כחודש לפני אליפות העולם בג'ודו, שתיפתח ב־13 ביוני בבודפשט, ולאחר התפטרותו המפתיעה של אורן סמדג'ה, החליט איגוד הג'ודו הישראלי כי שני הרשקו, מאמן נבחרת הנשים של ישראל ואחת הדמויות המשפיעות בענף, יהיה אחראי גם על ההכנות של נבחרת הגברים.
הרשקו, שמוביל את נבחרת הנשים מאז 2010 והיה שותף למדליות האולימפיות של ירדן ג'רבי בריו 2016, של הנבחרת הקבוצתית המעורבת בטוקיו 2020 ושל ענבר לניר ורז הרשקו בפריז 2024, יתפקד כמאמן שתי הנבחרות במקביל לפחות עד תום האליפות הקרובה.
המינוי הזמני, שעליו הוחלט בתיאום עם הנהלת האיגוד, הוא מהלך מאתגר - גם בגלל הדחיפות, אבל בעיקר משום שהוא הופך את הרשקו לדמות היחידה בהיסטוריית הג'ודו הישראלי שמובילה בו־זמנית את שתי הנבחרות.
בעוד נבחרת הנשים נמצאת בתקופה של יציבות והתמודדות כמעט קבועה על מדליות בתחרויות בינלאומיות, נבחרת הגברים נמצאת בעיצומו של משבר מקצועי, וזקוקה לדמות שתייצב את הספינה - ולו באופן זמני.
"אין פה קסמים", אומר הרשקו בראיון ל"ישראל היום". "בספורט ההישגי, ובמיוחד בספורט האולימפי, במיוחד ברמות שלנו, אין קסמים. המינוי שקיבלתי הוא כרגע לנסות לעשות את המקסימום ולשלב את הדברים. אני עובד כדי להכין את נבחרת הגברים לאליפות העולם, תוך כדי שאני שומר על הכנות נבחרת הנשים".
הרשקו מוסיף כי מדובר באתגר לא פשוט: "בסופו של דבר, המאמן והאיגוד לא שווים כלום אם אין להם ספורטאים טובים. כרגע, הספורטאים במצב מאוד קשה, גם בעקבות כל מה שקרה עם אורן, שהוא לא רק מאמן אלא דמות מופת בג'ודו הישראלי, דמות שמעריצים אותה - אבל זה לא קרה ביום אחד.
"הסיפור הזה מחלחל לנבחרת הגברים, וגם לנשים, ובכלל לאווירה בענף הג'ודו, וזה מאוד כואב לי ברמה האישית. אבל כשקוראים לי - אני מגיע".
"זה סיפור עצוב, וחבל"
איך אתה מתמודד עם המצב, ברמה האישית והמקצועית?
"אני משתדל להפריד בין הרמה המקצועית לזו האישית. כשהתפקיד שלי הוא להיות מאמן, אני מנסה להימנע מלהתעסק בדברים שלא תורמים, אלא לפתח את הצד המקצועי בלבד. מה שעבר על אורן קשה מאוד, הוא חבר יקר, ואני מבין את הקושי הגדול שהוא עבר.
"המורשת של אורן בענף היא אדירה הן כספורטאי והן כמאמן, ולכל אדם יש זכות להגיד 'עד כאן, אני לא רוצה להמשיך'. מאוד כואב לי על מה שקרה בינו לבין פונטי, שגם הוא אדם מאוד קרוב אלי ואני יודע כמה הג'ודו הוא כל עולמו וכמה הוא מחויב להצלחה. זה סיפור עצוב, וחבל".
המינוי שלך משפיע על הכנות נבחרת הנשים?
"אני לא חושב שזה ישפיע. היו אולי עשר שעות ראשונות של חוסר ודאות, אבל אז ערכתי שיחה עם הספורטאיות ואמרתי להן שאין סיכוי שאני אתן לשום דבר לפגוע בהכנות שלהן. אני כאן כדי לשפר את ההכנות שלהן ולעזור ככל האפשר.
"הן יגיעו לאליפות העולם כשהלב שלהן במזרן, וגם בהכנה לפני כן. הן לא יוותרו. והן יודעות שבסופו של דבר, כשאנחנו בצרה, אנחנו נלחמים ולא מוותרים".
האם המינוי הזמני יכול להפוך למינוי קבוע? התייעצו איתך לפני?
"מובן שהתייעצו איתי. לגבי העתיד, אני סומך על הנהלת האיגוד והעומד בראשו, שהוא איש מקצוע מהמעלה הראשונה, שהם ישקלו את כל מה שצריך, ואם הם יחשבו שזה נכון, אז זה יכול להימשך. אם לא, אני תמיד כאן כדי לעזור ולתמוך. יש לי מחויבות עמוקה לענף הג'ודו. יש נבחרות, כמו איטליה ורוסיה, שעובדות תחת קורת גג אחת, כשיש כל מיני שיטות אימון. אבל אני לא יודע מה יחליטו, צריך להיות סבלניים".
מה סיכויי ההצלחה של נבחרת הגברים לקראת אליפות העולם?
"תמיד אפשר לעשות משהו, בטח כשיש לך שלוש שנים וחצי עד למשחקים האולימפיים. יש ספורטאים צעירים ומלאי מוטיבציה, ואני מאמין בהם מאוד. אם נפעל נכון, אני בטוח שהספורטאים יגיעו להישגים טובים".
האם היה לך קשר עם אורן סמדג'ה במהלך התקופה הזו?
"לא דיברתי עם אורן מאז המקרה, אני קצת תקוע פה באמצע, בין הדאגה לו ולמשפחה שלו, כשאנחנו המון שנים חברים וקולגות. גם כשהאסון קרה, ניסיתי לעשות את המעט שאני יכול כדי לתמוך בו. לפני ההחלטה, אני יכול להגיד שגם ניסיתי לפשר ולעזור, אבל כבודו במקומו מונח והוא החליט לא להמשיך, זו ההחלטה שלו.
"אני כל כך רוצה שיהיה לו טוב ושיגיע לנחלה. את האובדן שלו אי אפשר להחזיר, אבל שהשאר יהיה הכי טוב שאפשר והלוואי שכשהרוחות קצת יירגעו, כדי שיהיה אפשר למצוא פתרון. המורשת של אורן תמיד תהיה חלק מענף הג'ודו - מה שהוא עשה אי אפשר לקחת ממנו, וכל הדברים הרעים שיצאו יהיה אפשר לתקן".


