"רוצה להוכיח שקיבלתי הזדמנות בזכות, ולא בגלל האוטיזם"

בגיל 24, רותם טנא עושה את הצעד שלקראתו הכין את עצמו כמעט חצי חיים. אלוף ישראל באופני כביש חתם בשבוע שעבר על חוזה מקצועני מלא בקבוצת NSN, ויהפוך לרוכב הישראלי הרביעי בסגל הבכיר לצד איתמר איינהורן, עודד קוגוט ונדב רייסברג. אחרי חמש שנים בקבוצת הפיתוח "ישראל סייקלינג אקדמי", המעבר הזה מסמן עבורו לא רק קידום מקצועי, אלא נקודת ציון אישית במסלול שלא היה פשוט או מובן מאליו.

טנא נכנס לעולם הספורט מוקדם מאוד. בגיל 7 החל להתאמן בטריאתלון, ועם הזמן נמשך יותר ויותר לרכיבה. בשלב מסוים, דווקא כשהיה אמור להתקדם, הגיע משבר. הביצועים ירדו משמעותית, הגוף התקשה לעמוד בעומסים, והחשש מקריירה שנעצרת עוד לפני שהחלה הפך למוחשי. בדיקות רפואיות שעבר גילו אנמיה בגיל צעיר במיוחד, ממצא שכמעט וסגר בפניו את הדלת, אבל טיפול בכדורי ברזל ושיקום הדרגתי אפשרו לו לחזור להתחרות - ובעיקר לימדו אותו להיעזר בסבלנות ולהתמודד עם מגבלות.

במקביל לאתגרים הפיזיים, טנא התמודד גם עם מציאות מורכבת מחוץ למסלול. בגיל 11, לאחר קשיי הסתגלות בבית הספר ותחושת נתק חברתי, הוא אובחן עם תסמונת אספרגר - אחת מתסמונות הקשת האוטיסטית.

הרכיבה, עם החזרתיות, הסדר והמדידה המדויקת של מאמץ והתקדמות, הפכה עבורו למרחב שבו הוא מרגיש בשליטה. כעת טנא מגיע לשלב הבא לא רק כרוכב מבטיח, אלא כמי שכבר צלח לא מעט אתגרים הרבה לפני הזינוק הראשון בדבוקה המקצוענית.

"חתימה על חוזה מקצועני זה חלום שהתגשם", מספר טנא בראיון מיוחד ל"היום". "זה תהליך של שנים, לא רגע אחד. כל מה שעשיתי בחמש השנים האחרונות בקבוצת הפיתוח הוביל לנקודה הזו. זה משהו שעבדתי עליו יום־יום, בלי לדעת אם ומתי זה באמת יקרה".

"פתיחה של פרק חדש"

איך זה מרגיש להבין שאתה סוף־סוף שייך לדרג הבכיר של הענף?

"זה מרגש, אבל ממש לא מרגיש כאילו כבר עשיתי את שלי. זו לא תחושה של סגירת מעגל או הצלחה סופית, להפך - זה מרגיש כמו פתיחה של פרק חדש עם סדרה של אתגרים. אני מרגיש שהגעתי לנקודה שממנה אני יכול להתחיל להגיע להישגים, החוזה רק פותח את הדלת".

מה המשמעות של החוזה הזה עבורך ברמה האישית?

"קודם כל, הוא נותן לי תחושה שאני שווה את זה. הרבה זמן לא הייתי בטוח בכך, במיוחד אחרי כמה שנים בפיתוח. אבל מה שהכי מרגש אותי זה לראות לאן אני יכול להגיע באמת, מה הערך שלי בליגה של הגדולים".

מה ייחשב מבחינתך לשנה מוצלחת ב־NSN?

"אם אצליח לנצח מרוץ ברמה 1 השנה, זה יהיה הישג גדול מבחינתי. אלו מרוצים חד־יומיים בדרג אמצע, מקצועניים, עם רמה גבוהה, ולפעמים גם רוכבי וורלד טור. ניצחון כזה בבלגיה או בצרפת יסמן מבחינתי שנה מוצלחת".

כשאובחנת בגיל 11 היית מדמיין שתגיע לחוזה מקצועני?

"זה משהו שאני צריך לדעת לעבוד איתו, בעיקר בהקשר של עבודה קבוצתית וביצוע משימות. זה דורש התאמות, אבל לספורט עצמו יש גם יתרונות גדולים בשבילי. היכולת לעשות אותו דבר כל יום, לשמור על רוטינה קבועה ולקיים אורח חיים מאוד מסודר".

החברים לקבוצה יודעים על כך?

"כולם יודעים הכל, לא הסתרתי את זה מאף אחד מאז גיל 18. תמיד על השולחן, לפעמים אפילו צוחקים על כך. זה לא משהו אישי או סודי".

יש לך תחושה שאתה צריך להוכיח יותר מאחרים?

"אני מרגיש צורך להוכיח, אבל לא בגלל האוטיזם. בשנים האחרונות פשוט לא היה ברור אם אני שווה חוזה כזה. עכשיו קיבלתי הזדמנות, ואני רוצה להוכיח שקיבלתי אותה בזכות ולא בחסד".

"הלחץ ירד"

יש תחומים במרוץ שבהם זה כן מקשה עליך?

"כמו אצל כל אחד, יש דברים שאני עושה פחות טוב ויש דברים שאני עושה יותר טוב. היכולת שלי להגיע לרמה גבוהה מאוד ואז להיות עקבי היא חזקה. מצד שני, התאמות תוך כדי מרוץ או שינויים פתאומיים בתוכנית יותר קשים לי, זה סט הקלפים שלי".

מה היית רוצה שילדים על הרצף ייקחו מהסיפור שלך?

"שיבינו שיש דברים שבהם זה נותן יתרון, ויש דברים שבהם זה הופך לחיסרון, צריך לעבוד על מה שקשה ולנצל את מה שחזק".

הקבוצה שינתה לאחרונה את הזהות שלה, כאשר הורידה את הסממנים הישראליים עד שינוי שם, איך אתה חווה את נושא הזהות והמתח סביב הקבוצה?

"זה היה מהלך קשה לכולנו. מאז שהורידו את השם ישראל מהרכבים בעקבות מקרי ונדליזם באירופה, היה ברור שמדובר בצעד רגיש. בסופו של דבר זה היה הדבר הריאליסטי לעשות. המטרה הייתה לשמור על הבטיחות של כל הרוכבים, שרובם כלל לא קשורים לישראל. זה לא המאבק שלהם, ואין סיבה שהם יספגו אלימות".

אחרי שנה מלאת הפגנות פרו־פלסטיניות, יש עדיין חששות?

"כשאני לא רוכב עם בגדים שמזוהים כקבוצה ישראלית אני מרגיש קצת יותר בטוח על הכבישים. בינתיים התחושה היא שהלחץ ירד מאיתנו, לא שמעתי שתקפו את הקבוצה מאז ששינינו את השם והבעלים".

מה לגבי אולימפיאדת לוס אנג'לס ב־2028?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"זה תלוי במסלול. אם הוא יתאים לי, אשמח מאוד. אם הוא יהיה יותר קשה, כנראה נדב יתאים יותר. בסוף נלך עם מי שהכי מתאים למסלול, והמטרה היא שיהיה לישראל לפחות מקום אחד, אולי שניים".