טורקיה ממשיכה לעשות ככל שביכולתה על מנת לבסס את שמה בצמרת הספורט העולמית ולא בוחלת באמצעים. בכדורסל היא שמה עין על כישרונות צעירים מעבר לים ומציעה להם אזרחות, חינוך ואימונים במסגרות טובות יותר, מה שמסדרת להם "מתאזרחים" שנחשבים לשחקני בית כמו אדם בונה. כעת, באתלטיקה, היא גורמת למדליסטים אולימפיים לערוק אליה תמורת תשלום.
מפגינים חוסמים את מרוץ הוואלטה במדריד
טורקיה "גנבה" לג'מייקה ארבעה ספורטאי על במקצועות השדה - רוג'ה סטונה, שהדהים עם מדליית זהב אולימפית בזריקת דיסקוס; ויין פינוק, מדליסט הכסף מהאולימפיאדה ואליפות העולם האחרונה; רג'ינדרה קמבפל, מדליסט הארד האולימפי בהדיפת כדור ברזל; וג'יידון היברט בן ה-20, שסיים במקום הרביעי בקפיצה משולשת בפריז. גם הספרינטרית פאבור אופילי, מחזיקת שיא העולם בריצה ל-150 מ', עשתה את המעבר מניגריה לטורקיה.
אז מה גורם לספורטאים אולימפים לשנות את הייצוג שלהם? הרבה דברים, אבל בעיקר כסף. פינוק קרא למעבר "הזדמנות משנת חיים", סטונה אמר שזה "מאוד הגיוני מבחינה מקצועית" וקמפבל סיכם בצורה פשוטה: "בטווח הרחוק, זה הדבר הכי טוב בשבילי". כל החמישה לא מתחרים בתחרויות הדורשות ייצוג מדינתי, כמו אליפויות יבשתיות ובינלאומיות, בעקבות תקופת צינון של שלוש שנים, אבל כן שומרים על כושר בליגת היהלום ותחרויות דומות. לכן, באולימפיאדת לוס אנג'לס נראה את כל החמישה תחת הדגל הטורקי, ועם המון כסף בכיס.
על פי הדיווחים, טורקיה מציעה חצי מיליון דולר מענק חתימה לספורטאים שיבואו להתחרות עבורם ולשים אותם על המפה העולמית. שלושת המדליסטים שהגיעו מג'מייקה הם הראשונים בתולדות המדינה לזכות במדליות אולימפיות במקצועות השדה שלהם, מה שהופך את המעבר למפתיע במיוחד מהצד הג'מייקני. לפי "האת'לטיק", איגוד האתלטיקה המקומי מתגמל בעיקר ספריטנרים, מה שהופך את הייצוג ללא משתלם.
לפי אותם דיווחים, טורקיה מעניקה שכר חודשי גבוה לספורטאים אולימפיים ואף מעניקה בונוס של 380 אלף דולר למדליית זהב באולימפיאדה. "הרבה מדינות משקיעות המון באתלטים הצעירים ומטפחות אותם" אמר סטונה, "האיגוד הג'מייקני מגיע רק ברגעים המאושרים, הם לא איתך בכל המסע".
מעבר של ספורטאים בין מדינות הוא דבר לא מאוד נפוץ, אבל אפשרי. אתלטיים אמריקניים שמרגישים שהם לא מקבלים את ההזדמנות שלהם עברו לייצג מדינות שונות אליהן יש להם זיקה כזו או אחרת, אבל מעברים יכולים לקרות גם במסגרת הצעה כספית. הרגש הלאומי עדיין יכול לגבור על העניין הכספי, אבל אם מדינות לא יחלו להתעורר, נראה עוד ועוד ספורטאים שילכו להתחרות איפה שהכסף נמצא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו