"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מעטים יודעים: מה הקשר בין צ'רלי ביטון ז"ל ותנועת הפנתרים השחורים לענף הסיף בישראל?
החיבור של הפעיל החברתי - ממייסדי התנועה - וחבריו ההונגרים שהביאו את הסיף לישראל, הובילו להצלחת הענף בארץ • על הקשר המפתיע והמאמן הנערץ שנרצח באולימפיאדת מינכן
כמה בגדים לבנים היינו רואים בלי הפנתרים השחורים? . צילום: רויטרס

מעטים יודעים: מה הקשר בין צ'רלי ביטון ז"ל ותנועת הפנתרים השחורים לענף הסיף בישראל?

החיבור של הפעיל החברתי - ממייסדי התנועה - וחבריו ההונגרים שהביאו את הסיף לישראל, הובילו להצלחת הענף בארץ • על הקשר המפתיע והמאמן הנערץ שנרצח באולימפיאדת מינכן

עדי רובינשטיין
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מעטים יודעים על הקשר של "הפנתרים השחורים" לספורט המקומי, ועל החשיבות שראו המנהיגים של החבורה, בראשותו של צ'רלי ביטון שהלך שלשום לעולמו, לענף הסיף המקומי ועל האופן שבו הגדיר אותם מחדש בהרבה מאוד מובנים.

ענף הסיף הגיע לישראל מהונגריה. ההונגרים היו מעצמת סיף, והיהודים היו שליטי הענף. לכן היה זה טבעי שאת המורשת של הענף ואת יסודו מחדש בישראל ייקחו תחת חסותם ההונגרים.

העולים החדשים מהונגריה חיפשו כמובן להרחיב את הענף שלהם ולהפוך אותו לפופולרי גם בישראל, הם ניסו להסביר לכל מי שרצה לשמוע שמדובר ביותר מרק דו־קרב עם חרבות.

ב־1971 החל להתגלגל הרעיון שלפיו אנשי "הפנתרים", שכבר הבעירו עד אז את המדינה, ייכנסו לעולם הסיף. הרי כבר בהונגריה שימש הספורט האצילי הזה ככלי לשינוי חברתי עבור יהודים, אז למה שלא יפעל אותה פעולה גם בישראל עבור האוכלוסיות החלשות בה? ביטון וחבריו התלהבו עד מאוד מהאפשרות "להביא ספורט אריסטוקרטי לילדי הפריפריה" - ובכך למעשה השתנו פניו של ענף הסיף לנצח בישראל.

מועדוני הסיף הגדולים נפתחו כולם בפריפריה בצפון ובדרום: מבירנית, דרך עכו, מעלות־תרשיחא ואשקלון. למעשה, כאשר מסתכלים כיום על המקומות שבהם הסיף הישראלי פורח ומחזיק מעמד, ניתן לראות אותם מועדונים בדיוק שהוקמו עוד בימים ההם.

צ'רלי ביטון. צדדים שלא הכרנו, צילום: יוסי זליגר

המסר: כל אחד יכול להיות אציל

משפחת חתואל, לדוגמה, המשפחה המפורסמת ביותר בתולדות הסיף הישראלי מהעיר עכו, היא תוצר של אותו שיתוף פעולה בין הפריפריה לבין ראשי איגוד הסיף. המסר אז היה ברור: "כל אחד יכול להיות אציל", ובמשך ארבע שנים שינו ולו לרגע המאמנים את המסלול של "הפנתרים השחורים" ונערי הפריפריה.

בספרו "ספורט בהגירה" (הוצאת רסלינג) מתאר המחבר ואיש הסיף אודי כרמי את ההשפעה האדירה של הפרויקט שהסתיים כאמור ב־1975: "הקורס היה חוויה חד־פעמית, בלתי נשכחת", נזכר יהודה אלבז, פעיל "הפנתרים השחורים". "הסיף השפיע על הנפש, פתח לנו את החשיבה. חבל שלא למדנו סיף מילדות. אולי היינו מפקדים בצבא, אולי חכמים יותר, טובים יותר".

הנוער הסורר לכאורה קיבל את כל מבוקשו בענף הסיף המקומי, וחברי "הפנתרים" המשיכו לפתוח מועדונים בירושלים לדוגמה גם אחרי שהפרויקט עצמו התפרק לחלוטין במהלך השנים.

כשנשאלו לאחר שנים מי היה המאמן המועדף עליהם, דיברו "הפנתרים" על אנדריי שפיצר, שאותו הגדירו כ"אמן החרב". הם התאהבו במדריך עם המבטא המוזר, הכחוש למראה והממושקף. שפיצר, כזכור, יצא לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים במינכן 1972, ונרצח יחד עם עוד עשרה ספורטאים אולימפיים.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
אנדרי שפיצר נרצח חלל מינכן 1972, צילום: רפרודוקציה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...