הגולפאית לטיסיה בק חזרה לאחרונה לקדמת הבמה בענף, לאחר שזכתה בכרטיס היוקרתי לסבב הנשים המקצועני (LPGA) כשסיימה עשירית את תחרות המוקדמות באלבמה. לפני שמונה שנים, הפכה בק (31) לשחקנית הישראלית הראשונה, שזוכה להתחרות בסבב הבכיר מול השחקניות הטובות ביותר, מה שהוביל אותה בסופו של דבר גם למשחקים האולימפיים בריו 2016, לאחר שדורגה במקום ה-42 בעולם.
תקופה לא טובה של תחרויות הוציא אותה בשנים האחרונות מהסבב המקצועני, כשעכשיו היא מקווה שהיא תפיק לקחים מהחוויה הקודמת ואולי שוב תגיע למשחקים האולימפיים. בינתיים עד שתיפתח העונה החדשה, בק קפצה לביקור מולדת קצר, שבו רצתה להתעדכן מקרוב במצב משפחתה בזמן מלחמת "חרבות ברזל", ואף לתרום מעט את חלקה כשהשתתפה בקטיף.
"היה לי קשה בתחילת אוקטובר, מאז שנפתחה המלחמה", מודה בק בראיון מיוחד ל"ישראל היום". "רציתי להיות עם המשפחה. קשה לראות מרחוק את כל ההודעות שיש אזעקות וכולם רצים למקלטים ואני נמצאת רחוקה בחו"ל. ידעתי שאני צריכה קודם להתרכז בתחרות המוקדמות כדי להשיג את המטרה ואז להגיע לארץ לראות מה עם המשפחה. זאת תקופה מוזרה, אבל כאן עכשיו יותר טוב ואני שמחה להיות שוב בארץ".
הרבה ספורטאים מפתיחת המלחמה פעלו בהסברה ברשתות החברתיות. גם את?
"אני מנסה לתרום בדרך שלי, אין לי הרבה עוקבים, אבל לא מפחדת להראות מה שקורה. השבוע הלכתי לקטוף את הקלמנטינות וחשבתי שכל אחד יכול לעזור במלחמה בדרך שלו, עם זה כסף, התנדבות, חינוך ואני מנסה לעשות את החלק שלי".
מה את אומרת על העלייה באנטישמיות בארה"ב?
"אני באה במקום שהסבא והסבתא שלי היו באושוויץ, לי זה מפריע מה שקורה בארה"ב ובעולם, השנאה כלפי היהודים הולכת וגדלה, זה גם נותן לי מוטיבציה מאז שאני קטנה להראות מה עובר על ישראל, כיהודייה ומה שקרה בעבר, כשאפשר לראות את העלייה באנטישמיות בכל מיני מקרים, אבל אני לא מרגישה את זה במיאמי איפה שאני גרה".
בק תפסה לא מעט כותרות, לאחר שהתייצבה על הדשא בטורניר העפלה, כשהיא ענדה את דגל ישראל ומגן דוד על הכובע, השרשרת, אבזם החגורה, הצמיד והנעליים, כשבאופן קבוע הדגל כבר מופיע על תיק המחבטים שלה.
חברות בענף לא שואלות אותך מה קורה בישראל?
"כשאני בתחרויות ניגשים אלי מידי פעם, הם לא מבינים את המצב, או אפילו לא יודעים איפה זה ישראל. יש כאלה שבאים ושואלים אותי אחרי מה שקרה בארץ במלחמה. גם כשעליתי להתחרות במוקדמות עם הכובע עליו דגל ישראל, אמרו לי שאוהבים את הכובע ושהם תומכים בישראל".
קשה לעקוב אחרי המלחמה מרחוק?
"התחלתי לדבר עם המשפחה כל יום, אבל ההורים מנסים לצאת ולחיות רגיל, כשבדיבור ביום יום, לא הייתה לי את התחושה שהם מפחדים, וזה נתן לי הקלה".
עברת חמש שנים לא פשוטות בגולף
"הייתה תקופה קשה שירדתי לסבב התחתון, לא היו באמת שנים טובות ובכל זאת ניסיתי לחזור. דורגתי בסוף השנה בטופ 19, מה שהכניס אותי למוקדמות, עד שהשגתי את הכרטיס לסבב המקצועני".
מה לא עבד בשנים האחרונות?
"זה תמיד מנטלי, זה ענף מנטלי. היה לי יותר קשה עם זה, הפסקתי להתאמן כמו פעם, ניסיתי לשים פחות לחץ על עצמי בשנים האחרונות, התחלתי לאחרונה לעבוד עם פסיכולוגית ספורט, מישהי שפנתה אלי שרוצה לעזור בזמן המלחמה, עשיתי עליה גוגל, ראיתי שהיא יהודייה ועוזרת לשחקנים בכירים ולפני כמה שבועות התחלתי לעבוד איתה. היא שלחה לי קטעים ביוטיוב, שאומרים שצריך ליהנות מהרגע וזה עזר לי להיות יותר משוחררת במוקדמות, כשאני ממתינה להתחיל את הסבב הבכיר בסוף ינואר".
את מרגישה שאת סוחבת את הענף על גבך בישראל?
"כן, וזה נעשה עכשיו יותר גרוע. כשעזבתי בגיל צעיר את הארץ היו שני מגרשי גולף בגעש ובשפיים וסגרו את המגרש בגעש לפני כמה שנים, ואני לא שומעת שיש התקדמות עם הנוער. קשה להתקדם במגרש אחד וצריך יותר מגרשים, הרבה נוער ברמה שיאתגרו אחד את השני ולטוס להרבה תחרויות, כי אי אפשר לקחת רכב ולהגיע לתחרות במדינה אחרת".
את חולמת להגיע לפריז?
"במידה ואגיע לשם, זאת אומרת שהייתה לי עונה ממש טובה. אני אנסה להגיע לשם, אבל הדרך עוד ארוכה, כי פעם האחרונה שיחקתי ב-LPGA היה לפני חמש שנים וזה יהיה הפעם מעט שונה".
זה אפשרי?
"בסבב התחתון, היה קשה לשפר את הדירוג, כי מקבלים פחות נקודות והיה קשה לראות שינוי גם כשהייתי מסיימת בשלישיה הראשונה והפעם, גם במידה ואסיים בעשירייה הראשונה יהיה אפשר לראות את ההבדלים".
מה תעשי הפעם שונה בקמפיין הזה?
"קודם כל לקחתי עכשיו שבועיים חופש ואני מקווה לא לעשות את הטעויות שעשיתי. יש לי עכשיו פסיכולוגית, אשב איתה לפני תחילת העונה, ואני מאוד מתרגשת לראות איך תתחיל העונה בפלורידה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו