עשרה ימים לאחר שאיגוד האתלטיקה הודיע על התפטרות מאמן נבחרת המרתון גזאצ'ו יוסף, חודשים ספורים לפני אולימפיאדת טוקיו, יוסף עצמו נתן הערב (חמישי) את תגובתו הראשונה וניסה להסביר את המהלך.
בפוסט ארוך בפייסבוק, כתב המאמן: "בכל פעם שאמרו לי לא, זה רק גרם לי לרצות עוד יותר להצליח. כשעליתי ארצה כנער, ב- 1991 נשלחתי לפנימייה כדי שאלמד "מקצוע". כששאלתי לגבי בגרות, אמרו לי שאני לא יכול. זה לא הרפה ממני אז בהמשך הלכתי והשלמתי בגרויות. בזמן שלמדתי, המורה לאנגלית אמרה לי שאני לא מספיק טוב כדי לגשת ל- 4 יחידות בגרות באנגלית. דווקא הדברים שאמרה לי דחפו אותי לעשות ההחלטה לטוס לארה"ב למשך 4 שנים ולהשלים שם לימודי תואר ראשון באוניברסיטת טקסס טק. כאשר חזרתי מ- 4 שנים מפרישה מאתלטיקה ב-2008 בגיל 34 אמרו לי שאני סוס מת במובני אתלטיקה ושאני סתם מבזבז את הזמן שלי. בהמשך שברתי את כל שיאי ישראל מעל 1,500 מ' (1,500 מ', 3,000 מ', 5,000 מ' ו-10,000 מ') שהחזיקו מעל ל- 26 שנים."
עוד כתב יוסף: "פסט פורוורד, לפני 5 שנים כשאמרו לי שאני מאמן של רצים חובבנים ולא רצו להעסיק אותי כמאמן, זה דחף אותי עוד יותר להצליח. אימנתי במשך שנתיים בהתנדבות ותוך כדי כך 3 אתלטים שלי השיגו קריטריון אולימפי (איימרו עלמיה, מלקמו גימבר ואגז גואדה) במרתון סביליה 2020. מאז אני משקיע את כל כולי כדי להמשיך ולקדם כל אתלט שהיה תחתי וכמובן את גשאו איילה וטדסה גטהון, האתלטים היחידים בישראל שאי פעם ירדו מ- 28 דקות ב- 10,000 מ'. טדסה מחזיק כיום בשיא ישראל ב- 10,000 מ' – 27:32 דק' וגשאו שלפני מספר שבועות שבר את השיא הישראלי של עצמו במרתון סביליה, 2:04:53 שעות
"גם כאשר התעוררו חילוקי דעות על רקע מקצועי, ביני לבין האיגוד, הסכמתי להמשיך ולו רק בגלל הטיימינג וכדי שלא לפגוע באתלטים אבל לא הייתה נכונות לכך מצד האיגוד. אז למה בעצם אני כותב את כל זה? אני בטוח שמי שמכיר אותי יודע שאני תמיד נחבא אל הכלים ולא אוהב לדבר על עצמי. אני כותב את זה כדי להסביר שאני לא נפרד מהאתלטיקה בישראל. למרות שהגעתי למסקנה שאם אמשיך בתפקיד אני חוטא לערכי המצוינות והמקצועיות שאני מאמין בהם, רוחי לא תישבר. לא משנה מה יעשו ויגידו, אני אמשיך לקדם את אתלטיקה הישראלית בדרך שלי, עם האמת המקצועית שלי ודרך הערכים שאני דוגל בהם.
"אני עוזב את עבודתי כמאמן נבחרת ישראל בריצות ארוכות בראש מורם כי אני יודע שאני עוזב את הנבחרת שלי במצב הכי טוב שהיה אי פעם בתולדות האתלטיקה הישראלית. אני מאחל לכל האתלטים היקרים שלי שהם כמו הילדים שלי, המון בהצלחה. תמיד אוהב אותם, אתמוך ואתפלל להצלחתם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו