ברוך שמאילוב בראיון: "מסתכלים על ישראל אחרת ומרגישים את זה"

לאחר קרוב לשנה שלא התחרה בעקבות עונש ההשעיה, הג'ודוקא ברוך שמאילוב חזר בסוף השבוע למזרן בגרנד סלאם טשקנט, אותו הוא סיים כמעט הכי טוב שהיה יכול לחלום, עם מדליית הכסף בקטגוריית המשקל עד 66 ק"ג תוך שהוא מציג יום קרבות נהדר.

בגלל שלא התחרה, שמאילוב (29), התדרדר בדירוג העולמי עד למקום ה-37. כעת, ינסה בחודשים הקרובים להשיג כמה שיותר הצלחות, כדי לתפוס את מקומו על הטיסה לפריז הקיץ ולהשתתף בפעם השנייה ברציפות במשחקים האולימפיים, לאחר שעשה זאת גם בטוקיו 2020.

"היה כיף לחזור להתחרות, זה משהו שחיכיתי לו המון זמן", מספר שמאילוב ל"ישראל היום". "לפעמים חיכיתי וכבר לא ידעתי אם יגיע הרגע הזה, אבל הנה הוא הגיע, וגם הצלחתי להשיג מדליה כבר בתחרות הראשונה שלי".

ציפית ככה להתפוצץ בתחרות הראשונה, בלי כושר תחרות?

"כן היו לי ציפיות, ידעתי והאמנתי שאני יכול להביא מדליה, אבל גם ידעתי שיהיו גם הרבה קשיים בתחרות הזאת. מבחינת כושר תחרות, עשיתי הכל בחודשיים מאז שחזרתי לאימוני הנבחרת, כדי לשפר את הכושר קרב. אבל להגיד שהגעתי במצב האידיאלי זה לא, בכל זאת הגעתי בכושר מספיק טוב ויש עוד לאן להשתפר".

הפתעת את עצמך?

"קשה לי להגיד, כי כל כך הרבה דברים יכולים לקרות, אני ספורטאי לא יום והיו ימים פחות מוצלחים והיו כאלה טובים מאוד, אז פשוט לא חשבתי יותר מידי. ידעתי שיש לי הזדמנות ויש לי כמות מאוד קטנה של הזדמנויות והייתי צריך לנצל את זה וקיוויתי שזה יסתיים על הפודיום".

בניגוד למתחרים, יש לך קמפיין קצר לרדוף אחר המקום באולימפיאדה.

"האמת שהתחלתי את הקמפיין מעולה ב-2022. היו כמה הופעות מרשימות ושתי מדליות זהב. 2023 נמחקה ונלקחה ממני לגמרי, ונשארו לי עכשיו ארבעה חודשים אינטנסיביים לצבור את הניקוד האולימפי, להגיע לשם מדורג חזק וב-100 אחוז, כדי להיאבק על מדליה אולימפית ולפי דעתי יש לי מספיק זמן".

"בשבילי התחרות הזאת עכשיו בטשקנט הייתה כמו להתחיל מחדש. בחיים לא התחריתי במרווח זמנים כזה גדול וגם אחרי האולימפיאדה חזרתי אחרי חודש וחצי להתאמן ותוך ארבעה וחצי חודשים להתחרות. ללא ספק זה היה בשבילי כמו התחושות הישנות, עם לחץ התחרות, להיות מפוקס, להעיר את האש בי ולהיות מחושב ונוכח, כדי לשים לב לדברים החשובים".

"כמובן בלי הצוות מי אני, כל אחד תרם את החלק שלו ואורן סמדג'ה מאמן הנבחרת ממש שמח. הוא אמר לי שהוא לא ידע למה לצפות, אבל נתן את התחושה שאני חייב 100 אחוז להביא מדליה. הוא אמר לי שהפתעתי אותו שהגעתי בלי פחד להילחם".

זאת הייתה תקופה לא פשוטה, איך הסתדרת?

"כן, התאמנתי לבד על הכושר הרבה, הייתי יותר בקשר עם המאמנים האישיים ארתור קטייב וערן ורדי שעזרו לי להתכונן ולאחרונה כאמור חזרתי לנבחרת ושם עבדתי יותר על הקרבות".

"אין מקום לפוליטיקה בספורט"

למרות ההצלחה, אירוע מכוער התרחש בטשקנט כאשר שמאילוב פגש בגמר את נורלי אמומאלי מטג'יקיסטן, שלא הסתפק בניצחון על הישראלי. היריב מהמדינה המוסלמית סירב ללחוץ את ידו, וחזר על האקט הזה גם במעמד הפודיום, כשהפנה את גבו.

אם זה לא מספיק, לאורך היומיים האחרונים אירוע אי לחיצת ידיים חזר על עצמו מספר פעמים אצל מתמודדים ישראלים, כמו אצל שגיא מוקי שפגש יריב ממצרים ואוסטרי ממוצא צ'צני ואצל תמר מלכה, שהתמודדה מול אוזבקית.

"אין מקום לפוליטיקה בספורט אצלנו", סיפר שמאילוב. "היה עדיף כמובן שהייתי מנצח את הקרב והוא לא היה לוחץ לי את היד, אבל זה מה שיש. אני לא הספורטאי היחידי שזה קורה לו. זה לא נעים, גם על הפודיום מצאתי את עצמי לוחץ את ידו של הברזילאי בלבד".

"צריך להבין שאלה מתחרים שבדרך כלל בקשר איתי, כי המשפחה שלי מגיעה מהאזור שם. אני נולדתי בישראל, אנחנו מדברים בינינו ברוסית ויש שיח ופתאום ככה התעלמות. לי לא יצא לחוות את זה עד כה, כי לא התחריתי מאז שהתחילה המלחמה, אבל זה סובב לאנשים את המחשבה ב-180 מעלות, מסתכלים עלינו אחרת ומרגישים את זה".

אז איך זה להביא הישג דווקא בתקופה הזאת?

"זה הרבה מעבר, אין יותר חזק מזה לצעוק לעם ישראל שאנחנו פה, אנחנו חזקים, יש לנו לב גדול ונשמה חזקה וחייבים להישאר ככה. אני מקדיש את המדליה הזאת לעם ישראל דווקא בתקופה הזאת, גם לחיילים שלנו שנמצאים בחזיתות שיחזרו הביתה שלמים ובריאים וכמובן שהחטופים יחזרו כמה שיותר מהר".

מה מצפה לך עכשיו?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"זה היה רק הספתח. הוא נפתח בסערה, אבל הוא צריך להמשיך מבחינתי הרבה יותר חזק. אמשיך כעת לגרנד פרי אוסטריה ומשם לגרנד סלאם גיאורגיה, ואז יש עוד בדרך גם את אליפות אירופה בזגרב ואליפות העולם באבו דאבי".