על פני השטח הכול נראה רגיל. באולם ההתעמלות, מתעמלי הנבחרת חזרו לעבוד על אלמנטים מורכבים, בריכת השחייה מתמלאת בשחייני דור העתיד, ובחדר הכושר מזיעים ספורטאי הנבחרות הבוגרות לקראת התחרויות הקרובות. שחקני הכדורעף מתאמנים באולם, מחליפים בין חבטות עוצמתיות לצעקות עידוד, ובאוהל ההתעמלות האמנותית כבר מתרגלים את התרגילים החדשים לעונה הבאה. ממרחק הכול נראה כמו עוד יום שגרתי במרכז ההישגים של הספורט הישראלי.
אבל מתחת לפני השטח התחושה שונה לגמרי. הדממה בין המתקנים כבדה מהרגיל, מבטים מהוססים מוחלפים במסדרונות, והשיחות מתנהלות בלחש. יממה בלבד חלפה מאז שנחשפה פרשת “יד רוחצת יד” - אחת מפרשות השחיתות הגדולות בתולדות המדינה, ונדמה שגם כאן, בלב הספורט הישראלי, כולם מבינים שדבר כבר לא יחזור להיות כשהיה.
מכון וינגייט, הבית של הספורט ההישגי בישראל, הפך בן לילה מזירה של הישגים וזיעה לזירת חקירה. חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 פשטו אתמול על משרדי המכון, החרימו מסמכים ומחשבים, ועיכבו עובדים בכירים לחקירה - כחלק ממבצע רחב נגד שחיתות במערכת הציבורית. תמונות החוקרים נעים בין המבנים והמחשבים שנלקחו מהמשרדים הפכו עד מהרה לשיחת היום. לא רק בוינגייט, אלא בכל ענפי הספורט בישראל.
"כבר היו פרשות, אבל הפעם זה אחרת"
"זה מרגיש לא אמיתי", מספר אחד המאמנים הבכירים במכון. "אתה עובד כאן שנים, מקדיש את כל כולך לספורטאים, ופתאום רואה חוקרים נכנסים למקום שאתה רואה בו בית שני. זה מקום שכולו אמור לייצג מצוינות, חינוך, ערכים - ופתאום הכול מתערבב".
מאז הפשיטה, האווירה במכון מתוחה. רבים שומרים על שתיקה, חלק מעדיפים שלא להיתפס מצוטטים. "שמעתי שגם היום באו חוקרים", סיפר מאמן נוסף. "אנחנו לא ממש יודעים מה קורה, רק קוראים את הכותרות. חבל שוינגייט נמצא במרכז סיפור כל כך שלילי. כבר היו פרשות בעבר, אבל הפעם זה נראה אחרת. אומרים שעבדו על זה שנתיים, כולם מחכים להבין עד כמה זה עמוק".
בין המאמנים והספורטאים, הדעות חלוקות בין דאגה ואכזבה לבין ניסיונות קלים להומור. “באת לראות את מי עוצרים היום?”, שאל בחיוך אחד הספורטאים. "שמענו מאתמול כל כך הרבה שמועות, שאנחנו כבר לא יודעים מה נכון, אני מעדיף פשוט להתאמן ולהתעסק רק בזה".
"נותן תקווה שזה יעזור לבנות אמון מחדש"
לצידו, ספורטאי אחר, חבר נבחרת, מדבר בכנות: "זה לא פשוט לראות את זה קורה במקום שאתה מתאמן בו מגיל צעיר. וינגייט זה המקום שבו אתה לומד שהכול נקי ומבוסס על עבודה קשה. עכשיו יש תחושה של אכזבה, אבל גם תקווה שזה יעזור לנקות דברים ולבנות מחדש אמון".
למרות הכול, השגרה מנסה להרים ראש. האימונים נמשכים כסדרם, הספורטאים עובדים קשה על המזרן, והמאמנים מדברים על תחרויות קרובות, מחנות אימון ושגרת עבודה. שיפוצים נרחבים נמשכים באזורים שונים של המכון, וברקע כבר נראה שבקרוב יהיה אפשר להכין את טקס פתיחת מסלול האתלטיקה החדש - עוד סימן לניסיון להחזיר את החיים למסלול הרגיל.
אבל בין הצלילים הרגילים של וינגייט, קשה להתעלם מהתחושה שהמקום עומד במבחן אמיתי. דווקא המוסד שמסמל את טוהר המאמץ, המשמעת והערכים שבספורט, מוצא את עצמו מתמודד עם שאלות של אמון, שקיפות ואחריות.
“כמו שאנחנו דורשים מהספורטאים שלנו ניקיון כפיים, שקיפות ויושרה - כך גם המערכת כולה צריכה לעמוד באותם הסטנדרטים. זה רגע לא פשוט, אבל אולי גם הזדמנות לתקן", סיכם את הדברים מאמן ותיק.
בינתיים, בין בריכת השחייה למסלול הריצה, החיים במכון ממשיכים כמעט כסדרם. האימונים נמשכים, הספורטאים שואפים קדימה, והמאמנים מנסים לשמור על ריכוז. אבל התחושה היא שהפעם משהו יסודי יותר מתבשל מתחת לפני השטח - שאולי, אחרי האבק והכותרות, תתחיל גם התבוננות אמיתית פנימה. לא רק על מה שקרה, אלא על איך רוצים שוינגייט, והספורט הישראלי כולו, ייראו בעתיד.
