בימים האחרונים של המשחקים, כשאנשים נכנסו לטבלת המדליות, הם רצו לבדוק אם מדינתם הצליחה או מי הן המדינות שיכולות להיחשב כמעצמות הספורט, זה מזכיר לנו מה הדבר הכי חשוב במשחקים האולימפיים - לא ההשתתפות וגם לא הניצחון וגם לא שייראו את הדגל שלך ביציע או בטקס המדליות.
כי שמגיעים הגמרים של משחקי הכדור, פתאום אתה רואה שהקבוצה הכי טובה למשל היא נבחרת כדורעף הנשים של איטליה. ככה יצא הפעם, לא מסורת או משהו. במשחקים אחרים חשבתי שזו נבחרת הגברים של צרפת בכדוריד או של פיג'י ברוגבי או נשות הולנד בהוקי.
מי שאוהב מדליות רואה כאן בזבוז של משאבים. הרי שחיינית גב אחת אוסטרלית הביאה לארצה הרבה יותר מדליות מנבחרת כדורעף שלמה. בעצם הוא רואה אופניים או שחיה רק כדי לראות מדליות ולשמוע המנונים כל חמש דקות.
מי שאוהב את החברה בה הוא חי יודע שבבסיס נבחרת כדורעף כזו טובה נמצא כל הרבה. רק מדליה אחת, אבל עשרות אלפי נערות שעוסקות בספורט קבוצתי. צוברות ביטחון וקשרים חברתיים וכושר גופני. גם קהילות שמתאחדות מדי סוף שבוע לצפות במשחקים.
מי שאוהב כדורעף נזכר שהמונה ליזה אולי בצרפת אבל ציירו אותה האיטלקים.
למרות הכל, יש מה לראות בטבלאות המדליות והגמרים. כשמתחילים לפרק אותן ענף ענף ומקצה ומקצה, המשחקים מראים שההגמוניה מתה. השליטה היפנית בג׳ודו כבר לא שם עם 3 מדליות זהב ולא 8-9. לא היה זהב לגברים הקנייתים בריצות הארוכות. הגברים האמריקנים חיכו ליום האחרון בתחרויות השחייה כדי לזכות במדליה אישית.
זה לא נגמר כאן. רצים לבנים זכו במדליות בריצות ה-10,000. היו גמרים רבים במאוצים ללא ג׳מייקה. לקובה מדליית זהב אחת באיגרוף. בכל רגע הכריזו על מדליית זהב היסטורית לאיזו מדינה באיזשהו ענף. רק ביום יומיים האחרונים שמעתי על הונגריה בטקוואנדו, מצרים בקרב חמש, אלג'יר בהתעמלות, יפן בכידון. וגם כששולחים נבחרת לעשות סדר בהגמוניה, כמו ארצות הברית בכדורסל, היא חוזרת חבולה וכמעט מובסת.
כמה אנקדוטות בכל זאת מתוך טבלת המדליות:
מדליות זהב לנשים מתוך השלל הכללי: 26 מ-40 בנבחרת ארצות הברית, אחוז שהולך וגדל שקשור להקצבות לספורט במכללות. 13 מ-18 באוסטרליה, זו מסורת ארוכת שנים. קשור למדינה הראשונה בה נשים הצביעו בבחירות. 8 מ-10 אצל ניו זילנד, כי הבנים הלכו לרוגבי. לעומת זאת רק 4 מ-16 בצרפת, רק 3 מ-12 בגרמניה, 6 מ-14 בבריטניה. אירופה, לא מה שחשבתם.
מדליות בענפי כדור קבוצתיים: ארצות הברית זכתה ב-7, כש-3 מהן מזהב. צרפת עם 6, רק 2 מזהב וארבעה הפסדים בגמרים. הולנד וספרד זכו כל אחת ב-3 מדליות, כש-2 מזהב.
אחוז המרה לזהב מתוך השלל הכללי? תראו את אוזבקיסטן עם 8 מ-13! צריך להביא פסיכולוגים אוזבקים לספורט הישראלי. לניו זילנד יש 10 מ-20, והיא גם המדינה היחסית קטנה המצליחה ביותר, שזוהרת לבדה עם הנתון הזה. 10 זהב ו בסך הכל 20 מדליות ב-9 ענפי ספורט. אני מכריז בזאת על ניו זילנד כמנצחת המשחקים!
כל המשחקים הללו בקליפת אגוז היו סיום ה-4X400 לגברים בריצה. ארצות הברית מול בוטסוואנה. בבוטסוואנה רק 2.6 מליון בני אדם. התל״ג לנפש גבוה מאד במושגי אפריקה, 20,000 דולר. על ארצות הברית כנראה שמעתם קודם. בוטסוואנה אגב מאמנת את הספורטאים שלה בבית. הם לא רוכבים כמו הרבה מדינות קטנות על ספורט המכללות האמריקני.
הייתה שם גדולה ספורטיבית. אלוף ה-200 מ' לטסיל טבוגו מול אלוף ה-400 משוכות ראי בנג׳מין. הייתה שם התגייסות. האלופים האלו רצו משהו שהוא לא בדיוק מה שהם עושים בדרך כלל. הייתה שם דרמה וניצחון אמריקני ב-10 מאיות. לא הכל נגמר כנגד כל הסיכויים, זה לא תסריט בהזמנה, אבל חיוך גדול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו