הספורטיאדה, אירוע הספורט העממי הגדול בישראל, שנערכת מדי שנה באילת - הסתיימה היום (שישי) כהצלחה גדולה. עם כניסתה של כנרת צדף לתפקידה כמנכ"לית מרכז הפועל במרץ 2023, היא לא דמיינה שתיאלץ להמתין שנתיים וחצי עד לספורטיאדה הראשונה שלה בתפקיד.
"היה לנו הרבה זמן להתכונן", מספרת צדף בראיון מיוחד ל"ישראל היום". "הדבר החיובי היחיד בביטול האירוע בשנתיים האחרונות הוא שאם הייתה ספורטיאדה ב-2023, היא לא הייתה מצוינת כמו זו של היום. לקחנו את הזמן כדי להיערך ולוודא שהאירוע יהיה ברמה אחרת - שאנשים ירגישו שהם מגיעים לפסטיבל של ספורט. אני חווה את האירוע כמו אמא גאה. העובדים שלי, הצוות והמתנדבים עשו עבודה מדהימה. הגעתי כשהכול מתוקתק ומוכן, והתגובות מהשטח מדהימות".
על אף שהאירוע מאגד 15 ענפי ספורט וכ-10,000 משתתפים, עלייה ניכרת לעומת השנים הקודמות, צדף סבורה שיש עדיין מקום לצמיחה: "יש צמיחה, אבל גם תקרת זכוכית. מספר המשתתפים מוגבל ביכולת הקיבול של העיר ומתקני הספורט, לכן אנחנו כל הזמן מדברים על מציאת פתרונות".
"יש גאוות יחידה"
"אנחנו מקבלים מהעירייה הכול - כל מתקני הספורט עומדים לרשותנו, וזה לא מובן מאליו. אבל אנחנו מתפללים שקריית הספורט תתרחב, לא רק במגרשי כדורגל ואולמות חדשים, אלא גם שיתווספו חדרי מלון כדי שנוכל להגדיל את ההיקף".
צדף מוסיפה דוגמה: "יש ענף שלא זכה להגיע - הבאולינג. בשל חוסר בחדרים ובמתקנים נקיים בדצמבר את ספורטיאדת הבאולינג בחיפה, עם 2,000 משתתפים. אני מקווה שיום אחד יהיו באילת מתקנים מתאימים ונוכל לאחד הכול. הפוטנציאל מטורף, זה יכול להגיע ל-20 אלף משתתפים".
לדבריה, הספורטיאדה היא גם הזדמנות עבור ספורטאי עבר לחזור לפעילות: "כמי שהייתה ספורטאית בעצמה, חשוב לי לדבר על החיברות. בעידן המסכים אתה כבר לא פוגש אנשים ברחוב, כשאתה עוסק בספורט - אתה פתאום חלק מקבוצה, עם מטרה משותפת. רוב המשתתפים מגיעים מאותו מקום עבודה, יש גאוות יחידה ומכנה משותף. אין הרבה מסגרות שמאפשרות את זה אחרי בית הספר והצבא".
"תהליך של שנה שלמה"
ביחס להשקעה באירוע, אומרת כנרת: "קשה לאמוד את המשאבים האנושיים. במרכז הפועל יש 18 עובדים, ומתוכם שניים מתפעלים את הספורטיאדה לאורך השנה, אך כחודשיים לפני האירוע כל הצוות נרתם. יש לנו כ-500 מתנדבים, רכזי ענפים ושופטים שעובדים כל השנה. מדובר בתהליך שנמשך שנה שלמה - כל שנה יש הפקת לקחים. שלושה חודשים לפני כבר מתחיל הטירוף".
"יש לנו שותפים כמו ההסתדרות, עיריית אילת וחברת 'השטיח המעופף' שמפיקה את האירוע. אמנם היו לי ‘אימונים על יבש’, אבל אני מתרגשת כל שנה מחדש לפגוש עוד אנשים שרוצים לעזור.
מרבית ההוצאות הן על בתי המלון, שאותם מממנים המפעלים והארגונים, בנוסף לתפעול שלנו. מדובר באירוע של כ-40 מיליון שקל. אנחנו מקווים שהמדינה תסייע השנה, אבל חשוב שאנשים יבינו שזה אירוע הספורט העממי הגדול בישראל ושצריך לתת לו את הכבוד הראוי".
צדף מתייחסת גם לעבודה השוטפת של מרכז הפועל עם ספורטאים מקצועיים: "אנחנו ארגון הגג של כ-450 אגודות - אולימפיות ולא אולימפיות. לכל ענף יש מנהל שעובד מולו. אנחנו ממפים את הצרכים של האגודות, המאמנים והספורטאים, ובקשר הדוק עם כל גופי הספורט בישראל. אני גאה לומר שאנחנו בין הגופים הכי מעורבים ומשפיעים. יש לנו נוכחות בכל מקום - במכון וינגייט, בוועד האולימפי, באיגודים ובמועצה העליונה לספורט".
"אופטימית לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס"
"תמיד אומרים שאין כסף, אבל יש. השר הביא המון משאבים - רק צריך לדעת לחלק נכון. כשהוחלט בוועדת לובצקי לקדם את הג’ודו וההתעמלות, ראינו תוצאות. אני אופטימית מאוד לקראת אולימפיאדת לוס אנג’לס, וגאה שאנחנו והאגודות שלנו חלק מההצלחה".
על שיתוף הפעולה עם קבוצות הפועל בכדורגל ובכדורסל היא מוסיפה: "המעורבות שלנו מתחילה ביום הראשון של פתיחת העונה. אנחנו עוזרים לבטח את הפעילות - בלי ביטוח אי אפשר להירשם באיגוד או בהתאחדות. אנחנו מעניקים ליווי כספי ומקצועי, עוזרים באיתור מאמנים ושחקנים, במציאת מגרשים חלופיים, ברכישת ציוד ובייעוץ משפטי וביטוחי. יש קבוצות שנעזרות בנו יותר ויש פחות, אבל כולן מרגישות שאנחנו משפחה ותמיד שם כשצריך עזרה".
בנוסף, המנכ"לית הייתה מעורבת גם בניסיונות להביא לאישור השתתפותם של המתעמלים באליפות העולם באינדונזיה: "הייתי מעורבת באופן אישי, כאחראית על קשרי החוץ באיגוד ההתעמלות. אני חייבת להחמיא לוועד האולימפי - העובדה שיעל ארד חברה בוועד הבינלאומי והקשרים שפיתחה שם תרמו רבות למכתבי הגינוי ולהחלטות שהתקבלו".
"המלחמה לא הסתיימה באמת"
"זה נושא שהתרענו עליו כבר לפני שנה. מיקי זוהר הקצה משאבים, וגם הוועד האולימפי, הפראלימפי וארגון ‘איילת’ קיבלו תקציבים למאבק בתופעה. במקרה של אינדונזיה נלחמנו בכל החזיתות - ההסברתית, המשפטית והפוליטית, אך לצערנו לא הצלחנו".
"הגינוי הוא לא מספיק", המשיכה צדף והוסיפה: "זה שארטיום דולגופיאט והנבחרת לא השתתפו - זו בושה לעולם הספורט. אבל אני חושבת שהאסימון נפל. גם הוועד האולימפי וגם משרדי הספורט והחוץ הבינו שהמלחמה לא הסתיימה באמת. ייקח לנו שנים לשקם את התדמית הבינלאומית והנזק ההסברתי, אבל הגינוי של הוועד האולימפי גרם לעולם לחשוב פעמיים".
צדף, האישה הראשונה שמכהנת כמנכ"לית מרכז הפועל, מסכמת בתחושת גאווה: "אני שמחה שהגעתי לתפקיד הזה כי צמחתי אליו. עצם היותי אישה לא הקשה ולא הקל. בשנים האחרונות נשים בעולם הספורט מקבלות את ההכרה שמגיעה להן. גם כשאני כאן, בספורטיאדה, ורואה את העוצמה של מרכז הפועל - אין גאה ממני".
לבסוף, היא מתייחסת לקידום ספורט הנשים: "היתרון שלי הוא שאני מבינה את החסמים ואת הסיבות לנשירה של נשים מספורט. ככל שמאמנים ומנהלים ילמדו להבין את ההבדלים בין נשים לגברים - נצליח להביא יותר ילדות לספורט ולמנוע נשירה".
"כך קרה, למשל, עם ענף הכדורשת. כשהוקם אף אחד לא הבין למה והיום הוא הענף הגדול ביותר. גם ענף הפאדל, שהכנסנו כניסיוני, הפך למקור השראה. נשים רוצות לעסוק בספורט בדיוק כמו גברים".
