״אלין, הבת שלה, מוכנה לשחק רק עם המדליות זהב״, מתארת מישל קטאמי, עיתונאית קנייתית, את אחת המוטיבציות העיקריות של פיית׳ קיפייגון, אלופת העולם ב-5,000 מטרים שתתייצב הערב (שני) למרוץ אולימפי קלאסי. אלופה אולימפית, סיפאן חסן, שיאנית עולם, גודאף טסגאי, וקיפייגון ראש בראש. ואולי אלין היא שובר השוויון של הריצה?
סיפאן חסן מהולנד היא הרצה הנועזת והמסעירה למרחקים ארוכים מזה הרבה דורות. היא מנסה להשיג בפריז את התואר המשולש 5000-10000-מרתון. משהו שעשה אמיל זאטופק לפני שנשים רצו יותר מ-200 מטרים במשחקים ולפני שראינו רצים אפריקאים. במשחקים הקודמים ניצחה ב-5,000 ו-10,000 והוסיפה ארד ב-1,500. היא הפכה גם ב-2019 לאדם היחיד לזכות במדליות זהב ב-1,500 ו-10,000 באליפות עולם או משחקים אולימפיים. ועוד לא הגענו למרתונים: ניצחה כבר בלונדון ושיקגו ויש לה את התוצאה השנייה בכל הזמנים. הם גם הייתה פעם במרחק מקום אחד מגמר אולימפי ב-800.
לגודאף האתיופית רשימת הישגים משלה: שתי אליפויות עולם בין שתי האולימפיאדות האחרונות, 5,000 2022 ו-10,000 ב-2023 וכאמור היא שיאנית העולם בריצה היום. אבל מדליות ושיאים לא מתארים את גודאף. קחו לכם דקה להביט בה בזמן המרוץ. כמו פדרר או זידאן שספורט במיטבו הוא גם אמנות. רצה מרהיבה, אם תביטו רק בפלג גופה העליון כמעט נדמה שהיא על גלגלים. ״המראה של גודאף רצה הוא באמת כנראה המרהיב ביותר בריצה״, אומרת קטאמי - שרואה את כל גדולי רצי אפריקה באופן קבוע.
אבל כאמור אלין לא מוכנה שאמא תפסיד. אחרי ששיבחנו את השלוש צריך להזכיר את הנתון הבא: במשחקים אולימפיים או אליפות עולם מאזנה של קיפייגון מול חסן הוא 1:5 כשהפסדה היחיד הוא בשנה שאחרי הלידה. מול גודאף המאזן הוא 0:3. פיית׳ לא מפסידה. מאז 2019 אין לה מדליות מצבעים אחרים. ״היא לא לוקחת על עצמה מטרות שהיא לא תעמוד בהם. היא לא מקצרת תהליכים. היא עשתה את כל קריירת הנוער המומלצת.
החלה להתחרות בתחרויות עולמיות בכל מרחק רק אחרי שהייתה לחלוטין מוכנה", אומרת קטאמי. ״למשל השנה היא חיכתה הרבה זמן לפני שהודיעה שתרוץ 5,000 בפריז. ב-1,500 היא פעמיים אלופה אולימפית והיא תבוא להגן על הזהב, אבל עד המבחנים הקנייתים לא קיבלה החלטה לגבי ה-5,000. החושים שלה וקבלת ההחלטות מדויקים גם בריצה עצמה. היא יכולה לנצח ריצה מהירה מאד. והיא יכולה לסיים ריצה טקטית״. מוסיפה קטאמי.
חסן היא אדם מסוג אחר. ״לפעמים נדמה לי שהיא רצה עבור עצמה. זו לא התהילה, אפילו לא הכסף, שמניעים אותה. היא פשוט אוהבת נורא לרוץ ולבחון את הגבולות של עצמה. אני בהחלט רואה מצב שלוח הזמנים המטורף שלקחה על עצמה יגרום לה לא לקחת מדליה באצטדיון הפעם״. חסן הגיעה להולנד נערה בת 15 מאתיופיה, פליטה של המצב הפוליטי שם. היא אדם מאמין מאד וגם שומרת את הרמאדן.
למרות שהיא חיה בארצות הברית, היא עדיין חברה במועדון האתלטיקה של איינדהובן שנתן לה בית כשהגיעה להולנד. לגבי המרתון קטאמי יותר בטוחה בעליונותה של סיפאן - אבל מי לעזאזל מתכונן למרתון אולימפי כשהוא מעביר את השבוע בריצות 5,000 ו-10,000?.
גם סיפורה של גודאף טסגאי השיק למצב הפוליטי באתיופיה, וסיטואציה יותר עכשווית. חבל הולדתה טיגראי שנמצא במשבר הומניטרי בגלל מלחמת אזרחים. הצבא האתיופי מדרום והארתריאי מצפון זרע הרס, רצח ואונס בחבל - במלחמה שפחות מעניינת את העולם מהמזרח התיכון או אוקראינה. המלחמה לכאורה הסתיימה אבל עשרות אלפי פליטים עוד לא שבו לביתם.
אחרי שזכתה באליפות העולם ב-2022 באורגון התעורר סיפור בגלל מפגין שפרץ למסלול לחגוג איתה את הניצחון עם דגל טיגראי. היא נמנעת מלצאת בהצהרות פוליטיות אבל סיפרה לתקשורת שלא דיברה עם משפחתה חודשים ארוכים. גם בעלה שהוא מאמנה נעצר לנגד עיניה על ידי כוחות הממשלה שהאשימו אותו בשייכות למורדים, אבל הוא שוחרר.
גם לאנשי הקלנג׳ין, אליהם משתייכת קיפייגון ומהם באים כמעט כל האלופים הקנייתים בריצות הארוכות, יש קונפליקטים פוליטיים - אבל קניה תודה לאל היא דמוקרטיה ואם לקטאמי יש משמעות מעבר לספורט זה כסמל הצלחה לנשות קניה. ועוד יותר אחרי שנת הפלא שלה ב-2023. על כך אומרת קטאמי: ״פיית׳ היא אישה מאמינה מאד. מבקרת כל יום ראשון בכנסיה, אבל מחוץ לריצה מאד עסוקה בדברים של בנות. היא מעריצה גדולה של ריהאנה והיא אובססיבית לגבי אופנה. אחרי התחרויות אפשר בהחלט לצפות ממנה למסע קניות בפאריז״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו