דניאל דובובנקו. צילום: Fred Eric

"החלטתי לייצג את נבחרת ישראל כדי להתקדם מקצועית, היום זה חלק ממני"

ב-2023 דניאל דובובנקו קיבל החלטה משמעותית - ועבר לייצג את ישראל בזירה הבינלאומית • מאז הוא התקדם, עקף את מישה זילברמן - וביסס את עצמו כשחקן הבכיר במדינה • הוא שיתף על המעבר ("בהתחלה זה הרגיש שונה"), המצב בארץ ("משתדל להפריד"), ואולימפיאדת לוס אנג'לס ("יעד מרכזי עבורי")

בבית שבו כל שיחה מתגלגלת לבדמינטון, כמעט בלתי אפשרי לגדול בלי לאחוז במחבט - וזה הסיפור של דניאל דובובנקו, אצלו הענף הוא מסורת משפחתית. כבר בגיל שנתיים הוא מצא את עצמו על רצפת האולם במועדון המשפחתי בחימקי - פרבר מצפון-מערב למוסקבה, סופג את המשחק שהפך לחלק בלתי נפרד מזהותו.

בשנת 2023 קיבל דובובנקו החלטה משמעותית: לבצע מעבר מקצועי ולייצג את ישראל בזירה הבינלאומית. זה לא היה צעד פשוט, אך כזה שנבע מהרצון להתקדם, לאתגר את עצמו ולמצוא מסלול חדש בקריירה. המעבר הזה לא רק סימן פרק חדש בחייו, אלא גם הציב אותו במרכז מפת הבדמינטון הישראלי.

עד לא מזמן, שמו של מישה זילברמן עמד כמעט לבדו כסמל לענף בישראל - אך כיום התמונה משתנה. דובובנקו הצליח להתקדם במהירות ולהשתלב בצמרת העולמית, כשהוא מדורג סביב המקום ה-68 בעולם ומבסס את מעמדו כשחקן הבכיר של ישראל. כעת, כשהעיניים נשואות קדימה, דובובנקו מתכונן לאליפות אירופה שתצא לדרך ב-6 באפריל בספרד. 

דניאל דובובנקו ומשפחתו. בבית כל שיחה מתגלגלת לבדמינטון, צילום: פרטי

"אסיר תודה על ההזדמנות"

"האפשרות לייצג מדינה אחרת פתחה עבורי דלת להמשיך להתחרות ברמה הבינלאומית, להתקדם בדירוג ולהמשיך לבנות את הקריירה שלי", מספר דניאל בראיון מיוחד ל"ישראל היום". "אני מאוד אסיר תודה על ההזדמנות הזו, כי היא מאפשרת לי להמשיך להתפתח ולהתמודד מול שחקנים מהטופ העולמי".

"אני בן 20, וגדלתי במשפחה שבה הבדמינטון היה חלק בלתי נפרד מהחיים. מגיל שנתיים אני עם מחבט ביד, אבל ההחלטה לייצג את ישראל הגיעה מתוך רצון להתקדם מקצועית - וכבר רואים את התוצאות".

איך זה מרגיש לעלות למגרש בחו"ל כשעל החולצה כתוב ישראל?

"בהתחלה זה הרגיש קצת שונה, במיוחד בטורנירים הראשונים אחרי הפסקה. זו תחושה טבעית כשנכנסים למסגרת חדשה. אבל אחרי שניים-שלושה טורנירים, זה כבר הפך למשהו טבעי לגמרי. היום זה חלק ממי שאני כשחקן".

"כשאני עולה למגרש, אני מנסה להתמקד רק במשחק עצמו ולהשאיר את כל השאר מחוץ לתודעה. בנוסף, העובדה שיש לי חברים רבים בין השחקנים עוזרת לי להרגיש נוח יותר ולהגיע מוכן מנטלית לכל תחרות".

דניאל דובובנקו במדי נבחרת ישראל. כבר הפך לטבעי עבורו, צילום: Fred Eric

"על המגרש אני מרוכז רק בבדמינטון"

האם המצב בארץ משפיע על הריכוז?

"אני משתדל להפריד בין הדברים. על המגרש אני מרוכז רק בבדמינטון. זה המקום שבו אני יכול להתנתק מהמלחמה ומכל מה שקורה מסביב. למעשה, עבורי המגרש הוא סוג של מרחב שבו אני מתנתק מהמציאות ומתמקד רק במשחק. זה עוזר לי לשמור על יציבות מנטלית ולהיות ביכולת המקסימלית שלי".

נתקלת בעוינות בטורנירים? איך אתה מתמודד?

"זה קרה פעם אחת, וגם אז מדובר היה באירוע קטן יחסית. באופן כללי, החוויות שלי בטורנירים הן חיוביות. אני משתדל להישאר ממוקד במשחק ולא לתת למצבים כאלה להשפיע עליי מנטלית. המטרה שלי היא לשמור על יציבות ולהתעסק במה שאני יכול לשלוט בו - המשחק שלי".

מישה זילברמן היה שנים הפנים של הבדמינטון הישראלי. איך זה להיות היום הבכיר?

"זה משהו שאני מאוד שמח עליו, אבל אני רואה בזה בעיקר התחלה של דרך. אני מרגיש שמדובר באחריות, אבל גם בהזדמנות גדולה. אני רוצה להמשיך להתקדם, להשתפר ולהגיע להישגים משמעותיים יותר. מבחינתי זה רק שלב ראשון במסע".

דניאל דובובנקו עם המדלייה. הפך לבכיר בענף,

יש לחץ או דווקא מוטיבציה?

"אני לא מרגיש לחץ - אני מרגיש מוטיבציה. אני מתאמן הרבה זמן כדי להגיע לרגעים האלה, ולכן אני רואה בהם הזדמנות ולא עומס. האתגר הזה רק מדרבן אותי להוכיח את עצמי ולהראות למה אני מסוגל".

מה למדת ממישה ובמה אתם שונים?

"לא יצא לי לשחק מולו הרבה פעמים, אבל אני מאוד מעריך את היציבות שלו ואת היכולת לשמור על רמה גבוהה לאורך זמן. לגבי סגנון המשחק - אני חושב שהוא שונה מאוד. לכל אחד יש את הדרך שלו על המגרש, ואני מנסה לפתח סגנון שמתאים לי וליכולות שלי".

מהם הקשיים הכי גדולים?

"בדמינטון הוא ענף תובעני מאוד. יש הרבה אתגרים כמו טיסות תכופות, מעבר בין מדינות, אימונים במקומות שונים וגם קושי למצוא יריבים ברמה גבוהה בארץ. צריך כל הזמן להיות בתנועה, להסתגל לסביבות חדשות ולהתמודד עם עומס פיזי ומנטלי. אבל דווקא בגלל זה הענף מעניין כל כך".

"האולימפיאדה בלוס אנג'לס היא יעד מרכזי"

חסרה לך תמיכה כדי להתקדם?

"כמו כל ספורטאי, תמיד יש מקום ליותר תמיכה. אבל אני מנסה להתמקד במה שיש ולהפיק ממנו את המקסימום. אני מאמין שעם עבודה קשה והתמדה אפשר להתקדם, גם אם התנאים לא תמיד מושלמים".

מה צריך לקרות כדי שתגיע לאולימפיאדה בלוס אנג’לס?

"האולימפיאדה בלוס אנג’לס היא יעד מרכזי עבורי. כדי להגיע לשם אני צריך להמשיך להתקדם בדירוג, להשתפר באימונים ולהציג תוצאות טובות בטורנירים בינלאומיים. זה תהליך ארוך, אבל אני מוכן לעבוד קשה כדי להגשים את המטרה הזו".

מה חסר לך כדי להתברג בטופ העולמי?

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"הדרך לטופ העולמי היא ארוכה מאוד, במיוחד מול מדינות שבהן הבדמינטון מפותח יותר. אני יודע שיש הרבה שחקנים חזקים, אבל אני מאמין שעם הזמן וההתמדה אפשר להגיע לשם. חשוב להמשיך להשתפר, להיות עקבי ולהאמין בדרך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...