מרוץ 400 מטרים חופשי לנשים לא היה. הוא לא היה "מרוץ המאה" שהתקשורת ניסתה למכור. כי אלה המשחקים האולימפיים. שום דבר הוא לא הנייר. תחרות ללא ציפיות מיוחדות יכולה להתגלות כדרמה אדירה ולחשוף כוכבי ענק. בתחרות מבטיחה עדיין הגדולים צריכים לקיים.
כמובן שהיו בו את המרכיבים. סאמר מקינטוש הקנדית, רק בת 17, היא השחיינית המוכשרת ביותר מזה שנים, והיא תצבור הרבה מדליות זהב, כמעט בוודאות כבר במשחקים הללו. קייטי לדקי היא שחיינית המרחקים הבינוניים והארוכים הטובה ביותר של המאה ה־21.
אבל אנחנו מדברים על 400 מטרים חופשי עכשיו. את לא תתחרי באריאן טיטמוס האוסטרלית, שיאנית העולם במשחה זה, כי את כנראה שחיינית טובה ממנה עכשיו בשקלול כללי של כל המשחים כמו מקינטוש. ואת לא תתחרי בה כי פעם המשחה הזה היה שייך לך. לא היתה פה דרמה, היה פה יתרון שעלה מקטן, למבטיח, למבטיח ניצחון.
צריך לזכור: טיטמוס זכתה בכל התחרויות הגדולות שבהן השתתפה - אולימפיאדת טוקיו, אליפות העולם בפוקאוקה ועכשיו שוב בפריז.
אלופה עם סיפור חיים קצת שונה מהרגיל באוסטרליה. אלופי שחייה באוסטרליה נוטים לבוא מהאזורים החמים - בעיקר קווינסלנד הצפונית וגם ניו סאות' ווילס. טיטמוס היא מהאי הדרומי והקר יחסית טסמניה. הוריה עקרו את חייהם ומשפחתה ועלו צפונה כשהתגלה כישרון השחייה הנדיר שלה.
היא מדברת על הילדות באזור הפריפרי כמה שהועיל לה מאוד בבניית ביטחון בלי הלחץ התחרותי. יש בה, כך אומרים במשלחת האוסטרלית, קצת יהירות טבעית של מי שלא גדלה בסביבה תחרותית מדי והיתה הדג הגדול היחיד בבריכה. ב־400 חופשי היא הדג הגדול היחיד גם בבריכה העולמית.
מקינטוש אולי תרדוף עכשיו אחרי ניצחונות בפרפר ובמשחי המעורב. לדקי אחרי המשחקים היותר ארוכים - 800 ו-1,500 שבהם היא מתחרה בשנים האחרונות. בטריטוריה של טיטמוס הן לא נגעו.
בין ביילס לקומנץ'
על המשמעות של סימון ביילס, שתחל הבוקר במסעה האולימפי האולי אחרון, נכתב המון עכשיו, ובימים אולימפיים קודמים. עניינים כמו גזע, דימוי גוף והפרעות אכילה, פרשת אונס המוני של מתעמלות אמריקניות על ידי רופא ההתאחדות - הכל התנקז אל קריירה דרמטית.
לא, אינני חושב שהיא המתעמלת המפורסמת בהיסטוריה. קשה אולי להסביר היום את גדולתה של נאדיה קומנץ', שכיכבה בטקס הפתיחה. היא היתה כנראה האדם האהוב ביותר במערב מאחורי מסך הברזל הקומוניסטי. היא השיגה את ציון ה־10 הראשון בעידן הציונים הישן בהתעמלות. אנחנו מדברים על משחקים, 1976, שבהם כדורסל וכדוריד נשים משוחק לראשונה. כדורגל יחכה עוד המון שנים.
טניס הנשים המקצועני רק בתחילת דרכו ובדומיננטיות אמריקנית. נשים רצות לא יותר מ־1,500 מטרים. האלופה האולימפית בקרב רב היה התואר הספורטיבי האולטימטיבי לנשים בהתעמלות.
והדרישות, שהתבטאו באותו ציון 10, היו לא אנושיות. תנועה לא נכונה של הירך. אי זקיפת הראש לאחר נחיתה. הציפיות היו של בלט מעורב באקרובטיקה. ומאחורי שלמות כזו יש מחיר. ספרים נכתבו על שיטות האימונים האיומות, ההתעללויות, ההרעבות, של ילדות קטנות שרדפו אחרי תהילה אולימפית לארצן. בארה"ב הדמוקרטית לא פחות מהעולם הקומוניסטי הטוטליטרי.
ביילס היא תוצאה של עולם שפוי יותר. שיטת ציונים ששמה דגש יותר גדול על אקרובטיקה משלמות בתנועה. שיטת ציונים שפרשה את גילאי המתעמלות הבכירות אל שנות העשרים ואפילו השלושים שלהן. אם ביילס תזכה בקרב רב היא תהיה האלופה המבוגרת מאז לאריסה לטיננה לפני 72 שנים.
לעולם לא תוכל לנגוע ברמת התהילה של קומנץ'. זה לא אפשרי בדור הזה. אבל היא חשובה יותר. היא שילמה מחיר אישי גדול בדרך - אבל היא הפנים של הלגיטימציה המחודשת של התעמלות הנשים בדור הזה.
איך הסינים מגלים כישרונות בירי?
שאלתי את צ'אט GPT מהו הענף המבוגר ביותר במשחקים האולימפיים. אז במקום הראשון רכיבת סוסים, אבל שם את עיקר העבודה עושים הולכים על ארבע, והענף המבוגר בו האדם מתחרה לבדו הוא קליעה.
ולכן, האלופים האולימפיים הראשונים של פריז - אחרי 100 שנה ו-14 יום מאז ניצחונו של אלבין סטנרוס במרתון של משחקי 1924, היו קצת יוצאי דופן. כי שנג ליהאו הוא בן 19 ושותפתו הואנג ייטונג בת 17. הם הביאו לסין מדליית זהב בירי רובה אוויר קבוצתי מעורב עם ניצחון עם דרום קוריאה בגמר.
ליהאו היה כבר לפני התחרות המדליסט האולימפי הצעיר בהיסטוריה, הוא סיים שני ברובה אוויר 10 מטרים ליחידים בטוקיו, כשהיה בן 16. שותפתו היא משהו שלא כל כך היית מצפה בענף בו אנשים מחזיקים רובים. היא כוכבת מדיה חברתית, חולקת עם עוקבותיה החלטות כמו סידור שיער. והיא מסתובבת עם בובת פנדה תלויה על
הרובה. מין שילוב של חן ילדותי ורוצחת.
מסתבר אגב, על פי פרסומים סינים שהיא אותרה בגיל 10 והועברה לאקדמיית ספורט. מה שמעלה את השאלה,
שלא בטוח שאנחנו רוצים לשמוע את התשובה, איך הסינים מזהים בגיל 10 כשרונות בירי?
עוד משהו על ירי בפריז: מדברים הרבה על משחקי 1924 אבל היו משחקים אולימפיים כושלים מאד בפריז גם ב-1900. האולימפיאדה השנייה שהייתה כל כך גרועה, שהיא ועוד אולימפיאדה איומה בסיינט לואיס כמעט גרמה לכל האירוע להגנז. בתוך האירוע עצמו, האירוע ההזוי ביותר היה כנראה תחרות הירי ביונים חיות. המנצח אפילו זכה בפרס של 20 פרנק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

