אליפות אירופה בנינג'ה. צילום: CVPHOTOS Sportsphotography

מתוכנית ריאליטי למשחקים האולימפיים: כך ישראל הפכה למעצמת נינג'ה

בחודש בו נרשמה היסטוריה כאשר משרד הספורט הישראלי העניק הכרה רשמית לענף, הושלם "סיפור הסינדרלה", שהחל רק לפני 4 שנים • על ההצלחה הבין-לאומית של ישראל והמבט ללוס אנג'לס 2028 • אמור פז: "מייצרים דימוי חדש למדינה"

[object Object]

ממש בחודש האחרון נרשם ציון דרך היסטורי בספורט הישראלי: משרד הספורט העניק הכרה רשמית לענף הנינג'ה, והוקם איגוד נינג'ה לאומי. ענף שעד לא מזמן נחשב לתופעת טלוויזיה צבעונית, סוג של שעשוע ריאליטי שכבש את שעות הפריים-טיים, הופך כעת באופן רשמי לענף ספורט מוכר.

בתוך ארבע שנים בלבד עבר הנינג'ה בישראל מסט הצילומים של "נינג'ה ישראל", עם מתמודדים שכבשו את המסך והפכו לכוכבים - אל שורה ראשונה של הישגים בינלאומיים ועתיד אולימפי. הקיץ האחרון המחיש עד כמה המהפך הזה אמיתי.

באליפות אירופה בליסבון חזרו הספורטאים הישראלים עם קבלות שלא משתמעות לשתי פנים - מקום ראשון לנבחרת הנוער בנות, מקום שני ושלישי לנוער בנים,ניצחון במירוץ השליחים, ומדליית כסף יוקרתית בקטגוריית עילית גברים שהושגה על ידי שיר שרים, אחד מכוכבי "נינג'ה ישראל" שהפך לספורטאי תחרותי לכל דבר.

 

אליפות אירופה בנינג'ה, צילום: CVPHOTOS Sportsphotography

הישגים אלו הגיעו בתקופה לא פשוטה, בעיצומה של המלחמה עם איראן, והעניקו לציבור הישראלי רגעי גאווה ואחדות נדירים.

ולא רק שם: הספורטאים הישראלים כבשו גם את המקום הראשון בגברים ובנשים בתחרות בינלאומית יוקרתית שהתקיימה בשדה התעופה של מינכן, באירוע שנצפה על ידי מאות אלפים ברשתות החברתיות. הסרטונים מהתחרויות התפשטו במהירות והגיעו למיליוני צפיות, כשהם מציבים את ישראל לא רק כמעצמת הישגים, אלא גם כמרכז תרבותי של הענף.

השינוי החברתי סביב הענף

אך הנינג'ה הוא הרבה מעבר למדליות. זהו סיפור תרבותי יוצא דופן, שמראה כיצד פורמט טלוויזיוני שנולד כדי לייצר מתח, בידור ורייטינג, הפך בתוך זמן קצר לענף ספורט בינלאומי מוכר. מי שהיו מתמודדים אנונימיים שעמדו מול מצלמות באולפן, מצאו עצמם בתוך שנים ספורות מתאמנים באופן יומיומי, משתייכים לנבחרת רשמית ומייצגים את ישראל באליפויות עולם ואירופה.

מאי יהלום, נבו בק ותיאו הררי, צילום: CVPHOTOS Sportsphotography

המעבר הזה חושף גם את השינוי החברתי שחל סביב הענף – ממסכי הטלוויזיה לחוגי ילדים ונוער, ממתחמי אימונים עירוניים למוסדות ספורט מוכרים, ועד לתשתית מקצועית שמטפחת דור חדש של מתחרים.

הסיפור עוד רחוק מלהסתיים. הנינג'ה כבר שולב רשמית כתחום תחרותי חדש בתוך הקרב חמש המודרני, והוא צפוי להופיע במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 2028. המשמעות היא ברורה: מה שנראה לפני כמה שנים כתופעת בידור חולפת - הופך כעת לענף אולימפי עתידי, עם ישראל ככוח בולט בו. השילוב בין תרבות הפופ לרצינות האולימפית יוצר נרטיב ייחודי, כזה שמספר סיפור על דור שלם שגדל על נינג'ה כטלוויזיה ועכשיו מתחרה בו כספורט.

אליפות אירופה בנינג'ה, צילום: CVPHOTOS Sportsphotography

מי שמובילה את הפרויקט בשנים האחרונות, לצד כוכבים נוספים, היא אמור פז, המוכרת מהשתתפותה ב"נינג'ה ישראל", אלופת ישראל לשעבר בטיפוס, סרן בדימוס מחיל המודיעין, מייסדת ארגון הנינג'ה וכיום מנכ"לית איגוד הנינג'ה בישראל. בזכות פעילותה הצליח האיגוד לרשום עד כה כ-1,200 ספורטאים, אך ברחבי הארץ פועלים עוד כ-13 אלף מתאמנים פעילים.

"ההכרה זאת הייתה המטרה הראשית שלנו", מספרת פז ל"ישראל היום". "מרגש, זה להרגיש שבאמת עבדנו, מה שנקרא, לא לחינם, ובאמת השגנו את המטרה שלנו. אין מה לעשות, החלום של כל ענף ספורט זה אולימפיאדה, ואני חושבת שאנחנו יכולים לחלום על זה כשיש לנו דריסת רגל ראשונית כבר ב-LA. אומנם בקונסטלציה מאוד מוזרה וייחודית, דרך קרב חמש, אבל זה קורה".

מתי הבנת שהנינג'ה יכול להיות לא רק תוכנית ריאליטי, אלא ספורט אמיתי?
"ההבנה הגיעה אחרי שהצלחתי בתוכנית עצמה. באותו זמן שירתתי בחטיבת מודיעין, וקיבלתי הזמנה לתחרות בינלאומית שלא הייתה משודרת בטלוויזיה. פתאום זה הצית מחדש את החלום שלי להיות ספורטאית ברמות הכי גבוהות. רציתי שיקום פה משהו גדול, שתהיה נבחרת ישראל, שיהיו תחרויות, שילדים יגדלו עם חלומות כמו שלי כילדה".

אמור פז מטפסת, צילום: נתנאל ימין

"שם נכנס לתמונה אור שיניוק, לשעבר אלוף עולם בסקי מים, שאמר לי: 'אם את כל כך רוצה, את זו שצריכה להקים את זה'. בהתחלה לא האמנתי שזה התפקיד שלי, אבל משם הכול התחיל".

הדרך מתוכנית טלוויזיה לספורט מקצועי

"מה שהתחיל כרעיון קטן לשנה אחת, הפך לארבע שנים של עבודה, והיום אני מרגישה שאני עושה משהו הרבה יותר גדול מהחזון האישי שלי. אני רואה ילדים מכל הארץ מגשימים את עצמם, ילדים על הספקטרום שהופכים לגיבורי על, וגם פצועי צה"ל שעושים במסלולים דברים שאפילו אתלטים בריאים לא מסוגלים לעשות. נינג'ה הפך להיות כלי חינוכי שמעצים ילדים ומבוגרים כאחד".

מה סוד ההצלחה המהירה של הישראלים בענף?
"זו שאלה שחוזרת בכל מקום. אני חושבת שיש שילוב של כמה גורמים. קודם כל, התוכנית 'נינג'ה ישראל' תפסה בארץ בצורה יוצאת דופן. לא בכל מדינה הפורמט מצליח ככה, ובישראל הוא הפך לתופעה תרבותית. במקביל, אנחנו בעמותה ידענו לקחת את המומנטום ולהפוך אותו למשהו מתמשך. פתחנו חוגים, הקמנו ליגות, ויצרנו חיבור ישיר לתחרויות בינלאומיות".

"גם כשאין תוכנית בטלוויזיה, הבאז ממשיך. בנוסף, הנינג'ה עונה בדיוק על מה שהוועד האולימפי מחפש היום - ענף צעיר, סקסי, סוחף ומובן לקהל. יש בו את השואו והאקסטרים שהקהל אוהב, וגם פקטור חינוכי. מעבר לכך, מאז השבעה באוקטובר יש תחושת שליחות גדולה אצל הספורטאים הישראלים. הם לא רואים בזה רק הישג אישי, אלא אחריות לאומית. זה נותן להם בוסט מטורף של מוטיבציה, וזה ניכר בתוצאות".

אמור פז, צילום: Sports Tech Nation

איך מתמודדים עם יציאה לתחרות בין-לאומית דווקא בתקופה הזאת?
"זה לא פשוט בכלל. היו מקרים מאתגרים, כמו מתחרים שלבשו חולצות עם הכיתוב 'פלשתין' והביטו בנו בעין עוינת. חשוב לזכור שבתחילת הדרך יצאנו לחו"ל בלי להיות משלחת רשמית, בלי הגב של משרד הספורט, וזה תמיד יצר מתח ובדאגות ביטחוניות.

"גם במצעדי דגלים שמענו על מקרים של בוז מהקהל - לפעמים אפילו לא שמנו לב כי היינו עסוקים בבועה הישראלית שלנו, אבל זה קרה. מצד שני, ברגע שהתחילו להגיע ההישגים - עם שיאים אירופיים ומדליות, היחס השתנה, והפכנו מ'חבורה לא רצויה' לאובייקט להערצה". 

"אנשים התחילו לכבד אותנו בזכות הביצועים. זה מראה כמה הספורט הוא כלי שמייצר דימוי חדש לישראל. שיא גדול מבחינתנו היה הזכייה במקום הראשון במרוץ השליחים מול נבחרת פולין, שנחשבת לחזקה ביותר. זה היה רגע מכונן שהראה לכולם שאנחנו לא רק שורדים, אלא גם מנצחים".

"המטרה היא אולימפיאדה"

מה המשמעות של הכניסה לקרב חמש מבחינתכם?
"כיום בארץ יש רק ספורטאית אחת שעושה קרב חמש - שרון טל, שעובדת איתנו באופן קבוע על דיסציפלינת המכשולים. זה מדהים לראות איך מישהי שהתאמנה שנים בסוסים צריכה פתאום להתמודד עם עולם חדש לגמרי. במקביל, הארגון הבינלאומי לקרב חמש עובד יחד עם 'World Obstacle', כדי שהמכשולים יהפכו לדיסציפלינה עצמאית".

"הכניסה לקרב חמש היא מעין דריסת רגל ראשונית, הזדמנות להציג את הענף לקהל האולימפי. המטרה היא שבסוף הנינג'ה יוכר כענף עצמאי, ממש כמו סיף או שחייה. המיוחד כאן הוא שנינג'ה נכנס לאולימפיאדה בלי 'אבא ואמא' - כלומר, זהו הענף היחיד בקרב חמש שאין לו ענף עצמאי קיים שממנו הוא מגיע. זה יוצא דופן וממחיש עד כמה הכול בענף שלנו הפוך על הפוך, נולדנו מתוכנית ריאליטי, ועכשיו אנחנו נכנסים דרך דלת אחורית".

מאי יהלום, צילום: CVPHOTOS Sportsphotography

מה החלום שלך עבור ענף הנינג'ה?
"החלום הגדול שלי הוא שהנינג'ה יהיה לא רק ספורט הישגי, אלא גם כלי חינוכי וערכי. אני רואה את ההשפעה שלו על ילדים ועל קהילות, ואני מאמינה שהוא יכול לשמש מנוף לחינוך ולהעצמה אישית. במובן ההישגי, אין ספק שהמטרה הגדולה היא האולימפיאדה וכמה שיותר מהר".

"כרגע יש לישראל יתרון עצום על רוב מדינות העולם, פשוט כי אצלנו הענף התפתח מהר יותר. ברור לי שהפער הזה יצטמצם ברגע שהנינג'ה ייכנס רשמית לאולימפיאדה, כי מדינות ישקיעו משאבים. לכן זה הזמן שלנו לבסס את ישראל כמעצמה עולמית ולהגיע להישגים הכי גבוהים שיש".

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

טופ 5- ספורטאים ישראלים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו