפתחה לשאיפה מקצועית.

במהלך השנים, כשהתקדם והתבלט, התקבלה במשפחה החלטה דרמטית שתשנה את מסלול חייו. כדי לאפשר לנועם להתאמן במסגרת המקצועית הטובה ביותר, המשפחה כולה העתיקה את מרכז חייה מהשרון לצפון. זה לא היה מעבר רגיל, אלא החלטה של חיים שלמים.

מאמן הנבחרת הלאומית, יעקב ביננסון, זוכר היטב את הרגע שבו כתב הגיע למערכת. "נועם כבר לא ילד, היום הוא בן 19, אבל מבחינת הבגרות והמחויבות הוא ספורטאי לכל דבר", סיפר ל"היום".

"הוא השתלב אצלנו לפני כחמש שנים, אחרי שהמשפחה שלו קיבלה החלטה לא פשוטה בכלל. ההורים עזבו את קדימה, עברו לצפון, קנו כאן דירה והעבירו את כל מרכז החיים שלהם כדי לאפשר לו להתפתח. הוא עבר בית ספר, חברים, סביבה, ובנה את החיים שלו מחדש סביב החלום הזה".

נועם כתב ויעקב ביננסון, צילום: ההתאחדות לספורט נכים

ביננסון, שמלווה את נבחרת ישראל במשך שנים וגידל דורות של ספורטאים פראלימפיים, מספר שכבר מהרגע הראשון היה ברור שמדובר במקרה יוצא דופן. "בהתחלה זה לא היה פשוט. המעבר היה קשה, גם מבחינה אישית וגם מבחינה מקצועית, אבל מהר מאוד ראינו מולנו ילד עם אופי מיוחד. ילד ממושמע בצורה יוצאת דופן, כזה שלא מחפש קיצורי דרך, שמוכן לעבוד קשה ולהשקיע בכל אימון. מהרגע שהוא הגיע אלינו התחלנו לעבוד איתו בצורה מאוד אינטנסיבית, והוא החזיר בכל יום מחדש".

בתוך זמן קצר כתב השתלב לצד בכירי השחיינים הפראלימפיים בישראל, ביניהם עמי דדאון, אריאל מליאר ואחרים, ספורטאים שכבר הגיעו לפודיומים הגדולים בעולם. עבור נער צעיר, המעבר לסביבה תחרותית כל כך יכול להיות מאיים, אבל כתב דווקא פרח.

ההתקדמות שלו הייתה מהירה. הוא החל לשבור שיאים אישיים, לקבוע תוצאות ברמה בינלאומית, ובהמשך גם השיג קריטריונים שהכניסו אותו למפת השחייה העולמית. באליפות העולם כבר הצליח לסיים במקום השישי, תוצאה שהציבה אותו בין השמות המבטיחים ביותר בגילו.

נועם כתב, צילום: ההתאחדות לספורט נכים

"זה הישג אדיר עבור שחיין בגיל שלו", אומר ביננסון. "הוא כבר הראה שהוא מסוגל להתמודד ברמות הכי גבוהות. באליפות העולם הוא הגיע למקום השישי, וזה לא דבר מובן מאליו. זה סימן ברור שאנחנו בכיוון הנכון".

בחודש מרץ האחרון הגיע עוד שלב משמעותי בקריירה שלו, כשהנבחרת יצאה לתחרות בברצלונה. שם עבר כתב קלאסיפיקציה בינלאומית שתהיה תקפה עד 2030, צעד משמעותי שמעניק יציבות מקצועית ותחרותית לשנים הקרובות.

"בברצלונה הוא עבר קלאסיפיקציה עד 2030, וזה נתן לו הרבה שקט", מסביר המאמן, "ברגע שספורטאי יודע איפה הוא עומד, הוא יכול להתרכז רק בשחייה ובהתקדמות".

ואז הגיע השבוע בצרפת, הרגע שאולי מסמל יותר מכל את המעבר מהבטחה גדולה למציאות מקצועית. בתחרות הסבב העולמי, מול יריבים מנוסים ומדליסטים בינלאומיים, כתב זינק לבריכה וסיים עם מדליית כסף - המדליה הבינלאומית הראשונה שלו בקריירת הבוגרים.

נועם כתב ויעקב ביננסון, צילום: ההתאחדות לספורט נכים

החיוך על הפנים שלו בסיום אמר הכול, אבל עבור הצוות המקצועי, זו הייתה בעיקר תחושת סיפוק. "כאן המשימה שלו הייתה להתקרב לשיא האישי ולהמשיך לצבור ניסיון", מספר ביננסון, "זו בסך הכול השנה השנייה שלו בזירה הבינלאומית, והוא כבר מגיע לתוצאות מאוד מכובדות. המדליה הזאת היא רק תחילת הדרך".

למרות ההישג המרשים, בתוך הנבחרת משתדלים לא להיסחף. המטרה האמיתית נמצאת עוד שנתיים וחצי קדימה. לוס אנג'לס 2028 היא לא רק חלום אישי של כתב, אלא גם יעד אסטרטגי של המערכת כולה.

"החלום הגדול שלו הוא להגיע ללוס אנג'לס 2028, ואני באמת מקווה מאוד שנצליח להגשים את החלום הזה יחד איתו", אומר ביננסון, "אני מאמין שיש לו את כל הכלים להשתלב ברמות הגבוהות ביותר. המטרה היא לא רק להגיע לשם, אלא להפוך לחלק בלתי נפרד מנבחרת ישראל גם בשנים שאחרי".

במערכת הפראלימפית כבר רואים בו הרבה יותר מהבטחה. בגיל 19, עם מדליה בינלאומית ראשונה, ניסיון מאליפויות עולם, שיאים אישיים שמשתפרים בהתמדה ומשפחה שהקריבה הכול כדי לאפשר לו לחלום, נועם כתב הופך בהדרגה לאחד השמות המסקרנים ביותר בספורט הישראלי.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

ואולי דווקא בגלל נקודת ההתחלה שלו, ילד שפחד מהמים, ההישג הזה מקבל משמעות עמוקה אפילו יותר. כי לפעמים, הסיפורים הגדולים באמת לא מתחילים באהבה ממבט ראשון, אלא דווקא במקום שבו יש פחד, קושי וחוסר ודאות - עד שמישהו מאמין מספיק כדי לקפוץ פנימה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר