אמנם נדמה ששום דבר לא יתעלה על הקרב על אליפות הנהגים בפורמולה 1 לפני ארבע שנים, אז מקס ורסטאפן ולואיס המילטון הגיעו למרוץ האחרון של העונה בשוויון מוחלט, אבל מחר (ראשון, 15:00) באבו דאבי נקבל אירוע שלא נראה בסבב הספורט המוטורי המוביל בעולם כבר 15 שנה.
לראשונה מאז עונת 2010, אל מרוץ סיום העונה מגיעים שלושה נהגים עם סיכוי לזכות באליפות הנהגים. האלוף בארבע השנים האחרונות, ורסטאפן (396 נקודות), נמצא במקום השני בין שני הנהגים של קבוצת מקלארן - לנדו נוריס שנמצא בפסגה (408 נקודות) ואוסקר פיאסטרי (392 נקודות).
נתחיל בפרטים היבשים. ורסטאפן יזנק ראשון, אחריו נוריס ופיאסטרי. המנצח במרוץ יקבל 25 נקודות, הסגן 18 נקודות, השלישי 15 והרביעי 12. לנוריס יספיק מקום על הפודיום כדי להבטיח אליפות ללא קשר לתוצאות של יריביו, בעוד ורסטאפן יצטרך לנצח ושנוריס יסיים רביעי ומטה, ופיאסטרי זקוק לניצחון ושחברו לקבוצה יהיה שישי ומטה. גם אם נהג אחר ינצח (לא תרחיש סביר), לוורסטאפן ופיאסטרי יהיה סיכוי, אך אלו תסריטים שדורשים תאונה של נוריס או נס מסוג אחר.
כתום מול כתום
לאור זאת, נוריס נמצא בעמדת יתרון מובהקת לקראת מה שעשויה להיות האליפות הראשונה בקריירה שלו. אלא שעם כובד המשקל בא גם הלחץ, והידיים של הנהג הבריטי מתחילות לרעוד. רשלנות קבוצתית של מקלארן הובילה לפסילה של נהגיה לפני שני מרוצים בלאס וגאס, ובמרוץ הקודם טעות אסטרטגית שלה העניקה לוורסטאפן על מגש את הניצחון שפתח מחדש את המאבק על הכתר.
אמנם מקלארן כבר התנסתה עם לחץ בישורת האחרונה אשתקד, כשהבטיחה את אליפות היצרנים ממש בסיום העונה, אבל הפעם יש על הקבוצה הכתומה לחץ אחר. נוריס ופיאסטרי, צעירים ופחות מנוסים במעמדים האלו מוורסטאפן, מעולם לא היו כה קרובים לתהילה האישית. העובדה ששני נהגי מקלארן נאבקים אחד בשני ראש בראש כל העונה, גם גרמה לאיזושהי מתיחות ביניהם. אוהדי פורמולה 1 רבים טוענם שמקלארן מתעדפת את נוריס הוותיק יותר על פני הנהג האוסטרלי, אך הקבוצה דוחה את הטענה הזו בתוקף.
ההנחיה של הקבוצה היא לתת לשני הנהגים להתחרות בחופש מוחלט, בלי שינחיתו עליהם מלמעלה הוראות קבוצתיות. הדבר פותח פתח לכמה תרחישים חריגים במרוץ הסיום - אם פיאסטרי יאבד סיכוי ממשי לזכות ונוריס יהיה מאחוריו, האם הוא ייתן לחברו לקבוצה לעקוף כדי שיזכה באליפות על חשבון ורסטאפן מהקבוצה היריבה?
עדיין הטוב מכולם
למעשה, ורסטאפן כלל לא היה אמור להיות בתמונה. רד בול חוותה עונה כאוטית עם חילופי נהגים אחרי שני מרוצים, פיטורים של המנהל המיתולוגי כריסטיאן הורנר תוך כדי תנועה, ורכב נחות משמעותית מזה של מקלארן. הפער של האלוף ההולנדי מהפסגה עמד על 104 נקודות שמונה מרוצים לסיום העונה, אך כנגד כל הסיכויים הוא הצליח למחוק אותו כמעט לחלוטין. גם אם לא ישלים לבסוף את אחד הקאמבקים המרשימים בהיסטוריה, הרצף הנוכחי הוכיח שלמרות הכל הוא עדיין הנהג הכי טוב בסבב ואחד הגדולים בתולדות הספורט.
ההולנדי משדר קור רוח יוצא דופן, ולמרות שאיבוד התואר אשר בו החזיק בארבע השנים האחרונות נמצא על הכף, הוא מסביר שבסיטואציה הנוכחית אין לו מה להפסיד, אלא רק מה להרוויח. לאור הפער העצום שהיה רק לפני ארבעה חודשים, אפשר להבין אותו.
מבט לעבר הפעם האחרונה שבה מרוץ הנעילה הוליד מאבק כזה מוכיח שכל התרחישים אפשריים. לפני המרוץ האחרון ב־2010, גם כן באבו דאבי, פרננדו אלונסו הוביל על פני מארק וובר וסבסטיאן פטל, כאשר גם להמילטון הרביעי היה סיכוי קלוש לזכות. פטל ניצח, ובזכות העובדה שאלונסו ו־וובר סיימו במקומות השביעי והשמיני בהתאמה, הגרמני של רד בול גם קטף את אליפות העולם. התקדים הזה צריך מצד אחד לעודד את ורסטאפן, בתור הנציג של רד בול במאבק, ומנגד לעודד את פיאסטרי שנמצא כעת במקום השלישי בדירוג.
גם שלוש שנים קודם לכן הגיעו שלושה נהגים למרוץ האחרון עם סיכוי לזכות בתואר, כאשר גם אז באופן מדהים קימי רייקונן, שהתחיל את היום במקום השלישי, סיים אותו כאלוף עולם.
מצד אחד, אלוף מכהן וקר רוח שאין לו מה להפסיד. מצד שני צמד נהגים ממקלארן, עם רכב טוב יותר ויתרון מובהק לנוריס, אך גם עם חוסר ניסיון והרבה לחץ על הכתפיים. העונה המותחת ביותר בארבע השנים האחרונות מגיעה לנקודות רתיחה באבו דאבי הלוהטת, וכל מה שנשאר לצופים הוא להדק חגורות לקראת אחד הימים הגדולים שידע הענף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו