מחוץ לבריכה: סימני שאלה גדולים סביב השתתפות ישראל באליפות העולם למקצועות המים בקטאר

חודשיים וחצי לפני פתיחת אליפות העולם במקצועות המים בדוחא, ועדיין אין פתרון להשתתפות הספורטאים הישראלים, לפחות נכון להיום (רביעי). התחרות בבירה הקטארית היא החשובה ביותר בענפי המים בשנה הבאה, ומעניקה את רוב הכרטיסים למשחקים האולימפיים בפריז, אך עקב מלחמת חרבות ברזל, השתתפות הישראלים בספק.

הבעיה העיקרית היא כמובן בעיות האבטחה ליותר מ-50 הספורטאים והספורטאיות הישראלים ועוד עשרות אנשי הצוות, אך גם במידה ואכן איכשהו ייפתרו, ספק אם הורים רבים יאפשרו לילדיהם לטוס למדינה שנותנת חסות לחמאס בפרט ולטרור בכלל ומקלט לראשי המחבלים.

בשחייה אמנותית, כולם קיוו עוד לפני המלחמה, כי צמד הדואט שלי בובריצקי ואריאל נשיא יעשו זאת באליפות הקרובה שהיא גם תחרות הקריטריון האחרונה, ויתברגו בין שלושת הראשונות שעדיין לא השיגו כרטיס לפריז. המרטה זהה גם בתחרות הקבוצתית. הדאגה של הספורטאיות תוביל לכך שביום שישי צפויים ראשי הוועד האולימפי, עם היו"ר יעל ארד והמנכ"ל גילי לוסטיג לקיים איתן שיחת הסבר.

אחת הבעיות הגדולות היא נבחרת הנשים בכדורמים, שאת הכרטיס לאליפות העולם היתה אמורה להשיג דרך אליפות אירופה שהיתה אמור להתקיים בנתניה אך בוטלה עקב המצב. עדיין לא ידוע מי יהיו יתר המדינות מאירופה שישתתפו בקטאר, כשייתכן ויתקיים טורניר מוקדמות בנפרד לגברים ולנשים.

במים הפתוחים, הוועד האולימפי כבר הכריז כי יפעל שישראל תקבל בפעם הראשונה בהיסטוריה כרטיס חופשי, אך אף אחד לא הבטיח זאת וקשה לראות איך זה קורה גם בענפים נוספים, כדי לא לפרוץ את גבולות 10,500 הספורטאים בסך הכל בפריז.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

גם בין 15 ל-17 שחיינים היו אומרים להשתתף באליפות בקטאר, כשהמאמץ העיקרי היה אמור להתרכז במשחי השליחים, שבו לישראל היה סיכוי גדול לקבוע מספר קריטריונים. כך גם בתחרות האישית. אי השתתפות באליפות הקרובה עלולה לשבש את כל התוכניות.