אם מישהי מתכננת להפוך לספורטאית, כדאי לה לדעת שהסיכויים שלה להיפצע ולקבל טיפול לא מספק גבוהים דרמטית ביחס לספורטאים גברים. דבר זה מתבטא במגוון רחב של פציעות ויש מספר סיבות לכך, על פי כתבה מקיפה בנושא שפורסמה ב"דיילי מייל".
למשל, הסיכוי של אישה לסבול מזעזוע מוח עקב תיקול או התנגשות במהלך תחרות ספורטיבית גבוה ב-50% מהסיכוי שגברה יחווה כזו פציעה, אלא שהנתונים הללו לא מתבטאים ביחס המתקבל מהרופאים. כל הפרוטוקולים הרפואיים העוסקים בזעזוע מוח בנויים על הפיזיולוגיה הגברית, לכן המענה לזעזוע מוח של ספורטאית יהיה לפי הדרך בה ספורטאי גבר יטופל.
הסיבה לכך קשורה לעובדה שנשים מהוות פחות מ-35% מהנבדקים עליהם מתבססת רפואת ספורט. המצב גרוע עוד יותר בתחום חקר הביצועים בספורט, שם רק 3 עד 6 אחוזים מהנבדקים הם מהמין הנשי. למעשה, המציאות בשטח כיום היא שרופאי ספורט מטפלים בנשים על פי פרוטוקולים שאינם מותאמים להן. לכן למרות שהן נפגעות פי שניים מגברים במהלך ריצות תחרותיות, שיטות הטיפול בפגיעות מתבססות על השלד הגברי ושברי המאמץ הגבריים.
מצב בעייתי זה קיים גם בכל הנוגע לפגיעות בשרירים ובגידים. הסיכוי של כדורגלנית לסבול מפגיעה במפרק הכתף גבוה פי 4 עד 6 משל כדורגלן גבר, אולם כיום אין הליך רפואי שיתאים למציאות הזו בקרב רופאי הספורט. קרעים ברצועה הצולבת הקדמית נפוצים גם הם הרבה יותר אצל נשים, וגם הם מצריכים טיפול שונה מאצל גברים.
היעדר המחקר על ספורטאיות לא נעצר רק בנושא הטיפולים בפציעות, אלא גם בעיצוב הכלים המסייעים לספורטאים. ציוד רכיבת אופניים למשל מיוצר בדרך כלל כדי להתאים לצורת הגוף הגברית שכלל לא מתאימה לצורת הישיבה של רוכבת. מחקר בנושא הראה כי 64% מהרוכבות דיווחו על כאבים מתמשכים ותחושת אי נוחות כללית מהמושב, כאשר הרוכבת האנה דינס סיפרה כי הכשל הזה גרם אף לכאבים ופגיעה באיברי מין של כמה מהרוכבות.
החוסר במחקר אינו מקרי ונובע מהרצון של המדענים לחקור ספורטאים עם יציבות פיזית והורמונלית לאורך כל תקופת המחקר. לכן העובדה שלנשים יש מחזור פעם בחודש הפכה אותן מבחינת החוקרים לנסייניות לא יציבות מבחינה מחקרית.
חוליאנה אנטרו, ספורטאית עבר וחוקרת במרכז הספורט הממשלתי הלאומי של צרפת, אמרה ל"דיילי מייל" בעניין זה: "השונות הזו מחייבת מחקרים על נשים. ם אנחנו רוצים לסייע יותר לספורטאיות כך שהביצועים שלהן יהיו יותר טובים הרי שאנחנו חייבים לחקור את ההשפעה של הגוף הנשי על ביצועי הספורטאית".
האפליה המגדרית הזו רחבה הרבה יותר מתחום הספורט הנשי. למעשה ב-700 תחומי מחקר העוסקים בגוף האדם ובטיפול בו יש הטייה ברורה לגברים וזאת למרות שידוע היום שלנשים ישנן לא פעם תגובות פיזיות אחרות מאשר גברים על פגיעות ומחלות. האם בקרוב נראה את השינוי?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו