האם הספורט הישראלי מוכן לעימות מול איראן?

הסבב הקודם מול איראן לא נמשך שבועות ארוכים, אך הספיק כדי לטלטל מחדש את הספורט הישראלי ולהציף שאלות קשות על מוכנות, ניהול משברים ויכולת התאוששות. בתוך שעות מהסלמה ביטחונית, המרחב האווירי נסגר, אירועים בוטלו, משלחות נתקעו מעבר לים וקבוצות נכנסו למצב המתנה. שוב התברר עד כמה הספורט הישראלי תלוי ביציבות ביטחונית, ועד כמה כל טיל בעורף עלול לשבש עונה שלמה.

בפעם האחרונה הפגיעה לא הייתה רק בלוחות המשחקים המקומיים, באולמות ובאצטדיונים שסגרו את השערים. הספורטאים עצמם מצאו את עצמם במציאות כמעט בלתי נתפסת: חלקם נתקעו בחו"ל ללא יכולת לשוב, אחרים לא הצליחו להגיע לתחרויות שיא, והיו גם כאלה שנאלצו לחפש פתרונות יצירתיים, כולל הגעה דרך מעברים יבשתיים או נמלים ימיים כדי לא להחמיץ תחרויות קריטיות בדירוג הבינלאומי.

האירועים הללו מעלים שאלה רחבה יותר: האם הופקו הלקחים מהמשברים הקודמים, ובראשם 7 באוקטובר והלחימה שבאה לאחר מכן? או שגם הפעם, על רקע אפשרות להסלמה נוספת מול הרפובליקה האסלאמית שנראית קרובה מתמיד, הספורט הישראלי ייתפס לא מוכן וייאלץ לאלתר תוך כדי תנועה?

בחודשים האחרונים נעשתה עבודה שקטה מאחורי הקלעים. במשרד הממשלתי הרלוונטי, במנהלות הליגות ובגופי העל של הספורט כבר מדברים על תרחישים, קרנות חירום ומנגנוני פינוי. השאלה היא האם זה יספיק ברגע האמת.

תוכנית מגירה

בענף הכדורסל, שנפגע ישירות בעונה שעברה עד כדי-כך שלא הוכרזה אלופה, הוחלט שלא להישאר שוב ללא מענה. מנכ"ל מינהלת הליגה, דייויד בסן, מציג תפיסה סדורה המבוססת על שני עקרונות: ביטחון השחקנים והמשכיות הליגה.

"יש כבר תוכניות מוכנות", הוא אומר ל"ישראל היום". "הראשון הוא ביטחון השחקנים, וזה מעל הכל. השני הוא המשך קיום הליגה". לדבריו, אחד התרחישים שנלקחו בחשבון הוא פינוי זמני של הזרים במקרה של הסלמה.

"יש לנו תוכנית מסודרת, גם אם זה אומר להוציא אותם דרך ירדן. המטרה היא שאם יש הסלמה, גם אם היא קצרה, נוכל להוציא אותם ליום, יומיים או שלושה עד שנבין לאן זה הולך. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו ייפלו כאן טילים, הזרים ייבהלו, יעזבו ולא יחזרו, וזה יפרק את הליגה".

הלקח מהעונה הקודמת ברור. "ראינו מה קרה כשהזרים כבר טסו ולא היה עם מי לדבר, ובסוף לא הוכרזה אלופה. לכן מראש בנינו את לוח הזמנים עם מרווחי ביטחון". הליגה אמורה להסתיים עד 28 ביוני, אך התכנון בפועל הוא לסיים כבר באמצע החודש, תוך שריון תאריכים נוספים לעיכובים אפשריים.

במקרה של אירוע קצר, של שבוע עד עשרה ימים, התוכנית היא לרכז את השחקנים הזרים במדינה שלישית, דוגמת בולגריה או קפריסין, ולהחזירם כאשר יתאפשר. בתרחיש רחב יותר, כבר גובשה חלופה להעברת פעילות לחו"ל.

קבוצות המשתתפות במפעלים אירופיים עשויות להתבסס בבלגרד, ואחרות בסופיה. לצד זאת הוקמה קרן חירום ייעודית למימון הפתרונות הלוגיסטיים, כולל צ'רטרים, אוטובוסים למעברים יבשתיים ותיאום מול רשות שדות התעופה.

בסן מדגיש כי לא ניתן להתחייב לסיום עונה בכל מחיר. הביטחון קודם לכל, אך הפעם המערכת מבקשת להימנע מקריסה מיידית ולהשאיר לעצמה חלון פעולה של ימים ואף שבועות.

רציפות תחת מגבלות

גם מינהלת הליגות לכדורגל מציגה קו ברור: שמירה על רציפות ככל שניתן. בשנים האחרונות, כולל במהלך המלחמה, הצליחה המינהלת להשלים את משחקי הליגות המקצועניות באמצעות עבודה רציפה מול פיקוד העורף והמשטרה.

עקרונות הפעולה נותרו דומים: קיום משחקים בהתאם להערכת מצב מבצעית, גם אם תחת מגבלות קהל, צמצום התקהלות או משחקים ללא צופים. המטרה המוצהרת היא לשמר שגרת חיים בסיסית ולהכריע את הליגות על כר הדשא, כל עוד מתקבל אישור ביטחוני. ההחלטות, כך מדגישים במנהלת, יתקבלו בזמן אמת ובתיאום מלא עם הרשויות.

חמ"ל ותיאום ביטחוני

במשרד התרבות והספורט טוענים כי מאז 7 באוקטובר פועלת המערכת בנוהל חירום מתמשך. מיד לאחר האירועים הוצג מתווה סיוע רחב לעולמות התרבות והספורט, ובמהלך מבצע "עם כלביא" הוקם חמ"ל משותף למשרד, לוועד האולימפי, לוועד הפראלימפי ולאיגוד איל"ת. החמ"ל התכנס מדי יום לצורך תמונת מצב עדכנית, טיפול בהשבת ספורטאים לישראל והוצאת משלחות לחו"ל בתיאום מלא עם כלל גורמי הביטחון.

עם סיום המבצע נערכה ישיבת סיכום להפקת לקחים וחידוד נהלים. במקביל, מינהל הספורט פנה לכל האיגודים וההתאחדויות בבקשה להקים מאגר נתונים רחב שיכלול גם קבוצות ונבחרות שאינן עומדות בקריטריונים לאבטחה, כדי לאפשר למשרד תמונת מצב מלאה במקרה חירום.

בנוסף, מתקיים שיתוף פעולה עם משרד התפוצות והמטה לביטחון לאומי לצורך ניטור הפגנות ואיומים נגד משלחות ישראליות בחו"ל. במשרד מדגישים כי הפעילות מתבצעת במקביל במספר מישורים, הן בהיבטי ביטחון והן בליווי מקצועי של ספורטאים היוצאים לתחרויות בתקופה רגישה.

מיפוי והיערכות לוגיסטית

בסבב האחרון נסגר המרחב האווירי באופן מיידי. עשרות ספורטאים בענפים השונים שהיו ברחבי העולם, נתקעו במדינות שונות ללא מענה ברור לגבי חזרתם. במקביל, ספורטאים שהיו אמורים לצאת לתחרויות חשובות לא הצליחו להמריא בזמן. בענפים אישיים, שבהם כל תחרות קובעת ניקוד ומיקום בדירוג, המשמעות הייתה דרמטית.

בוועד האולימפי בישראל מדברים על צבירת ניסיון. לאחר אירועי "עם כלביא" בוצע מיפוי מסודר של ספורטאים השוהים בחו"ל, לצד בניית מנגנון לטיפול מהיר במי שיידרש לצאת או לשוב. ההיערכות נעשית בתיאום עם משרד הספורט, מכון וינגייט ואיגודי הספורט, וכן עם שותפים בינלאומיים.

בוועד מדגישים כי החשיבה כיום אינה רק תגובתית אלא מתוכננת מראש, מתוך הבנה שכל סבב ביטחוני משפיע מיידית על לוחות תחרויות בינלאומיים, מחנות אימון והכנות אולימפיות.

תשתיות ושאלת העורף

לצד ההיערכות הארגונית בענפים השונים, נותרת שאלת התשתיות. מתקנים בצפון ובפריפריה ספגו בעבר פגיעות, וחלקם טרם שבו לפעילות מלאה. עימות רחב מול איראן עלול לכלול פגיעה בעורף בעוצמה גבוהה יותר מזו שהכרנו, והמשמעות עבור אולמות ואצטדיונים ברורה.

סגירה ממושכת של מתקנים אינה רק סוגיה של ליגות בוגרים. היא פוגעת במחלקות נוער, במסגרות קהילתיות ובאלפי ילדים ובני נוער שמאבדים שגרה ספורטיבית. כאן אין עדיין פתרון קסם, והמערכת נשענת בעיקר על הנחיות ביטחוניות ועל מיגון קיים. בהשוואה לעבר, נראה כי הפעם המערכת צפויה להגיב מהר יותר. לחלקם גם קיימות תוכניות מגירה, קרנות חירום, מאגרי מידע ותיאום בין גופים, וצריך לקווה שגם הופקו הלקחים.

ועדיין, מרבית התוכניות נשענות על הנחה שהסלמה תהיה קצרה יחסית. תרחיש של חודשיים או יותר עלול להציב את הספורט הישראלי בפני אתגר חסר תקדים. הספורט הישראלי הוא חלק מהחוסן הלאומי. הוא מספק תחושת נורמליות דווקא ברגעים של אי ודאות.

השאלה איננה רק אם ניתן להמשיך לשחק, אלא אם הספורטאים, המאמנים והמנהלים ירגישו שיש מאחוריהם מעטפת ברורה, תקציבית וביטחונית, שאינה נשענת רק על אלתור. הסבב האחרון היה תמרור אזהרה. הפעם נדמה כי הופקו לקחים ונבנו מנגנונים. המבחן האמיתי יגיע אם וכאשר יידרשו להפעיל אותם.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות