בת להורים מאשקלון, גרה בקליפורניה והפכה לאלופה אולימפית: על הערב הגדול של עמית אלאור בפריז

יש לנו מדליית זהב שניה במשחקים האולימפיים, אפשר להתקשר הביתה ולבשר להורים. ספרו בשכונה שעמית אלאור שלנו עשתה זאת בהיאבקות. אל תהיו קטנוניים, נכון שהיא לבשה את מדי ארה"ב, אבל אתם יודעים איך זה? אנחנו, שתמיד מחפשים קשר דם רחוק בשביל לנכס לעצמנו קרבת משפחה יהודית, בטח ניקח בעלות בטאבו על ספורטאית ששורשיה מאשקלון.

"אני לא מאמינה", סיפרה אלאור אחרי שזכתה בזהב. "שמעתי שכל המדינה ראתה את הקרבות שלי ואני כל כך שמחה על האהבה שקיבלתי. ישראל היא חלק גדול מזהותי, במיוחד אחרי אירועי ה-7 באוקטובר שחוץ מאימה חיזקו את הקרבה שלי אליה. אני מרגישה גאה וצורך לייצג אתכם בעיקר בזמן הזה. אני מקווה שהבאתי קצת שמחה לאנשים בישראל. אני מאוד גאה בזהות שלי".

כבר התחלנו לבדוק נדל"ן, סל קליטה, האם המדליסטית האולימפית, בת ה-20, תעשה עליה ותביא לישראל מדליה בלוס אנג'לס, 2028? זהו, שלא. למי שכבר נסע לאיקאה, אלאור הבהירה שזה לא יקרה. "החלום הגדול שלי הוא לייצג את ארה"ב בלוס אנג'לס 2028", המתאבקת חיסלה סופית את החלום. "אני מקליפורניה וזה מבחינתי המקום הכי טוב לחיות בו. שם נולדתי וגדלתי אז שתהיה האפשרות לייצג את הארץ והמדינה שלי, במקום שאני הכי אוהבת, זה לא יאומן".

אלאור היא המונדו דופלנטיס של ההיאבקות בסגנון חופשי עד 68 ק"ג. היא סומנה מתחילת המשחקים כמועמדת לזכייה בטוחה, ובדרכה לגמר גרסה את יריבותיה ללא שום מאמץ. "אני לפעמים מרגישה כמו אותה ילדה קטנה שהחלה להתאבק", הצטנעה בסיום בפני העיתונאים שקיבלו את פניה. "אבל עכשיו, כשנהייתי אלופה אולימפית, אז כל מה שנותר לי לומר זה 'תסמכו על התהליך ואל תפחדו לנסות דברים'. מה שהשפיע עליי מנטלית זה הניסיון שצברתי. הוא גרם לי להשתפר כמתאבקת וכבן אדם. גדלתי כל כך מהר".

בגמר, שסיים את ערב הקרבות באולם, אלאור התמודדה נגד מירים זומנזרובה מקירגיסטן. השתיים התאבקו בעבר בתחרויות בינלאומיות ובמחנות אימונים. אלאור תיארה את הקירגיזית כסולידית וחזקה. על המזרון זה נראה פחות קשה. "תוכנית הקרב שלי הייתה להיות סבלנית ולשמור על העמדה", סיפרה אלאור בסיום. "לסמוך על סגנון ההיאבקות שלי ולבטוח ביכולות. לפעמים חושבים שצריך לעשות שינויים והתאמות, אבל האמת היא שלא".

מרגע שיצאו לקרב עמית ננעלה על יריבתה, נראתה נחושה, עקבית, שום דבר לא ימנע ממנה להשיג מדליית זהב אולימפית ראשונה. הקירגיזית נראתה כמו הטלה הקטן שיודע שבסוף הנמר יטרוף אותו. זה היה 0:3 חלק, ברור, אפילו לא היה צריך את מצלמות הפוטו פיניש. בזמן שאלאור חגגה על המזרון עם דגל ארה"ב, העיתונאי האיראני שישב בסמוך שיחק בנייד. ישראלית שרוקדת עם דגל ארה"ב, יש מבחינתו שטן גדול מזה?

"הסתכלתי על הקהל וזה היה הרגע הטוב בחיי, אני אזכור אותו תמיד", אלאור סיפרה. "אין הרגשה כזו וכשחווים אותה זה מזכיר לי שהכל היה שווה, כולל הימים הקשים", הוסיפה לפני שהצטלמה כמובן גם עם סיכת החטופים וקראה לשחררם. קצת לפני עמית עלה למזרון מיחאין לופס הקובני. מתאבק בסגנון יווני-רומי שנחשב לאגדה אולימפית, המתאבק הגדול בכל הזמנים שזכה אתמול במדליה הזהב החמישית שלו בחמש אולימפיאדות שונות. אל תחפשו בגוגל, אין ספורטאי אחר בהיסטוריה שעשה זאת.

לופס כבר בן 41. האולימפיאדה הראשונה שלו הייתה לפני עשרים שנה באתונה, אז סיים חמישי, אבל מבייג'ין 2008 הוא לא רואה אף אחד. חמש פעמים אלוף עולם, אתמול חמש פעמים אלוף אולימפי. אתמול, לפני הקרב, אפילו נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, תומאס באך, הגיע הישר מהטקס לזכר חללי מינכן לאולם בשאן דה מארס בכדי לצפות באיש הגדול.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

לופס שוקל 131 קילו ומתנשא לגובה של 196 סנטימטרים, לא מאלה שהייתם ששים לפגוש בסמטה חשוכה. בגמר הוא פגש את קוסטה פרננדס, הצ'יליאני, שזכה להרגיש את מלוא כובד משקלו של הקובני עד שנכנע ללא תנאי. הקהל שמילא את האולם היה בעננים והכרוז הכריז "קהל נכבד, אתם חוזים בהיסטוריה".