שחקני הנבחרת מתכנסים לקראת המשחק מול מלטה. צילום: איגוד הרוגבי בישראל

"כשהמוזיקה של ה'תקווה' התחילה להתנגן, כל היציע השמאלי שלף דגלי אש"ף"

גור לוי, שחקן נבחרת הרוגבי, מספר על הרגעים בו החליטו, הוא וחבריו, לעמוד מול הקהל העוין במלטה: "הנפנו את דגל ישראל מולם עם חיוך גדול והצטלמנו"

[object Object]
בנבחרת ישראל ברוגבי לא נרגעים מאירועי משחק הניצחון הנהדר על מלטה (15:16), גם בשל ההישג הספורטיבי וגם בשל האירועים שליוו את שריקת הסיום - הנפת דגלים של הרשות הפלשתינית וכרטיסים אדומים ביציעים על ידי 60-70 אוהדים מקומיים.
 
התגובה הישראלית היתה תמונה של שניים משחקני הנבחרת, ישי אברהמי וגור לוי, עם דגל ישראל מול היציעים העוינים. לוי סיפר ל"ישראל היום" את שעבר על אנשי הנבחרת: "לא ציפינו שזה מה שיקרה במשחק, רצינו שהסיפור יהיה הניצחון מול מלטה וזה מה שנזכור, אבל כבר בתחילת הטיסה הבנו שיש איזה צפי לעוינות, לפי כמות האבטחה שהיתה סביבנו.
 
"זאת היה אבטחה שלא היתה אף פעם, עם ליווי משטרתי של שלושה אופנועים מקדימה ושלושה מאחור. אני בחיים לא חוויתי סדר גודל כזה של אבטחה, אבל חוץ מהמשחק לא היו תקריות והרגשנו בטוחים".
 

שורדת השבי קארינה ארייב מזניקה את מרתון ירושלים | מרתון ירושלים

 
ספר, מה קרה במשחק עצמו?
 
"זה היה נראה כמו קהל רגיל לגמרי לאורך כל המשחק, אבל כשהמוזיקה של ה'תקווה' התחילה להתנגן, פתאום כל היציע השמאלי התחיל לשלוף דגלי פלשתין, שלפו לנו גם כרטיסים אדומים, קראו להחרים את ישראל ולשחר את פלשתין.
 
"בהתחלה לא ממש היינו בטוחים מה לעשות, אבל כשהתנגן ההמנון, התחבקנו חזק ושרנו עוד יותר חזק וכל אחד שמע את החבר לידו צורח את 'התקווה'. זה הגיע ממקום שמנסים להוריד אותנו, ואנחנו מוצאים את עצמנו מלאי גאווה. זאת היתה שירת 'התקווה' הכי מרגשת שהיתה לי בחיים".
 
שחקני נבחרת ישראל ברוגבי בתגובה הולמת למפגינים, צילום: איגוד הרוגבי בישראל
 
זה היה מלחיץ?
 
"זה מה שהם ניסו לעשות, אבל זה עשה לגמרי את ההיפך. כל הקבוצה היתה לב אחד וראש אחד, זה מה שנתן לנו הצדקה, כמה נכון מה שאנחנו עושים ואיזה גאווה זה לייצג את ישראל מול אנשים שלא רוצים שנעשה את זה".
 
למה החלטתם לצלם את התמונה מול הקהל העוין?
 
"היה משחק צמוד של נקודות ספורות ודקה לסיום הם הובילו עלינו, זה נראה גמור, אבל בשניות האחרונות קיבלנו בעיטה לשער של מעיין לוינסון, כשלא רצינו להפסיד מול הקהל הזה. כשהוא הכניס את הבעיטה, השופט שרק לסיום ורצנו לחגוג, שרנו 'אל אל ישראל', כשהביאו את הדגל, הנפנו אותו מולם עם חיוך גדול והצטלמנו".
 
הנבחרת לפני פתיחת המשחק, צילום: איגוד הרוגבי בישראל
 
זאת לא היתה פרובוקציה גם מצדכם?
 
"זה לא היה בקטע של פרובוקציה, אלא ברגע של גאווה גדולה לייצג את ישראל, זה דגל ישראל אחד מול עשרות דגלים פלשתינים. רצינו מאוד לזכור ולשתף את הרגע הזה עם שאר הספורטאים הישראלים, שלא מצליחים להוריד אותנו, כשאנחנו עם הראש ודגל מורם".
 
מפחיד להיות ספורטאי ישראלי בעולם?
 
israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
"כל איגודי הספורט עושים עבודה נהדרת, לתת לנו להרגיש בטוחים. החשש נמצא שם, אבל אף פחד לא יקח מאיתנו את ההרגשה הטובה לייצג את המדינה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו