הסערה הראשונה של עונת 2025 בפורמולה 1 הגיעה כבר אחרי שבוע, כאשר קבוצת רד בול החליטה להדיח את הנהג ליאם לוסון כעבור שני מרוצים בלבד. עם חוסר ניסיון יחסי של 11 מרוצים בסבב כחלק מקבוצת הבת רייסינג בולס (לשעבר אלפא טאורי), רד בול הימרה על הניו זילנדי בן ה-23 בתור השותף החדש של מקס ורסטאפן. הוא החליף את סרחיו "צ'קו" פרס הוותיק, שהודח אחרי עונה מאכזבת שעלתה לרד בול באליפות היצרנים.
את המרוץ הראשון באוסטרליה לוסון כלל לא השלים. במרוץ השני בסין הוא הגיע רק למקום ה-12, מחוץ לטווח הניקוד, גם כאשר ארבעה נהגים אחרים פרשו או נפסלו. ורסטאפן יחסית עשה את העבודה כשהגיע פעמיים למקום השני, אך הכישלונות של לוסון עלו לקבוצה ביוקר. אחרי שני מרוצים רד בול מדורגת שלישית באליפות היצרנים עם 36 נקודות, 42 מתחת למקלארן ו-21 מאחורי מרצדס.
רד בול לא הייתה יכולה להרשות לעצמה לאבד גובה בשלב כה מוקדם והחליטה לזעזע את המערכת. לעולם לא נדע אם ההימור על לוסון, שכשל בטווח הקצר, היה מצליח בטווח הארוך, אבל ההחלטה הזו חושפת דפוס בעייתי בקבוצה: רד בול, שמתגאה בטיפוח נהגים צעירים דרך אקדמיות וקבוצות בת, מתגלה יותר ויותר כמפעל שנועד לשרת אדם אחד בלבד – מקס ורסטאפן.
מצד אחד, אפשר להבין אותם. מאז תחילת עונת 2019, רק ב-12 מרוצים ורסטאפן סיים אחרי חברו לקבוצה. בעוד הוא שולט ביד רמה עם ארבע אליפויות רצופות, החברים לקבוצה, מלבד פרס בתקופות מסוימות, לא מצליחים להפיק את המקסימום מהרכב הזהה העומד לרשותם.
אחת הסברות, כפי שהסבירו ב"סקיי" אחרי הדחת לוסון, היא שהרכב מעוצב באופן אישי לסגנון הנהיגה הייחודי של אלוף העולם המכהן. ההולנדי מעדיף רכבים עם היגוי יתר על פני תת היגוי, אך גם כאלה שיגיבו בחדות בפניות. עבור נהגים אחרים, בטח כאלה עם ניסיון דל בסבב, קשה להפיק את המירב בתנאים האלו.
המוסך של פרארי / פורמולה 1
הכוכב לא מרוצה
הבעיה היא שעם כמה שרד בול פועלת סביב השעון למען ורסטאפן, הוא לא מסופק. הצרות בגן עדן החלו כבר בשנה שעברה, כאשר מנהל הקבוצה כריסטיאן הורנר נחשד בהתנהגות בלתי הולמת כלפי עובדת בקבוצה. החקירה ניקתה אותו מאשמה, אלא שיוס ורסטאפן, אביו של מקס ונהג פורמולה 1 בעבר, אמר כי הישארותו של הורנר בצל הפרשה עלולה להזיק לקבוצה. גם במשבר הנוכחי ורסטאפן לא שבע רצון. ההולנדי סימן לייק לפוסט באינסטגרם המגנה את הדחת לוסון, מה שלכאורה מעיד על כך שגם הוא מודה שמדובר במהלך מהיר ואכזרי מדי.
לוסון, שעבד כל חייו כדי להגיע לנקודה הזו וראה את חלומו מתנפץ אחרי שני מרוצים, הוא ממש לא הראשון שנופל קורבן לאכזריות הזו. פייר גאסלי ואלכס אלבון, שגם הם גדלו בחממה של רד בול, נדחקו מהר מאוד הצידה וקיבעו את מקומם בפורמולה 1 דרך קבוצות אחרות. אם הפתיל של הקבוצה כל כך קצר ברגע האמת, והנהגים שלה לבסוף פורחים ברכבים אחרים, בשביל מה היא מטפחת אותם במשך שנים?
הקורבן הבא של השיטה?
את המקום לצד ורסטאפן יתפוס כעת יוקי צונודה היפני, "נער רד בול" נוסף שהמתין שנים להזדמנות הזו. אחרי תקופת השתפשפות ארוכה בת ארבע שנים ברייסינג בולס, הוא יעשה הצרחה עם לוסון שישוב לקבוצת הבת, ובאופן סמלי יערוך את הבכורה ברד בול דווקא במרוץ הביתי שלו ביפן.
במקרה הטוב הוא יהפוך לשותף המושלם לוורסטאפן, יביא פודיומים ויסייע לרד בול להחזיר את אליפות היצרנים. במקרה הפחות טוב, הוא עלול להצטרף לרשימת הנהגים הארוכה שרד בול טיפחה במשך שנים וזנחה אחרי הופעת לא מספקות. במקרה כזה היא כבר תצטרך ככל הנראה להביא נהג אחר מחוץ למערכת, וגרוע מכך - לחשוש שלוורסטאפן ימאס ממנה.
בסופו של דבר, עם כל הכבוד לאקדמיה וההסתכלות לטווח ארוך, רד בול היא מפעל שמקדש קודם כל הצלחה מיידית. לרד בול עוד יש מספיק זמן לתקן ולעמוד במטרות שלה העונה, לזכות באליפות הנהגים והיצרנים, אך השאלה הגדולה היא מה המחיר של הגישה הזו - לא רק עבור הנהגים, אלא עבור הקבוצה כולה.
