על המגרש בגמר אליפות ישראל בטניס, מול קהל מקומי ולחץ של תואר ראשון, מעיין לרון עשתה את הצעד המשמעותי ביותר בקריירה שלה עד כה. היא גברה 3:6, 4:6 על אופיר מנהרדט בת ה-14, וזכתה לראשונה באליפות ישראל לבוגרות. זה לא היה רק ניצחון בגמר - אלא רגע שמסמן התחלה, ואולי אפילו רמז לשינוי שענף טניס הנשים בישראל ממתין לו כבר שנים.
לרון, בת 18 בלבד, מדורגת כיום סביב המקום ה-1,200 בעולם, ולא מגיעה עם ציפיות מוגזמות או הצהרות בומבסטיות. מגיל שבע היא על מגרש הטניס, במועדון בזיכרון יעקב, שם החלה להתאמן תחת ערן דנק - המאמן שמלווה אותה עד היום. הקשר המקצועי שנרקם שם הפך עם השנים לבסיס איתן לקריירה.
ב-2020, כשהייתה רק בת 13, עשתה לרון את אחד הצעדים המשמעותיים במסלול שלה, כאשר עברה יחד עם דנק למרכז הטניס והחינוך חיפה. שם היא נכנסה למסגרת תובענית יותר, שכללה אימונים אינטנסיביים, תחרויות בינלאומיות ומעבר הדרגתי מטניס נוער לעולם הבוגרות.
תצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית של טניס הנשים?
כעת, עם תואר אלופת ישראל ראשון, השאלה כבר אינה עוסקת רק בזכייה עצמה, אלא במה שהיא מסמלת: האם מעיין לרון תהיה זו שתצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית של טניס הנשים בישראל, ענף שצמא לכך כבר שנים ארוכות.
"בשנה שעברה בכלל לא שיחקתי באליפות ישראל כי הייתי פצועה, אז השנה הגעתי עם רצון מאוד גדול לזכות בתחרות", מספרת לרון בראיון מיוחד ל"ישראל היום". "הרגשתי שאני בכושר טוב ושיש לי סיכוי אמיתי, ממשחק למשחק הרגשתי יותר ביטחון. בגמר זה היה משחק צמוד, במיוחד במערכה השנייה. הייתי קצת בפיגור, אבל הצלחתי להישאר מרוכזת, לא להישבר, ובסוף לנצח".
"הזכייה לא הוסיפה לי לחץ"
לפני הטורניר הרגשת שזה אפשרי?
"כן. אני מכירה את כל הבנות בארץ, מתאמנת מולן ויודעת פחות או יותר מה הרמה. גם עם לינה גלושקו יצא לי להתאמן והרגשתי טוב באימונים. ידעתי שאני בכושר טוב, אבל גמר זה תמיד משהו אחר. יש שידור בטלוויזיה, קהל ולחץ - זה לא כמו עוד משחק רגיל. אף פעם לא שיחקתי במעמד כזה, אבל אני חושבת שהתמודדתי עם זה בצורה טובה. כלפי חוץ לא הראיתי הרבה לחץ, גם אם בפנים הייתי מאוד לחוצה".
את מרגישה שהציפיות ממך השתנו אחרי הזכייה?
"אני לא מרגישה שינוי גדול. תמיד ידעתי שאני שחקנית טובה ושיש לי יכולת. הזכייה לא הוסיפה לי לחץ מיוחד, אני פשוט רוצה להמשיך לעבוד קשה ולקוות לעשות תוצאות טובות גם בהמשך השנה, במיוחד עכשיו כשהדברים מתחילים לחזור למסלול".
היו רגעים שרצית לעצור או לוותר?
"לא, באמת שלא. היו תקופות קשות, עומס, עייפות ופציעות, אבל אף פעם לא רציתי להפסיק. גם כשלא היו תחרויות בארץ והכול דרש טיסות ונסיעות - זה אולי הקשה על ההתקדמות, אבל ידעתי שזה חלק מהדרך".
מי הדמות שהכי השפיעה עלייך?
"ברמה העולמית זה רפאל נדאל, בגלל העבודה הקשה והלחימה על כל נקודה. בארץ זו לינה גלושקו, שהיא מודל לחיקוי עבורי גם מבחינת התוצאות וגם מבחינת המקצוענות".
המטרה? טופ 100
מה השתנה אצלך בשנה האחרונה?
"עברתי מטניס נוער לבוגרות, וזה עולם שונה לגמרי. כל משחק קשה, אין יריבות קלות. כולן מקצועניות, לרוב גם מבוגרות ומנוסות יותר ממני, וזה מחייב אותי להיות הרבה יותר בוגרת ומרוכזת".
את מרשה לעצמך לחלום רחוק?
"אני מנסה לחלום הכי רחוק שאפשר, אבל במקביל להישאר עם הרגליים על הקרקע, לעבוד קשה, לצבור ניסיון ולהתקדם לאט - במיוחד אחרי תקופה שבה היה הרבה פחות רצף של תחרויות".
איפה את רוצה להיות בעוד חמש שנים?
"המטרה שלי היא להיות בטופ 100 בעולם".
"השמיים הם הגבול עבורה"
אליפות ישראל בטניס הייתה עבור מעיין לרון הרבה מעבר לעוד תואר, וגם מאמנה, ערן דנק, אינו מסתיר את ההתרגשות. "זה חד משמעית הדובדבן שבקצפת", הוא אומר. "אליפות ישראל היא התחרות הכי יוקרתית והכי נחשבת שיש בארץ, בטח בשנתיים האחרונות, כשכמעט לא היו תחרויות בינלאומיות בגלל המצב. זה תואר שנשאר איתך לכל החיים".
לדבריו, ההישג הוא שיאו של תהליך ארוך. "מעיין עברה בשנה האחרונה תהליך מאוד יפה של התבגרות. היא עברה מלהיות שחקנית נוער לשחקנית בוגרות, וזה דורש התאמות - גם בצד המקצועי, ובעיקר מנטלית". דנק מזכיר כי לרון החלה לשחק תחרויות בוגרות רק במרץ: "זו הייתה הפעם הראשונה שלה בבוגרות. לאט־לאט היא הוסיפה עוד תחרויות, נסעה הרבה לחו"ל, עשתה תוצאות לא רעות - שמיניות ורבעי גמר בפיוצ'ר, צברה נקודות WTA ונכנסה לדירוג העולמי".
מה שמייחד אותה בעיניו הוא האופי. "היא מאוד צנועה, מאוד שקטה ועובדת קשה מגיל צעיר. לא ראיתי מישהי שאוהבת טניס כמו מעיין. מבחינתה להיות כל היום על המגרש". על סגנון המשחק הוא מוסיף: "היא שחקנית מאוד חכמה, מבינה סיטואציות, מגיעה עם תוכנית משחק ויש לה ידיים מצוינות".
לצד זאת, יש גם עבודה לפניהם. "היא צריכה לשפר את חבטת ההגשה, להיות יותר אגרסיבית וקצת יותר זריזה ברגליים. אנחנו עובדים על זה קשה והיא משתפרת כל יום". כעת, המטרה הבאה ברורה עבורו: "אני מקווה שהיא תהיה שחקנית מקצוענית שחיה מהטניס ומייצגת את ישראל בכבוד. מבחינתי, השמיים הם הגבול".
