התחזיות מעניינות, הניצחון עדיף: קול הוקר הפתיע את העולם בגמר ה-1,500, לא את עצמו

ריצת ה-1,500 מ׳ לגברים הניבה קלאסיקה אולימפית שחוזרת כל כמה דורות. מבילי מילס ב-10,000 של 1964, לדייב ווטל ב-800 ב-1972 למת׳יו צנרטרוביץ׳ ב-1,500 של 2016. המנצח האמריקאי הבלתי צפוי בפיניש לא רגיל עם 3:27.65 ד׳. והפעם קול הוקר. אבל יש לדבר הזה סיבה.

הדיון בשיטת המבחנים האמריקאים - ״תחרות אחת, שלושה נוסעים ושהיתר לא יבלבלו את המוח״ - תמיד מתמקד באתלט הגדול שנשאר בבית. הפעם את׳ינג מו ב-800 מ׳ הייתה קרבן בולט. אבל אנחנו מקבלים את הצד השני: האתלט האמריקני לא מגיע למשחקים האולימפיים על הזמנים שלו או הפוטנציאל שלו או הערכות מדויקות של הוועדה. הוא מגיע כי הוא יודע לנצח. ויודע לנצח תחרות דומה בדיוק למשחקים האולימפיים. ריצה אחת אחרי כמה סיבובי מוקדמות בימים קודמים על כל הקופה.

הדברים נכונים גם ליארד נוגוס שסיים שלישי אחרי ג׳וש קאר הסקוטי.  15 מאיות הפרידו בין שלושת הראשונים. ״אני רץ ככה כל חיי. פינישים בתחרות צפופה. בתי ספר, מכללות, מבחנים אולימפיים. רק הפעם זו הייתה אולימפיאדה״, תיאר הוקר המאושר את הסיום שלו. מומחי אתלטיקה כן התחננו בפני כל מי שרצה להקשיב להם שמרוץ ה-1500 הוא מעבר ל״יאקוב אינגבריטסן נגד קאר״. שלהוקר האמריקאי יש את יכולת הסיום החזקה ביותר. גם נוגוס הוא בעל הזמן הרביעי בכל הזמנים.

אז המפתיע הוא שלא נוצרו כאן התנאים להפתעה. כשאמריקני אחר, מת׳יו צנטרוביץ׳, הפתיע בריו לפני שמונה שנים הפייבוריטים נותרו עם התחושה של ״איך נתנו לריצה להידרדר למיצג מעליב של 3:50 ד׳״. כאן הפייבוריטים לא טעו: אינגבריטסן וקאר כן סיפקו קלאסיקה. הנורבגי כן כפה קצב מהיר ביותר לנטרל את יכולת הסיום של יריביו. קאר כן התגבר על כך בשיא אישי בגמר אולימפי. הוקר לא בא מאחור להפתיע יריבים שאננים שהכניסו אותו לתמונה בקצב איטי מדי. אינגבריטסן רץ נכון, קאר הוציא מעצמו יותר ממה שהיו בו בעבר, הוקר הוציא מעצמו יותר משחשב שיש בו.  הוא לא גנב פה זהב. הוא הראה שהוא כרגע הטוב ביותר לפורמט אליפויות גדולות. עומד בקצבים, מסיים הכי חזק.

״ידעתי עד העונה להיות מסיים חזק במרוץ של 3:35. לא האמנתי שאני יכול לסיים ככה מתוך מרוץ בקצב 3:30״, הוא אמר אחרי הניצחון במבחנים האמריקאים והסביר מה התרחש: ״הפכתי השנה לרץ 5,000 של 12:58. פתאום אני יכול להאיץ מתוך קצב יותר מהיר״. 12:58 היא תוצאה אדירה אבל ״רק״ טופ 30 בעולם, אבל היא כלי לניצחון ב-1500.  כמה חודשים אחרי זה הוקר כבר מאיץ מתוך קצב 3:27 ד׳. זה סוג המאמץ לניצחון בריצה אולימפית. עדיין הניצחון האולימפי הקשה ביותר להשגה.

הנה חתיכת טריוויה חביבה. תחרות הריצה הראשונה במשחקים האולימפיים של יוון התיקה הייתה לכמעט 200 מטר (בעצם 192). תחרות הקפיצה הראשונה הייתה קפיצה לרוחק. מדליות הזהב היחידות של יוון במאה ה-21 לגברים הן ב-200 מטר וקפיצה לרוחק. מילטוס טנטוגלו הגן על התואר האולימפי שלו עם 8.48 מ׳. כמו באליפות העולם לפני שנה הוא שוב הקדים את ווין פינוק מג׳מייקה. אבל הסנסציה הייתה המסיים שלישי - מתיאה פורלאני האיטלקי, גדל קצת מחוץ לרומא, קבע 8.34 מ׳ שזה שיא למדליית ארד.

מה נותר להגיד על ניקולה יוקיץ׳ שהוביל את סרביה לניצחון אחרי פיגור 24 נקודות מול אוסטרליה, מדליסטית הארד מטוקיו. קאמבק שהוא שיא אולימפי. 24 נקודות, 14 ריבאונדים, 8 אסיסטים - אבל המאסטר קלאס היה בעיקר בהגנה. אז רציתי להגיד עוד משהו והתקשרתי לידידי דמיטריה ווינוב, חבר יקר ומבקר קולנוע סרבי. ״תודה רבה שהוא הביא סוף סוף איזשהי תועלת. לדעתי היה צריך להעיף אותו מהנבחרת מזמן על כל הפעמים שלא הופיע. אבל אין לנו את הלוקסוס הזה כי הנבחרת חלשה״, הייתה התגובה הקצת פחות מנלהבת.

תשמע, אחרי מאה משחקים בעונה איך הוא יכול לשחק באליפות העולם? שבינינו היא בדיחה וכולם מזלזלים בה?  כותב שורות אלו תמיד מנסה לפשר ולהרגיע. ״לו קשה???? 500 מיליון דולר בבנק וקשה לו? בוריסה סימניץ (שחקן סרגוסה עד שנה שעברה) איבד כליה. הוא עשה הכל כדי לשחק. הוא ביקש מקבוצה סרבית להחתים אותו כדי שיהיה מוכן, ואף קבוצה לא עשתה את המאמץ. בושה שככה מתייחסים לפטריוט״. סיימתי את השיחה. הרגשתי שרוח הדברים בה היא לא מה שאני מחפש. התקשרתי לא'. אשת תקשורת סרבית. יומיים קודם קיבלה בדמעות את ניצחונות של ג׳וקוביץ׳ בטניס. נו, גם הג׳וקר השני עשה משהו פטריוטי…

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

״פטריוט??….כן, היה טוב היום.  אולי עדיף שיפסיק לפרסם הימורים ומשקאות אנרגיה שהם רעל. עם כל הכסף שיש לו זה מה שהוא מפרסם בסרביה״. לסיכום: למרות הכל אני איתן בדעתי שיוקיץ׳ היה ענק אתמול.