בקיץ 2009, עולם הטניס התלהב כאשר רוג'ר פדרר עקף את פיט סמפראס והפך לשיאן הזכיות בגרנד סלאמים עם 15. זו הייתה התקופה של שיא המאבק מול רפאל נדאל, רגע לפני שנובאק ג'וקוביץ' הפך באמת לצלע השלישית ב"ביג 3", ובזמנו - אף אחד לא האמין שהסטנדרטים בענף עומדים לנסוק לגבהים שלא הכרנו.
בגיל 22 בלבד, קרלוס אלקרס כבר סימן וי על חצי דרך לעבר סמפראס. הניצחון על ג'וקוביץ' בגמר אליפות אוסטרליה הפך אותו לצעיר אי פעם בעידן הפתוח שזוכה בשבעה גרנד סלאמים. עם התואר הראשון במלבורן, הוא גם הצעיר אי פעם שזוכה בכל אחד מארבעת הגרנד סלאמים.
ולמרות שהוא עוד צעיר, נדמה שאלקרס עבר כבר כל תרחיש אפשרי. יצא לו לנצח את ג'וקוביץ' במותחן בגמר מייג'ור, להביס אותו בגמר מייג'ור, ולחזור מפיגור של שתי מערכות ושלוש נקודות אליפות לניצחון על יאניק סינר בגמר רולאן גארוס הארוך בהיסטוריה.
היום במלבורן הוא ניפץ עוד תקרת זכוכית. ג'וקוביץ' הוא שיאן הזכיות באליפות אוסטרליה עם עשר הנפות, ועד היום הוא לא הפסיד גמר באוסטרליה. זה היה משול כמעט לרקורד הפסיכי של רפאל נדאל על החימר ברולאן גארוס.
אלא שאז הגיע אלקרס. במשך עשור וחצי היו אומרים שאם יש מישהו שיכול לעשות את בלתי ייאמן, לא משנה מה ובאיזו נסיבות - זה ג'וקוביץ'. היום, אומרים את אותו הדבר על אלקרס. ולנצח את המלך של אוסטרליה, במגרש הביתי שלו ובמעמד שבו הוא בלתי מנוצח, זו הדוגמא המושלמת לכך.
יאניק סינר? "המיועד" הוא ספרדי
היו רגעים בשנים האחרונות בהם סינר היה עדיף על אלקרס. אבל הספרדי פתח על האיטלקי פער של שלוש זכיות בגרנד סלאמים, והוא גם כך צעיר ממנו בשנתיים. אלקרס וסינר מסוגלים להחזיק את הענף על כתפיהם עם יריבות מפוארת בעשור הקרוב, אבל אם יש מישהו שהוא "המיועד", זה אלקרס.
ג'וקוביץ', נדאל ופדרר הציבו רף גבוה מאוד עם 24, 22 ו-20 גרנד סלאמים בהתאמה. לסרבי לא נותרו יותר מדי שנים במקצוע, וחוץ מסינר אין לאלקרס שום אלטרנטיבה באופק. עוד מוקדם לשער האם הוא יצליח להגיע לקידומת 2 במספר הזכיות, אבל הפוטנציאל שם ובענק.
הגדולה של נובאק ג'וקוביץ'
ואי אפשר שלא להתייחס גם לג'וקוביץ'. הוא עבר מסלול משונה בדרך לגמר, ולמעשה כלל לא היה אמור להיות בו. אחרי שדילג אוטומטית על שמינית הגמר בעקבות פציעתו של יאקוב מנשיק, הסרבי כבר היה בדרך הביתה עם פיגור 2:0 במערכות מול לורנצו מוזטי ברבע הגמר. אלא שבמערכת השלישית פציעה של מוזטי מנעה ממנו להמשיך, והעניקה לג'וקוביץ' חבל הצלה.
ג'וקוביץ' ניצל את חבל ההצלה הזה עד תום ורשם בחצי הגמר את אחד הניצחונות הגדולים שלו בשנים האחרונות - בחמש מערכות על יאניק סינר. הוא שייט לניצחון במערכה הראשונה על אלקרס, ואם היה מצליח לנצח את שני הענקים הצעירים תוך יומיים - הגרנד סלאם ה-25 היה נצרב כאחד המרשימים בקריירה שלו. אבל זה לא קרה.
לא מעט אנשים תהו אם בגיל 38 הגיע הזמן של ג'וקוביץ' לפרוש, בטח כאשר הוא מתקשה לעמוד בקצב של סינר ואלקרס. אבל סוף שבוע כמו זה האחרון, הראו בדיוק למה הוא צריך להמשיך כל עוד מסוגל ליהנות. ואם מתישהו הוא כן יצליח לזכות בעוד גרנד סלאם, זה יהיה מאוד מתוק.
הסרבי, יליד 1987, היה חלק מ"ביג 3" לצד שני ילידי שנות ה-80, ועכשיו הוא חלק מ"ביג 3" לצד ילידי שנות ה-2000. זה מעיד יותר מכל על ההמשכיות והגדולה שלו. ב"ביג 3" המקורי, ג'וקוביץ' נחשב לפחות פופולרי מבין השלושה. אבל בשנים האחרונות, משהו בו השתנה. הוא התרכך. ואחרי כל כך הרבה שנים כנבל, הוא הפך לנבל שאתה פשוט לא יכול לשנוא.
מבחינת יכולת גבוהה ועקביות, אלקרס וסינר הסירו את החששות שהיו בנוגע ליום שאחרי שלושת הגדולים. בעוד שלושת הענקים היו משאירים פירורים לשחקנים כמו אנדי מארי וסטן ואוורינקה, בני דורם של אלקרס וסינר לא זוכים אפילו לזה.
עכשיו השאלה היא האם הם יצליחו למלא את הוואקום גם מבחינת הדמות, ולכתוב סיפור סביב דמות עגולה כפי שג'וקוביץ' הפך להיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)
