ב-2 בפברואר אמריקה קמה לתוך מציאות שאיש לא צפה: לוקה דונצ'יץ', הכוכב הגדול ביותר בשמי הכדורסל העולמי, עבר במפתיע בטרייד מדאלאס מאבריקס ללוס אנג'לס לייקרס. הסיפור הזה פתח מהדורות וחצה את גבולות הספורט. גם אנשים שאינם חובבי NBA תהו כיצד יכול ארגון לוותר כך על הכוכב הגדול ביותר שלו. ניקו האריסון, הג'נרל מנג'ר של המאבס, סומן כפרסונה נון גראטה ועד היום מוקע בעיר, על אף שהוא עדיין בתפקיד.
שבעה חודשים בלבד לאחר הטרייד, חזר הזעם. הפעם הוא הופנה לאצטדיון המרוחק 20 דקות בלבד מאולמם של המאבריקס, כשלקבוצה קוראים דאלאס קאובויס ושמו של הכוכב הוא מייקה פרסונס. ה-GM במקרה הזה, ג'רי ג'ונס, הוא גם הבעלים, שדרך הפרידה מפרסונס פתח פרק מפואר נוסף ביחסי האהבה-שנאה (שהפכו עם השנים ליחסי שנאה-שנאה) עם העיר ואוהדיה.
הכול או כלום
ב-1989, זמן קצר לאחר שג'ונס, איל נפט שאפתן מארקנסו, רכש את הקאובויס, הוא מינה את חברו ממכללת ארקנסו ג'ימי ג'ונסון למאמן הקבוצה. יחד השניים רקחו טרייד שנראה באותם ימים מוזר עד בלתי הגיוני. הרשל ווקר, הרץ האחורי הטוב ביותר ב-NFL, הועבר למינסוטה וייקינגס תמורת חמישה שחקנים אלמוניים. המהלך הזה תורגם לאין ספור בחירות דראפט, בהן גם זו של אמיט סמית', שהפך לאחד מגדולי השחקנים אי פעם, והבוקרים זכו בסופרבול שלוש פעמים בארבע שנים.
מהלכי הכול או כלום אפיינו את ג'ונס במשך קרוב לארבעה עשורים. הוא העז לפטר את ג'ונסון אחרי הזכייה השנייה ברציפות בסופרבול והצליח לזכות בעוד טבעת כעבור שנתיים בלבד; נתבע על ידי ה-NFL, תבע אותה בחזרה וניצח בקרב המסחרי מול הליגה למרות הסרת התביעות ההדדיות; בנה אצטדיון חדש בעלות של יותר ממיליארד דולר ובתחילת העונה שעברה העניק לקוורטרבק שלו, דאק פרסקוט, את החוזה היקר ביותר בהיסטוריה של המשחק פר עונה – 240 מיליון דולר לארבע שנים. זאת על אף שהכוכב מרבה להיפצע ולא הוביל את הקבוצה להישגים מרשימים מאז שחתם ב-2016.
ב-2021 בחרו הקאובויס בדראפט את שחקן ההגנה העוצמתי מייקה פרסונס, שלא איחר לנפק קבלות. הוא זכה בתואר הרוקי ההגנתי של העונה, נבחר בכל אחת מארבע שנותיו לפרו-בול (רשימה מקבילה לאולסטאר, אם כי היום יותר סמלית ממעשית) והפך למנהיג ההגנה של הקבוצה.
פרסונס ניסה לשדרג את חוזהו כבר בשנה שעברה, אולם התבקש להמתין והסכים. מיד לאחר סיום העונה נפגש עם ג'ונס. לאחר מכן סוכנו דיוויד מולוגטה ניסה ליצור קשר עם הקבוצה ולא נענה. בינתיים חתמו שחקנים מובילים אחרים בעמדות דומות - מיילס גארט מקליבלנד, מקס קרוסבי מלאס וגאס וטי ג'יי וואט מפיטסבורג - על חוזי עתק, שהוגדרו כ"גבוהים ביותר אי פעם לשחקן שאינו קוורטרבק". פרסונס רצה חוזה כזה, ג'ונס המשיך להתעלם. מפלס המתח גאה כשבתחילת אוגוסט הודיע השחקן שביקש טרייד.
ג'ונס שילם בעבר לא מעט לכוכבים שרצה, גם לשחקני הגנה, אבל ההתנהלות של פרסונס, שלא הייתה בעייתית כשלעצמה, תדלקה את הפתיל הקצר שלו. הוא פשוט רצה להשאיר את מולוגטה מחוץ לתמונה ולהתנהל ישירות מול השחקן. לבקשת הטרייד של פרסונס התייחס בביטול והצהיר כי מהלך כזה אינו על הפרק, אבל ימים ספורים לאחר מכן הוטלה הפצצה: פרסונס עובר בטרייד לגרין ביי פאקרס, שהחתימה אותו על חוזה של 188 מיליון דולר לארבע שנים. בכך קיבל את מבוקשו, כשהפך למשתכר הגבוה ביותר אי פעם בענף שאינו קוורטרבק.
אי אפשר להמשיך הלאה
מתבקש להשוות בין הטרייד על דונצ'יץ' לזה של פרסונס, אבל מלבד התוצאה הסופית, כששניהם מצאו את עצמם מחוץ למועדון, הסיטואציה מעט שונה. לוקה הועבר במהלך העונה, בניגוד לרצונו ובהפתעה גמורה, בעוד פרסונס דרש חוזה ויצא בדלת הקדמית רגע לפני בעיטת הפתיחה. את האוהדים בדאלאס זה לא ממש מעניין, הם קיבלו שתי מכות כואבות בתוך פחות משבעה חודשים. את הזעם הפנו כלפי הבעלים.
גם בגיל 82, ג'ונס מתעקש להמשיך להיות ה-GM של הקבוצה ובדאלאס איבדו כבר מזמן את האמון בו. במסיבת העיתונאים שלאחר הטרייד הוא דיבר במשך 12 דקות ללא הפסקה, אמר כי זה נעשה לטובת המועדון ושלח לאוהדים את המסר "תמשיכו הלאה".
אלא שאי אפשר להמשיך הלאה. "זו ההוכחה לכך שג'רי ג'ונס לא יכול עוד לעמוד בראש הקאובויס", כתב קונור אור בספורטס אילוסטרייטד. "הוא איבד את כל המוניטין שלו", פסק סטיבן רואיז ב-The Ringer. מי שדווקא צידד בטרייד היה העיתונאי הוותיק והמוכר סקיפ ביילס, שהיה כוכב עולה בתקשורת הטקסאנית כבר בשנות ה-70 ומלווה את הקאובויס שנים רבות. "תודה לאל שנפטרנו מפרסונס", הגיב, "הוא לעולם לא יוכל לעמוד בציפיות שיצר הסכום שישולם לו". זו עמדה די מפתיעה, בהתחשב בכך שביילס הפך בשנים האחרונות מידיד לאופוזיציונר לג'ונס והייתה גם לו הזדמנות טובה לחבוט בו.
הוויתור על פרסונס הציב שוב את שאלת בעל המאה. אין ויכוח על כך שג'ונס, כבעלים, רשאי להעניק לעצמו את סמכויות ה-GM ככל שיחפוץ, אולם העובדה שבכך הוא חוסם כל סיכוי לתחייה מחודשת של המועדון גרמה לאובדן מוחלט של האמון בו. האם התוצאה תהיה דומה לטרייד ההוא על ווקר? אף אחד לא בונה על זה. אפילו לא ג'ונס עצמו, שהודה לאורך השנים ש"היה לנו הרבה מזל".
המשך יבוא
האמריקאים מאמינים בקללות. לדעת רבים, בצורת האליפויות הארוכה כל כך של דאלאס (סופרבול אחרון ב-1996) היא תוצר של המהלכים הגחמניים של הבעלים, בראשם פיטורי המאמן ג'ונסון ב-1993. לפני מספר שבועות עלתה בנטפליקס הסדרה "הקבוצה של אמריקה: המהמר והקאובויס", שמתמקדת בימי הזוהר של הקבוצה. "אם היית אומר לי ב-1996 שהקבוצה הזאת לא תגיע אפילו קרוב לסופרבול במשך 30 שנה הייתי צוחק עליך", הכריז שם ביילס. לו הייתה ענקית הסטרימינג ממתינה קצת, לדוקו המצוין הזה היה מצטרף עוד פרק מפואר ועגום. אבל לא לדאוג, עם ג'ונס אף פעם לא משעמם. המשך בוודאי יבוא.
