אל אליפות העולם בג'ודו שתצא לדרך מחר (שישי) בבודפשט, נבחרת ישראל מגיעה בעיצומו של שינוי משמעותי. לא מדובר בעוד אליפות עולם, אלא ברגע מכונן עבור הענף כולו. אחרי שנים ארוכות של הפרדה בין נבחרת הגברים לנבחרת הנשים, איגוד הג'ודו אישר את מינויו של שני הרשקו לתפקיד מאמן העל של שתי הנבחרות - צעד שמסמל מעבר רשמי לשיטה הנהוגה במדינות הג'ודו המובילות בעולם.
הרשקו, שעמד מאחורי ההצלחה הגדולה של נבחרת הנשים בעשור האחרון, קיבל את האחריות הכוללת גם על נבחרת הגברים, תפקיד שמאתגר אותו מקצועית אך גם מרגש אותו מאוד. ״אני מודע לגודל האחריות שמוטלת עליי. אני מאמין בספורטאים, בספורטאיות ובכל הצוות שעובד איתי. יחד, במחויבות ובצניעות, נוביל גם את הנבחרת הזו להישגים היסטוריים", אמר לאחר המינוי.
המינוי של הרשקו מגיע לאחר טלטלה לא פשוטה שעברה על נבחרת הגברים. בתחילת מאי הודיע אורן סמדג'ה על התפטרותו מתפקידו כמאמן הראשי, לאחר יותר משני עשורים שבהם עמד בראש הנבחרת והוביל אותה להישגים מרשימים, כולל מדליות באולימפיאדות, אליפויות עולם ואליפויות אירופה.
סמדג'ה, מדליסט אולימפי בעצמו, היה דמות מרכזית בג׳ודו הישראלי והעזיבה שלו היוותה סיום עידן של ממש. היא הותירה נעליים גדולות שהיה צריך למלא, ובאיגוד ניצלו את ההזדמנות כדי לבצע מהלך אסטרטגי של איחוד המערכים המקצועיים, מהלך שבוצע מתוך ראייה קדימה.
שינוי תפיסתי - מאמן אחד, דרך אחת
איגוד הג׳ודו הישראלי צפה כבר תקופה ארוכה אל מעבר לאופק. במדינות כמו יפן, צרפת, גאורגיה אוסטריה והולנד, הנהוג הוא שמאמן אחד אחראי על שתי הנבחרות. כך נשמרת שפה מקצועית אחידה, מתקיימת סינרגיה הדוקה יותר בין הספורטאים והספורטאיות והעבודה מתנהלת תחת גישה אחידה בנוגע לאימונים, תחרויות, ניתוחי יריבים ותכנון ארוך-טווח אולימפי.
המהלך של איחוד הניהול המקצועי, בהובלת הרשקו מהווה קפיצת מדרגה תפיסתית. מעבר לכך, היא משקף את ההכרה שמדובר בענף אחד, עם אתגרים דומים שדורשים ניהול כולל וממוקד.
אליפות העולם הקרובה חושפת גם את גודל האתגר. לראשונה מאז אליפות העולם בצ'ליאבינסק, רוסיה, ב-2014, תשלח נבחרת הגברים שני נציגים בלבד: גיא גוטמן בקטגוריית המשקל עד 66 ק"ג ויוסיף סימין בקטגוריית עד 100 ק"ג. עבור ענף שרגיל לשלוח לפחות חמישה-שישה ג'ודאים לאליפויות עולם, זהו נתון יוצא דופן.
יש לכך סיבות רבות: פציעות, ירידה זמנית בכושר של כמה מהג'ודאים הבכירים, תהליך חילופי דורות שטרם הבשיל, שינויי משקל ובמקביל גם העובדה שהאליפות הנוכחית אינה מחייבת מדליה לצורך קריטריון אולימפי, דבר שהוביל חלק מהספורטאים לבחור בתחרויות אחרות בפריים טיים.
ובכל זאת, שני הנציגים שיגיעו לבודפשט מגלמים את רוח הלחימה של הג׳ודו הישראלי. גיא גוטמן בן ה-23 נחשב לאחד הצעירים המבטיחים בענף, ובשנה האחרונה רשם קפיצת מדרגה משמעותית. הוא ינסה לנצל את הבמה הגדולה כדי לבסס את מעמדו בזירה הבינלאומית. לצידו יתחרה יוסיף סימין, שחזר לאחרונה מפציעה ומפגין נחישות להגיע לצמרת העולמית.
השניים כבר החלו לעבוד בתקופה האחרונה תחת שרביטו של הרשקו, ואף השתתפו במחנה ההכנה הבינלאומי שנערך בוולנסיה. עם זאת, חשוב לזכור: אין קיצורי דרך או קסמים. עבורם זו לא רק תחרות, אלא הזדמנות להוכיח את עצמם, להזניק קריירה, ולשמש דוגמה לדור הבא של הג׳ודו הישראלי שצופה בהם כמודל. גם לצוות המקצועי זו תחנת מבחן ראשונה בעידן החדש - צעד ראשון בדרך ארוכה ומבטיחה.
נבחרת הנשים כמנוע יציב
הנבחרת הנשית מנגד ממשיכה להוות עוגן תחרותי ומקצועי. הרשקו הביא אותה לאורך השנים ליציבות ברמות הגבוהות ביותר, כולל מדליות היסטוריות באולימפיאדה בטוקיו והישגים מרשימים באליפויות עולם ואירופה. בבירת הונגריה זה לא צפוי להשתנות.
הסגל הנשי כולל הפעם את גפן פרימו ואיליי חיון (עד 52 ק"ג), תמנע נלסון לוי (עד 57 ק"ג), ענבל שמש (עד 63 ק"ג), עדלינה נוביצקי (עד 70 ק"ג), ענבר לניר (עד 78 ק"ג) ורז הרשקו (מעל 78 ק"ג) שתקווה לחגיגה כפולה ביום ההולדת שלה ב-19 ביוני, ביום שבו תתחרה.
המהלך הכולל של איחוד הנבחרות והעמדת הרשקו בראשן מייצר אווירה של שינוי ומחשבה לטווח ארוך. עם כל הכבוד לאליפות העולם הקרובה, עיני המערכת נשואות לעבר לוס אנג'לס 2028.
הגישה החדשה נועדה להבטיח ששני המערכים יעבדו יחד לטובת מטרה אחת: להביא לישראל כמה שיותר נציגים רלוונטיים לאולימפיאדה, ובעיקר - להציב אותם בעמדות שבהן הם יכולים להילחם על מדליות. העבודה האינטגרטיבית תאפשר גמישות גדולה יותר, העברת ידע מקצועי בין הצוותים, ומיקוד שיטתי בכל הפרטים הקטנים, מהכנה מנטלית ועד התאמות טקטיות מול יריבים.
כאמור, אליפות העולם הקרובה מסמלת את קו פרשת המים של הג'ודו הישראלי. זו אמנם נבחרת גברים מצומצמת, אבל מתחת לפני השטח מתקיים שינוי עמוק ומכוון. מינויו של שני הרשקו לתפקיד מאמן העל משדר לעולם שהג'ודו הישראלי אינו מסתפק בשימור הקיים, אלא מכוון גבוה יותר, רחוק יותר, ומדויק יותר. אם התהליך יבשיל, ייתכן מאוד שבעוד כשלוש שנים, על הבמה הגדולה של לוס אנג'לס, נוכל לקצור את פירות האחדות.
