כאשר אנסטסיה גורבנקו קיבלה לפני שנה את ההחלטה לעבור לשחות במכללות בארצות הברית, לא מעט סימני שאלה ליוו את המהלך. מצד אחד עמדה אחת השחייניות הבכירות בתולדות ישראל, פיינליסטית אולימפית, מדליסטית כסף מאליפות העולם ואלופת אירופה מספר פעמים. מצד שני ניצבה מערכת תחרותית שונה לחלוטין מזו שאליה הורגלה עד אז.
שחיית המכללות בארצות הברית פועלת בקצב אחר, עם מפגשים תכופים לאורך כל העונה, בריכות ביארדים ולא מטרים ולוח זמנים עמוס שמחייב את הספורטאים לשלב בין אימונים, תחרויות ולימודים אקדמיים. המעבר למערכת הזו דורש הסתגלות לא רק מבחינה מקצועית, אלא גם מבחינה מנטלית.
שחיינים שמגיעים מאירופה רגילים בדרך כלל להתמקד במספר תחרויות מרכזיות בשנה, בעוד שבארצות הברית כמעט כל שבוע כולל מפגש תחרותי נוסף. המשמעות היא עומס גבוה יותר, אך גם הרבה יותר הזדמנויות לצבור ניסיון ולהתמודד עם מצבי לחץ שונים, מול השחיינים הטובים בעולם.
עבור שחיינית ברמה של גורבנקו, שכבר התנסתה בגמרים של אליפויות עולם ובאולימפיאדה, השאלה הייתה האם הסביבה הזו תסייע לה להתפתח עוד צעד קדימה. שנה לאחר מכן, לפחות לפי התוצאות, נראה שהמהלך הזה מתחיל להוכיח את עצמו. גורבנקו השתלבה היטב במערכת החדשה, הציגה יכולת גבוהה כבר בתחילת דרכה במדי אוניברסיטת לואיוויל, והפכה במהירות לאחת השחייניות הבולטות בקבוצה.
בימים האחרונים פורסמה רשימת המשתתפות באליפות המכללות של ארצות הברית – ה-NCAA שתתקיים בין 18 ל-21 במרץ באטלנטה, ג'ורג'יה. בין 322 השחייניות מדיוויז'ן 1, הרמה הגבוהה ביותר בשחיית הקולג'ים, בולטת הנוכחות של שתי ישראליות מאותה הקבוצה: גורבנקו ודריה גולובטי, שתיהן שוחות עבור אוניברסיטת לואיוויל.
עבור גורבנקו, עצם ההעפלה לאליפות היא רק חלק מהסיפור. הישראלית העפילה לשלושה מקצים אישיים - כולם מהמקומות הגבוהים בדירוג. במשחה החזק שלה ל-200 מטר מעורב אישי היא מגיעה מהמקום הראשון עם יתרון של יותר משנייה על המדורגת השנייה, ובמשחי ה-100 וה-200 מטר חזה היא מדורגת שלישית.
שנה של הסתגלות
הדרך לשם לא הייתה מיידית. גורבנקו, שעברה ללואיוויל בעונה שעברה, נאלצה להמתין כמעט שנה לפני שהורשתה להתחרות בליגה עצמה. כאשר קיבלה סוף סוף את האישור והצטרפה למעגל התחרויות בינואר האחרון, היא עשתה זאת במהירות ובביטחון.
כבר בהופעתה השנייה במדי הקבוצה היא שברה שיאי בית ספר, ובהמשך העונה סיימה את אליפות הקונפרנס עם שלוש מדליות אישיות: שתי מדליות כסף ב-200 מעורב אישי וב-100 חזה, ומדליית ארד ב-200 חזה. בנוסף זכתה במדליית כסף בשליחות 4X100 חופשי וסייעה ללואיוויל להשיג מספר ניצחונות מפתיעים על קבוצות חזקות.
אחד הרגעים הבולטים הגיע במשחה השליחות ל־4X 50 מעורב אישי, שם קבעה גורבנקו ספליט של 25.49 שניות בחזה - התוצאה השלישית בטיבה בהיסטוריה של המשחה במסגרת המכללות.
למה המעבר יכול לעבוד?
המעבר של שחיינים אירופים למכללות האמריקניות הפך בשנים האחרונות למגמה בולטת, אך עבור ספורטאים ברמה של גורבנקו הוא עדיין נחשב למהלך משמעותי. הסיבה לכך היא שמדובר בשינוי כמעט מוחלט של סביבת האימון והתחרות.
היתרון הראשון של המערכת האמריקנית הוא כאמור קצב התחרויות. בעוד שבאירופה שחיינים מתחרים בעיקר במספר תחרויות מרכזיות לאורך השנה, ליגת המכללות מציעה מפגשים כמעט מדי שבוע. המשמעות היא ניסיון תחרותי מתמשך, לחץ קבוע על תוצאות ויכולת לשמור על חדות לאורך זמן.
עבור שחיינית כמו גורבנקו, שכבר צברה ניסיון בזירות הגדולות, החשיפה הזאת יכולה להפוך ליתרון משמעותי. התחרותיות הקבועה מחייבת יציבות ומלמדת להתמודד עם מצבים שונים, החל ממשחים צמודים ועד התאוששות מהירה בין מקצים.
יתרון נוסף הוא הסביבה המקצועית. קבוצות המכללות המובילות בארצות הברית מחזיקות מערכות אימון מהמתקדמות בעולם, עם צוותים רחבים של מאמנים, פיזיולוגים ואנשי מדע הספורט. עבור ספורטאי עילית, השילוב בין אימונים, תחרויות ותמיכה מדעית יכול להוות קרקע פורייה לשיפור נוסף.
גם ההיבט הקבוצתי משחק תפקיד חשוב. בניגוד לשחייה הבינלאומית, שבה רוב הקריירה מתנהלת באופן די אינדיבידואלי, במכללות יש תחושת קבוצה חזקה מאוד. הניקוד הקבוצתי, השליחויות והאווירה באליפויות יוצרים מוטיבציה אחרת.
המטרה האמיתית מבחינתה אינה הצלחה בליגת המכללות, אלא קפיצת מדרגה בזירה העולמית. אחרי שכבר הגיעה לגמרים באליפויות גדולות, האתגר הבא ברור - התקרבות למאבק על מדליה אולימפית במשחקים הבאים באולימפיאדת לוס אנג'לס 2028.
כאן בדיוק נמצא סימן השאלה הגדול. ליגת המכללות מתקיימת בבריכות יארדים, שונה מהבריכות האולימפיות של 50 מטר. המעבר בין הפורמטים דורש התאמות, ולא כל השחיינים מצליחים לתרגם הצלחה במכללות לשיפור בזירה הבינלאומית.
מצד שני, יש גם לא מעט דוגמאות הפוכות. שחיינים רבים השתמשו בשנות המכללה כדי להתפתח פיזית וטכנית, ורק לאחר מכן פרצו ברמה העולמית. במקרה של גורבנקו, היתרון הוא שהיא כבר הגיעה לשחיית המכללות כשהיא שחיינית מבוססת. היא אינה מתחילה מאפס, אלא מנסה להוסיף שכבה נוספת של ניסיון, כוח ועומק תחרותי.
מבחן ראשון באטלנטה
אליפות המכללות הקרובה באטלנטה תהיה מבחן מעניין במיוחד. מצד אחד, מדובר בתחרות מהיוקרתיות בעולם השחייה. מצד שני, עבור גורבנקו זו גם הזדמנות להראות עד כמה היא מסוגלת לשלוט בזירה החדשה שלה.
העובדה שהיא מגיעה למשחה ל-200 מעורב אישי מהמקום הראשון בדירוג כבר מציבה אותה בעמדת פתיחה מצוינת. אם תצליח לשחזר את היכולת שהציגה במהלך העונה, היא עשויה להיות אחת השחייניות הבולטות באליפות. אבל מעבר למדליות ולדירוגים, הסיפור הגדול יותר הוא התהליך. שנה אחרי המעבר לארצות הברית, נראה שגורבנקו מצאה לעצמה סביבה שמאפשרת לה להמשיך להתקדם.
האם זה יהיה הצעד שיביא אותה גם למאבק על מדליה אולימפית בעוד קצת יותר משנתיים? על השאלה הזאת עדיין מוקדם לענות. אבל לפי הסימנים הראשונים, הבחירה שלה לעבור לשחיית המכללות בהחלט נראית כמו מהלך עם פוטנציאל גדול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו