פטרה קביטובה, אחת הטניסאיות האהובות והמוערכות ביותר בסבב ה-WTA, הודיעה כי תפרוש ממשחק פעיל אחרי אליפות ארצות הברית הקרובה שתצא לדרך מחר (ראשון). בגיל 35, אחרי קריירה שנמשכה יותר מעשור וחצי והביאה עמה רגעי שיא עצומים לצד אתגרים כמעט בלתי נתפסים, היא תולה את המחבט ומותירה אחריה מורשת ספורטיבית ואנושית יוצאת דופן.
קביטובה, שנולדה בצ'כיה בשנת 1990, נכנסה ללב הקהל בזכות המשחק האגרסיבי שלה, החבטות החזקות ביד שמאל והחיוך הביישני מחוץ למגרש. שתי צלחות בווימבלדון (2011, 2014) הפכו אותה לדמות מרכזית בעולם הטניס, כזו שלא רק זוכה בתארים אלא גם מייצגת את הרוח הספורטיבית הטהורה.
אלא שסיפורה של קביטובה אינו סיפור ספורטיבי בלבד. בדצמבר 2016 היא חוותה אירוע טראומטי שכמעט שם קץ לקריירה שלה ואולי אף לחייה. גבר שהתחזה לטכנאי גז פרץ לביתה, ובמהלך ניסיון שוד דקר אותה בידה השמאלית, ידה החובטת. הפציעה הייתה קשה: חתך עמוק שהצריך ניתוח חירום ושאלות כבדות האם תוכל אי פעם לאחוז במחבט שוב.
חודשים ארוכים של שיקום מפרך עברו עליה. "ידעתי שאני לוחמת על המגרש", סיפרה לימים, "אבל אז גיליתי שאני לוחמת הרבה יותר גדולה מחוץ לו". האצבעות שניזוקו התאחו לאט, האימונים התבצעו בכאב, והזיכרונות הקשים מהאירוע ליוו אותה בחלומות ובפלשבקים. ועדיין, במאי 2017, חצי שנה בלבד לאחר ההתקפה, היא חזרה למגרשים במסגרת הרולאן גארוס וחוותה את מה שכינתה "הקריירה השנייה" שלה.
בחזרה לרמות הגבוהות
מדהים לחשוב על כל מה שהשיגה מאז. רבים ציפו שתתקשה לשוב לרמות הגבוהות, אבל קביטובה הוכיחה אחרת. היא הגיעה לגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה ב-2019, שם הפסידה בשלוש מערכות לנאומי אוסקה, והעפילה גם לחצי גמר הרולאן גארוס ב-2020. היא קטפה לא פחות מ-12 תארים נוספים אחרי ההתקפה, והעמידה את סך הזכיות בקריירה שלה על 31 - הישג שמעמיד אותה באותה שורה עם כמה מהשמות הגדולים ביותר של העשור האחרון.
מעבר להצלחות המקצועיות, קביטובה גם בחרה להקדיש זמן לחיים האישיים. בשנת 2024 היא יצאה להפסקה מהסבב כדי ללדת את בנה הבכור, פטר, שנולד ביולי. החזרה למגרש בתחילת השנה הנוכחית סימנה אולי עוד ניסיון אחד, אבל כבר אז היה ברור שהפרק הספורטיבי מתקרב לסיומו. "אני עדיין אוהבת טניס", הודתה, "אבל כל ההמתנות לאימונים, לנסיעות, למשחקים כבר מתישות. עכשיו, עם ילד קטן, זו לגמרי דרך חיים אחרת. אני רוצה פשוט להיות איתו יותר".
דמותה של קביטובה חורגת בהרבה מהגבולות של ספורטאית מצטיינת. היא הפכה לסמל של השראה עבור רבים, דוגמה לאומץ ולנחישות גם מול נסיבות קשות מנשוא. המאבק שלה לשוב למגרש, הבכי מול הקהל אחרי ניצחונות ראשונים, והיכולת להמציא את עצמה מחדש הפכו אותה לאחת הדמויות הנערצות ביותר בענף.
סופו של עידן
כעת, כשהיא מתכוננת לטורניר האחרון שלה - אליפות ארצות הברית הפתוחה בניו יורק - האוהדים יזכו לומר לה שלום ולהוקיר את מסע חייה יוצא הדופן. קשה לדמיין את הסבב בלעדיה: החבטות העמוקות מהקו האחורי, הנוכחות המרשימה, ובעיקר התחושה שמדובר באישה שבכל פעם שנכנסה למגרש נלחמה לא רק על נקודות, אלא על הסיפור כולו של חייה.
הפרישה של קביטובה מסמלת את סופו של עידן. דור של טניסאיות שהוביל את הענף בעשור הקודם מתחיל לפנות מקום לפנים חדשות, אך הסיפורים האנושיים כמו זה של פטרה - הם אלו שייזכרו לאורך שנים. היא לא רק זכתה בשני גביעי ווימבלדון או בשלושים ואחד תארים בסבב. היא הוכיחה שמה שנשבר ניתן לתקן, שמה שנראה אבוד יכול להפוך לתחילתו של פרק חדש.
בימים הקרובים, כשעיני עולם הטניס יהיו נשואות לניו יורק, יעמוד הקהל האמריקאי על רגליו ויפרגן במחיאות כפיים לאחת השחקניות המיוחדות של דורנו. פטרה קביטובה תיפרד מהמגרשים, אבל דמותה - הלוחמת, המנחמת והמעוררת השראה תמשיך ללוות את הענף עוד זמן רב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו