בעולם הספורט, אנחנו רגילים לשמוע על כדורגל, אתלטיקה או ג'ודו. אבל אחת לארבע שנים, אלפי ספורטאים מתכנסים למשחקי העולם, שם זורח האור על ענפים שלא תמיד זוכים להכרה.
המהדורה של 2025, שתיפתח בעוד שבועיים בעיר צ'נגדו שבסין, מביאה עמה שלל ענפים לא שגרתיים. חלקם מהפנטים, אחרים משעשעים - אבל כולם דורשים יכולות גופניות, מנטליות וטכניות ברמות הגבוהות ביותר. מבין כ־30 הענפים שיתחרו במשחקים, כמה מושכים במיוחד את תשומת הלב, בזכות השילוב בין מקוריות, פופולריות גוברת והעובדה שחלקם כבר נמצאים על המסלול לעבר החלום האולימפי. הנה כמה מהם.
דיסק מעופף (Flying Disc): אסטרטגיה באוויר
אם תשלבו את הרוח הספורטיבית של כדורגל, את שיטת המשחק של רוגבי ואת הדיוק של פריזבי - תקבלו את ענף הדיסק המעופף. קבוצות של שבעה שחקנים מנסות להעביר דיסק מעופף בין חברי הקבוצה עד לתפיסה בתוך "אזור שער" של היריב, בלי לרוץ עם הדיסק עצמו - רק מסירות מותרות. מה שנשמע כמו משחק נופש לחוף הים הפך בשנים האחרונות לספורט תחרותי ומסודר, עם ליגות מקצועניות, טורנירים בינלאומיים וקוד אתי ייחודי שמבוסס על "רוח המשחק" - שיתוף פעולה, הוגנות והיעדר שיפוט רשמי ברוב המשחקים.
במשחקי העולם, הענף נמצא תחת פיקוח הפדרציה הבינלאומית לדיסק מעופף (WFDF), שהצליחה לאחרונה להשיג הכרה רשמית מהוועד האולימפי. זהו צעד משמעותי, שכן הענף מסומן כאחד המועמדים להשתלב בעתיד במשחקים האולימפיים - אולי כבר בבריזביין 2032, תלוי בהחלטות הוועד.
עידוד (Cheerleading): לא רק פומפונים, אלא אתלטיות של ממש
במשך עשורים, עידוד נחשב בעיקר תוספת צבע במשחקים. קבוצות של מעודדות (ומעודדים) שמבצעים ריקודים קצביים על הקווים. אבל בעשור האחרון, הענף עבר מהפך: כיום מדובר בספורט אתגרי לכל דבר, שכולל תרגילים אקרובטיים קבוצתיים, קפיצות, פירמידות והרמות מסוכנות, שדורשות כוח, קואורדינציה, זריזות ותיאום מושלם.
הפדרציה העולמית לעידוד (ICU) פועלת כבר שנים לקידום הענף, וכיום הוא מוכר באופן רשמי על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי. בלוס אנג'לס 2028 הוא עדיין לא יהיה חלק מהתוכנית האולימפית - אך כבר עכשיו יש לחץ, בעיקר מצד ארה"ב ויפן, לשלבו בעתיד הקרוב.
במשחקי העולם בצ'נגדו ייערכו תחרויות בקבוצות מעורבות (Coed) ובקבוצות נשים בלבד, בסגנון המודרני של "Coed Premier" ו"All-Girl Elite". המופעים צבעוניים ומלאי אנרגיה, ומעבר לאסתטיקה, הם חושפים רמה אתלטית גבוהה במיוחד.
שחיית סנפירים (Finswimming): שחייה על סטרואידים
אם ראיתם פעם שחיין חוצה בריכה עם סנפיר ענק כמו של בת ים - צפיתם בפינסווימינג. הענף, שצמח ממסגרות של צלילה צבאית ומחקרית, הפך לספורט תחרותי בשנות ה־70. כיום ספורטאים משתמשים בסנפיר מונופין (חד־כנפי), או בסנפירים רגילים, כדי לחתוך את המים במהירויות מרהיבות של עד 10 קמ"ש. התחרויות נערכות בבריכות רגילות, אך גם בים הפתוח, והן כוללות סגנונות שונים: שחייה עילית עם שנורקל, שחייה תת־מימית עם בלון אוויר, ועוד.
למרות הוויזואליה המרשימה והקצב המסחרר, פינסווימינג לא מצליח לפרוץ למיינסטרים. הוא לא מוכר רשמית על ידי הוועד האולימפי, אך יש מי שדוחפים לשילובו, לפחות בתור מופע הדגמה.
ראקטבול (Racquetball): כדור קיר במהירות מסחררת
פחות מוכר בישראל, אך פופולרי מאוד בארה"ב ובאמריקה הלטינית. ראקטבול דומה לסקווש, אך משוחק במגרש סגור לחלוטין, שבו כל הקירות - כולל התקרה - מהווים חלק חוקי מהמשחק. השחקנים משתמשים במחבט קצר ועבה יותר, והכדור קופץ במהירות שעוברת לעיתים 250 קמ"ש.
המשחק מהיר, פיזי ודורש תגובה כמעט רפלקסיבית. למרות ניסיונות מתמשכים, הענף לא הצליח להיכנס לאולימפיאדה, אולי בגלל מיעוט מדינות פעילות, אך במשחקי העולם הוא מהוותיקים והנצפים ביותר, בעיקר בזכות קהל חם ממקסיקו, מבוליביה ומארה"ב.
הצלת חיים (Lifesaving): כשהספורט פוגש את ההצלה
ענף ייחודי שמדמה תרחישים של הצלת חיים ומתרגם אותם למקצים תחרותיים, חלקם בבריכה ואחרים במים פתוחים. ספורט הצלת החיים משלב בין שחייה מהירה, גרירה של בובה המדמה טובע וניווט עם ציוד, ולעיתים גם שימוש בגלשני הצלה או בקיאקים. המקצים השונים מדורגים על פי זמנים, דיוק טכני ויעילות ביצוע. מדובר בענף משולב, גם תחרותי וגם מעשי, ורבים מהמתחרים הם מצילים מקצועיים.
פוטבול דגלים (Flag Football): ממשחקי העולם אל לוס אנג'לס 2028
אחת ההצלחות הגדולות של תנועת הענפים האלטרנטיביים היא ללא ספק פוטבול דגלים - גרסה ידידותית, מהירה ופחות אלימה של הפוטבול האמריקני. במקום תיקולים, שחקנים עוצרים את היריב באמצעות משיכת "דגל" קטן מחגורתו. המשחק שומר על דינמיות, טקטיקה ויכולות מסירה מרשימות, אך עם פחות סיכון לפציעות. התוצאה: צמיחה עצומה בבתי ספר, במועדוני חובבים - וגם במעמד הבינלאומי.
הופעת הבכורה של פוטבול הדגלים במשחקי העולם בברמינגהאם, אלבמה ב־2022 סימנה את תחילתו של תהליך, שבסופו הוא הפך לענף אולימפי רשמי. בלוס אנג'לס 2028 הוא ייערך כתחרות מלאה, בהובלת ה־NFL והפדרציה הבינלאומית לפוטבול (IFAF).
משחקי העולם לא באים להחליף את האולימפיאדה - הם משלימים אותה. עבור מאות אלפי ספורטאים שמתאמנים בענפים שאינם אולימפיים, זוהי פסגת השאיפות. עבור הקהל, זו הזדמנות להיחשף לעולמות חדשים, ולראות עד כמה רחבה ומשוגעת יכולה להיות ההגדרה של "ספורט". ההצלחה של ענפים כמו ברייקדאנס או פוטבול דגלים מוכיחה שאפשר להתחיל מהשוליים ולהגיע עד לבמה המרכזית. ייתכן שדיסק מעופף, עידוד או שחיית סנפירים ילכו באותו המסלול. בינתיים, בעוד שבועיים בצ'נגדו, הם ינסו לעשות את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב: להדהים, לרגש ולשבור מוסכמות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
