"אלה ימים היסטוריים לישראל, חשה זכות להיות חלק מהם"

בערב סתווי שקט בסביון, עשרות חובבי שחמט מכל רחבי הארץ התכנסו לאירוע חגיגי. על הבמה עמדה דמות שאינה צריכה היכרות בקרב קהילת השחמט העולמית - טיציה גרה, אחת השחמטאיות המובילות בהונגריה בעשורים האחרונים, אלופת המדינה שלוש פעמים ורב-אמן בינלאומית לנשים מאז 2002. אלא שהפעם, הכותרת לא הייתה עוד זכייה באליפות בינלאומית, אלא בחירה אישית אמיצה: עלייה לישראל והצטרפותה למועדון "שחמט לכל".

גרה (40) החליטה לפתוח פרק חדש בארץ לאחר קריירה ענפה בזירה האירופית. היא עלתה לישראל ימים ספורים לפני פתיחת המלחמה מול איראן, אך גם האיומים הביטחוניים לא שינו את תכניותיה. מאז 2006, אז זכתה לראשונה בתואר אלופת הונגריה לנשים, דרך הזכיות החוזרות ב-2007 וב-2019, ועד למדליות קבוצתיות ולתחרויות בינלאומיות יוקרתיות בהן כיכבה לצד אחותה אניטה - גרה ביססה לעצמה מעמד של כוכבת עולמית.

היא הייתה חלק מנבחרת השח האולימפית של הונגריה במשך יותר מעשור, נטלה חלק באליפויות אירופה, ואף תרמה לניצחון קבוצתה במדליית זהב ב-Women's Mitropa Cup  בשנת 2015, עם רצף מושלם של שישה ניצחונות משישה משחקים. הישגים אלה הפכו אותה לאחת הפנים המזוהות ביותר עם השחמט ההונגרי.

אך לצד הקריירה המקצועית המרשימה, לגרה יש שליחות נוספת: חינוך והדרכה. היא מאמינה ששחמט הוא לא רק משחק אסטרטגי אלא כלי לחשיבה יצירתית, ריכוז וביטחון עצמי. בשנים האחרונות החלה לשלב קריירת אימון ולימוד, ובינואר האחרון אף נבחרה ל"מאמנת החודש" על ידי אתר השחמט הבינלאומי Chess.com. בישראל היא מקווה להמשיך את דרכה כמאמנת - תחילה באנגלית, ובהמשך גם בעברית, לאחר שתשלים את לימודיה באולפן.

האירוע בסביון סימן את תחילתו של הפרק הישראלי במסע חייה. מועדון "שחמט לכל", בו הצטרפה לשורת האלופים, מתכנן לשלב אותה בהדרכת הדור הצעיר ובקידום ענף השחמט בארץ. גרה מביאה עימה לא רק הישגים ותארים, אלא גם דמות כריזמטית שיכולה להוות השראה לשחקנים ושחקניות צעירים.

"תמיד הרגשתי זיקה עמוקה לישראל, גם כשגרתי בהונגריה", מספרת גרה בראיון מיוחד ל"ישראל היום", "יש לי קרובי משפחה בצפון ואמא שלי התנדבה במשך שנים בתכנית "שראל", כך שהחיבור לבית הזה נבנה עוד בילדותי. גם אני בעצמי השתתפתי בפרויקט "תיקון עולם" וחוויתי מקרוב את המציאות כאן, את החום האנושי, את התחושה של קהילה, וגם את המורכבות. לאורך השנים הרגשתי שהקשר שלי לישראל הולך ומעמיק, כאילו יש לי כאן שורשים שלא חדלים לקרוא לי".

לא פחדת להגיע דווקא עכשיו?

"כמובן שהייתה בי התלבטות. ידעתי שזה מהלך נועז, אולי אפילו מסוכן, אבל אני מאמינה שלפעמים צריך ללכת אחרי הלב גם אם יש אי-ודאות. למלחמה אף פעם אי אפשר להיות מוכנים באמת. זו מציאות מטלטלת, שונה מכל מה שהכרתי, אבל ברגע שנחתתי כאן הרגשתי שאני מסוגלת להסתגל. אני מנסה תמיד לחפש את הניצוץ החיובי גם בתקופות קשות. אלה ימים היסטוריים לישראל, ואני חשה זכות להיות חלק מהם, גם אם זה מאתגר".

איך המשפחה והחברים שלך הגיבו למהלך?

"המשפחה שלי מאוד פרו-ישראלית ותמכה בי מהרגע הראשון. יחד עם זאת, טבעי שהם דואגים – במיוחד כששומעים חדשות מהמרחק. אנחנו שומרים על קשר יומיומי, וזה נותן לי הרבה כוח. בנוסף, יש לי כאן חלק מהמשפחה המורחבת, קרובים שגרו בארץ תמיד. מאז שעברתי אנחנו מתקרבים הרבה יותר, וזה מעניק תחושה אמיתית של בית".

איך הולך לך עם לימודי העברית?

"זה לא פשוט. עברית שונה לחלוטין מהשפות שאני מכירה ואין לי נקודת אחיזה לשונית. זה מרגיש כמו להתחיל מאפס, אבל אני נחושה להתקדם. אני מאמינה שהשפה היא מפתח להשתלבות מלאה, ואני רוצה להגיע למצב שבו אוכל לא רק ללמד שחמט באנגלית אלא גם בעברית, כדי ליצור קשר קרוב יותר עם תלמידים, הורים וקהילה".

איך את מתכוננת למשחקים?

"ההכנה שלי מתחילה הרבה לפני הישיבה מול הלוח. בדרך כלל אני חוקרת את המשחקים הקודמים של היריבה שלי, מנסה להבין את סגנון החשיבה שלה ואת הפתיחות שהיא מעדיפה. זו לא רק עבודה טקטית אלא גם פסיכולוגית - הרי היא עושה את אותו הדבר כלפיי. במובן מסוים, הקרב מתחיל עוד לפני המהלך הראשון. לאחר כל משחק, ניצחון או הפסד, אני יושבת לנתח לעומק את מהלך המשחקים. זו הדרך היחידה להשתפר באמת, ללמוד מהטעויות, להבין את הבחירות שעבדו, ולבנות את עצמי מחדש בכל פעם".

"חולמת על ישראל בתוך המדינות המובילות בעולם"

היית רוצה לראות יותר נשים בתחום השחמט בישראל?

"בהחלט. רק לאחרונה העברתי הרצאה לנערות בירושלים וזה היה ערב מיוחד מאוד. הן סיפרו לי שבישראל כמעט ואין נשים שמשחקות ברמה תחרותית - בערך 95% מהמתחרים הם גברים. זה פער עצום. בהונגריה יש מצב מעט טוב יותר, אבל גם שם השוויון רחוק מלהיות מושלם. אני מאמינה שהנוכחות שלי כאן יכולה להוות השראה ולעודד נערות צעירות להצטרף. שחמט הוא לא משחק מגדרי, הוא עולם מלא אפשרויות, יצירתיות וחשיבה ואני מקווה לראות הרבה יותר בנות שנכנסות אליו".

מה החלום הגדול שלך?

"החלום שלי הוא לגדל כאן תלמידות ותלמידים שיגיעו לרמות הגבוהות ביותר בעולם. כבר לימדתי ילדה בת שמונה שהגיעה למקום שני באליפות צפון אמריקה לנוער וזה נתן לי תחושת שליחות אמיתית. אני רוצה לקחת את כל הניסיון שלי כשחקנית מקצועית ולהפוך אותו לכלי שיאפשר לדור הצעיר להתמודד עם לחץ, לקבל החלטות תחת זמן ולהאמין בעצמם. ואם במקביל גם אני אשוב להתחרות ברמות הגבוהות ביותר זה יהיה בונוס נהדר".

מה החזון שלך לקידום השחמט בישראל?

"אני חולמת לראות את ישראל מתברגת בין המדינות המובילות בעולם בשחמט. יש כאן המון כישרון צעיר, אבל עדיין חסרים תשתית, חשיפה ותמיכה מספקת. הייתי רוצה להקים תוכניות ייעודיות לבתי ספר, לפתוח מסגרות לנערות, ולהביא לפה יותר טורנירים בינלאומיים. השאיפה שלי היא שהילדים שגדלים היום בישראל יראו בשחמט לא רק תחביב אלא גם מסלול מקצועי אמיתי - כזה שיכול להוביל אותם להישגים עולמיים".

איך קיבלו אותך כאן בישראל?

"בחום גדול ומרגש במיוחד. נערכה בסביון חגיגה לרגל עלייתי והצטרפותי למועדון "שחמט לכל". ערכתי סימולטני על 28 לוחות, התקיים משחק ראווה מול שחקנים צעירים, והגיעו גם השגריר ההונגרי ואנשי ציבור. הרגשתי התרגשות עצומה, והיה ברור לי - זה באמת הבית החדש שלי".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

ליאור איזנברג, מנהל מועדון "שחמט לכל" בסביון אליו משתייכת טיציה, מספר: "אנו גאים בה על החלטתה לעלות לישראל, היינו בקשר עוד לפני שעלתה ואנו חייבים לסייע לה בכדי שתתאקלם בארץ. היא מביאה תוספת כוח משמעותית לשחמט הנשי בישראל ולמועדון שלנו. גם כמאמנת מצטיינת היא תהווה מודל לחיקוי וגם מבחינת יכולותיה כשחמטאית מצטיינת".