לפני מספר ימים, הטניסאי בכיסאות גלגלים שרגא ויינברג, הודיע כי הוא מחליט להניח את המחבט ולפרוש מטניס מקצועני בגיל 58 לאחר קריירה מפוארת שכללה השתתפות בחמישה משחקים פראלימפיים.
ויינברג שהתחרה בקטגוריית הנכות הקשה קוואד, חולה במחלה גנטית נדירה בשם O.I שגורמת לריבוי שברים, מה שהביא אותו לעבור ניתוחים רבים בצעירותו. במקביל הוא התאהב בענף הטניס, שם החל להתאמן במרכז לספורט נכים ספיבק ברמת גן, כשבשנת 2001 דורג אפילו במקום הראשון בעולם.
כל זה הביא אותו לרזומה מרשים בטניס, כשלשיאו הגיע עם מדליית הכסף במשחקים בבייג'ין 2008 בטורניר הזוגות ביחד עם בוז קרמר והארד בלונדון 2012 עם נועם גרשוני, כשלא היה רחוק מהפודיום גם בריו 2016. פעמיים גם זכה בתואר אלוף העולם עם נבחרת ישראל ב־2000 ו־2004.
"אני עדיין מנסה לעכל", מספר ויינברג בראיון ל"ישראל היום". "היה לי אפילו קשה ללחוץ על מקש האנטר כדי לשלוח את ההודעה, אבל אחרי שזה נעשה, זה נעשה בהחלטה מלאה עם עצמי שזה כדי לסגור את המעגל לקריירה מפוארת מלאת הישגים ובטח שהגעתי לכזה גיל לספורטאי פעיל הישגי".
"אני גאה בכל מה שעשיתי, בדרך שעברתי, בהישגים שהבאתי. אומנם חסרה לי זכייה במדליית זהב במשחקים הפראלימפיים ויש את הפספוס שלא הצלחתי להשיג את הקריטריון לפריז, ששם זה היה יכול להיות סיום הכי מושלם שיכול להיות, אבל לא בוכים על חלב שנשפך".
מה הרגע הכי זכור לך בקריירה?
"חצי גמר הזוגות בבייג'ין כשעלינו לגמר והבטחנו מדליה היה הכי מרגש. היה משחק מדהים במגרש המרכזי מול צמד אנגלי, אבל גם כמובן הגמר עצמו שהיינו קרובים לזהב היה מיוחד".
מי היה המתחרה הכי קשה עבורך?
"עברתי מעל 500 משחקים ונראה לי שמול ניק טיילור היה לי הכי קשה, גם סטטיסטית הפסדתי לו הכי הרבה. גם בגלל הנכות הקשה שלו והכישרון יוצא הדופן".
מי הדמויות המשפיעות בחייך המקצועיים?
"נועם גרשוני, למרות שהוא הצטרף הרבה אחרי שהתחלתי לשחק. בעיקר בזכות האישיות, הווינריות והתיאום שהיה בינינו בלי הרבה אימונים משותפים. זה היה פשוט מטורף, יש לו כישרון מדהים".
חווית קשיים מיוחדים במהלך הקריירה?
"לאורך כל הקריירה הייתי עטוף בסביבה תומכת שנתנה לי את כל האפשריות – גם לעבוד וגם להמשיך להתאמן ולהתחרות. תמיכה מהבית של כרמית אשתי והילדים ועד העבודה שללא "סנו" חלק מההישגים שלי לא היו. את מספר הפעמים שלא אפשרו לי לצאת, אפשר לספור על יד אחת, אבל חוץ מזה לא היו קשיים גדולים, חוץ מפציעות פה ושם, טיימינג לא נכון של פציעות".
מה היית משנה בקריירה שלך אם יכולת לחזור אחורה?
"לא הייתי משנה כלום. לקחתי את הספורט הזה בתור מקצוע נוסף לחיים הפרטיים שלי והשילוב שהצלחתי לעשות עם משפחה, עבודה וטניס, אולי זה לא מקצועי באופן מלא, אבל מבחינתי זה היה שילוב מדהים. אם זה היה רק טניס, אולי לא הייתי יכול לעמוד בזה".
היו רגעים שחשבת לפרוש?
"לא היה רגע כזה. אבל הפעם כבר הרגשתי את זה פיזית. בטורנירים האחרונים שהשתתפתי, החלטתי מראש שאני לא משחק זוגות כדי לא לעייף את הגוף, אבל לצערי התחרויות האחרונות לא היו טובות ואולי זה מה שפגע בי בקריטריון לפריז".
האם תמשיך להיות מעורב בספורט הפראלימפי?
"שעתיים אחרי שהודעתי על פרישה כבר הלכתי להתאמן. פרשתי מספורט תחרותי אבל לא מאימונים, ובטח לא מלשחק וליהנות. אסור לי להפסיק כי הגוף יקרוס. אנסה לשמר את זה לפחות פעמיים בשבוע".
"יש לי תעודת מדריך שהוצאתי לפני שנתיים אבל אימון לא מדגדג לי. אני יכול לתרום בכל המסביב - מציאת שחקנים ולתת השראה".
מה היית אומר לצעירים עם מוגבלות שחולמים להגיע להישגים בספורט?
"מעבר לפן הבריאותי, הספורט פותח מחשבה לעתיד, מגביר את הביטחון העצמי, גם החברתי וגם האישי. אם נראה יותר ספורטאים תחרותיים שמייצגים את המדינה, אין דבר יותר מרגש מזה, בטח בתקופה כזאת".
מה לדעתך צריך להשתנות בספורט הפראלימפי בישראל?
"ממתי שהתחלתי ב־2004, כולם עשו קפיצת מדרגה מאוד גדולה. בתמיכה ובמעטפת שיש לשחקנים. זה רק ילך ויגדל. במדינות יותר גדולות בעולם לא מקבלים ככה. אני גאה במה שהמדינה נותנת ובמה שהמועדונים מעניקים".
"בתור שחקן קיבלתי את כל מה שרציתי והלכתי לכל התחרויות שרציתי. שחקן לא צריך יותר מזה. אולי צריך להגדיל יותר את המלגות והקצבאות".
האם יש משהו בקריירה שלך שאתה מצטער שלא עשית, או חלום שלא מומש?
"מדליית זהב, אבל זה לא מציק לי עכשיו יותר".
היה לך בטח לא פשוט לראות מהבית את המשחקים בפריז ולא להיות שם.
"אין ספק שזה היה קשה, בטח בסיטואציה שנוצרה שבסוף התפנה כרטיס והאיגוד העולמי זרק אותו בסופו של דבר לפח אשפה, בגלל שחקן אוסטרלי שלא הגיע כי אימה שלו היתה על ערש דווי. אבל המשלחת הישראלית היתה מדהימה עם 10 מדליות, שחלק ידעו שיביאו, אבל גם היו הרבה הפתעות".
מה תעשה עכשיו עם כל הזמן הפנוי?
"אשקיע במשפחה עם אשתי המדהימה, וקצת יותר לפתח את הזוגיות המדהימה שלנו".
לסיום, בתור אוהד מכבי פתח תקווה, אליפות בכדורגל או עוד מדליה פראלימפית?
"ללא ספק עוד מדליה פראלימפית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
