בגיל 37, מישה זילברמן הוא אחד הספורטאים המעוטרים ביותר בישראל – אך רוב הציבור מתקשה לזהות אותו ברחוב. בתחום הבדמינטון – או כפי שנהוג לכנות את הספורט הזה בארץ, כדור נוצה – שמו הולך, או ליתר דיוק מעופף, לפניו.
זילברמן זכה ב-39 אליפויות ישראל, ייצג את המדינה בארבע אולימפיאדות (לונדון 2012, ריו דה ז’ניירו 2016, טוקיו 2021 ופריז 2024) והפך לישראלי היחיד שעמד על הפודיום באליפות אירופה בענף. עבור ספורט שלא זוכה לחשיפה רחבה, מדובר בהישגים בקנה מידה יוצא דופן.
אבל מה שהופך את הסיפור שלו לייחודי הוא השותפות המשפחתית: חלק מתאריו הגיעו בטורנירי זוגות מעורבים יחד עם אמו, סבטלנה זילברמן – שיחד עם אביו, מיכאל, מאמנים אותו. כן, אם ובן על אותו מגרש, באותה תחרות, מנצחים יחד.
באליפות העולם ב-2022 השניים רשמו רגע היסטורי כשניצחו משחק בטורניר הזוגות. בגיל 64, סבטלנה הפכה לשחקנית המבוגרת ביותר שניצחה משחק באליפות עולם. היא מספרת שכבר בגיל 25 אמרו לה שהיא מבוגרת מדי לספורט תחרותי, אך היא המשיכה להוכיח אחרת במשך עשורים.
מעבר לסטטיסטיקה, יש כאן סיפור על התמדה. בדמינטון איננו מענפי הספורט המתוקצבים בישראל. זילברמן התמודד לאורך השנים עם מחסור בספונסרים וחשיפה מוגבלת, אך המשיך לייצג את ישראל בזירה הבינלאומית כמעט שני עשורים.
ביום שבו יחליט לפרוש, החלום שלו הוא לפתח את הענף בארץ ולהעניק לדור הבא תנאים טובים יותר. בינתיים, הוא ואמו ממשיכים להראות שספורט הוא לא רק כישרון, אלא גם דרך חיים.
אולי הגיע הזמן לשאול אם לאגדות כאלה – ולענפי הספורט שהם מתחרים בהם – מגיע קצת יותר מקום בשיח הספורטיבי המקומי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו