המשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים בפריז בקיץ 2024 אמורה להיות הגדולה ביותר וההישגית ביותר. יותר מ־200 חברי משלחת, שבתוכם גם נבחרת הכדורגל. אבל מה שהיה נראה על הנייר כחגיגה ספורטיבית הופך בימים האחרונים לסיוט אבטחתי, ומעלה תהיות כיצד ואיך תשתתף הנבחרת הישראלית במשחקים, ומה יהיה כמובן גם עם האוהדים הישראלים שכבר רכשו כרטיסים.
בעיה 1: היעד
בצרפת גרים כיום 6 מיליון מוסלמים. בפריז נמצא המרכז הגדול של העולם המוסלמי בצרפת, וכבר בשבוע האחרון ראינו כיצד יצאו לרחובות כדי להפגין נגד ישראל, כאשר המשטרה המקומית טיפלה בהם בשיא הכוח.
עם זאת, האיום המוסלמי הכבד בצרפת מדאיג את ראשי הביטחון הישראלים שחוששים מתסריט אימה כפי שהתרחש במינכן 1972. צרפת היא מדינה פרו מוסלמית, דעת הקהל בצרפת מתאזנת אט־אט לכיוון ישראל, אבל דגל ישראל המתנפנף בשאנז אליזה הוא עדיין אירוע שנראה בעייתי כשחושבים על יולי 2024. צרפת נחשבת כיום כמקום פחות בטוח ליהודים, ועל אחת כמה וכמה לישראלים. וזה עוד לפני שדיברנו על אירוע הספורט הגדול והמסובך בתבל.
בעיה 2: המשלחת הגדולה
המשלחת הישראלית אמורה לכלול יותר מ־200 חברי משלחת (ספורטאים ומלווים) אשר מדי יום יתפזרו ברחבי פריז (נבחרת הכדורגל היא בעיה בפני עצמה והיא תופיע בסעיף הבא), עשרות ישראלים בתחרויות השונות, ושאותם ילוו אוהדים שיגיעו מהארץ.
בניגוד לקבוצות כדורגל או למשלחות של ענפים קטנים, המשלחת למשחקים האולימפיים זוכה לאבטחה גדולה הרבה יותר, נוכח ההיסטוריה הכואבת של ישראל במשחקים האולימפיים. עבור השב"כ, שישתף פעולה עם הכוחות המקומיים, מדובר באתגר מורכב למדי. גם אם הספורטאים ייצאו רק לתחרויות ויחזרו מייד לכפר האולימפי, עדיין הסיכונים רבים, ולא מן הנמנע שהספורטאים והספורטאיות יגיעו רק לתחרויות וימריאו מייד חזרה לישראל, כשהם נמנעים מהסתובבויות מיותרות.
לכל זאת צריך להוסיף את העיר מארסיי, שתארח את תחרויות השיט, ושם האבטחה שונה לגמרי מהאבטחה של המשלחת הרשמית, כי הספורטאים שמתחרים בענפיים הימיים ישנים במקום אחר ואינם חלק מהכפר האולימפי הגדול. מארסיי, כפי שנראה בסעיף הבא, היא עיר בעייתית בפני עצמה מבחינת אבטחה.
בעיה 3: הנבחרת האולימפית בכדורגל
ההעפלה של נבחרת הכדורגל מייצרת כאב ראש מסוג חדש. הבעיה העיקרית היא שעדיין לא ידוע היכן הנבחרת תשחק משום שההגרלה למשחקים עדיין לא נערכה. תאורטית, היא יכולה לשחק גם במארסיי, בדרום צרפת. בעיר השנייה בגודלה בצרפת חיים כרבע מיליון מוסלמים, והקהילה היהודית מונה 80 אלף איש. הגעה של נבחרת ישראל לעיר הזאת לדוגמה יכולה לחולל מהומת אלוהים. יש לקוות שלפחות כאן ייכנס הוועד האולימפי לפעולה וידאג שהישראלים ישחקו בערים אחרות עם העדפה מבחינת ביטחון לפריז.
עוד דבר שצריך לזכור - טורניר הכדורגל מתחיל מוקדם יותר, ולמעשה הופך את משלחת הכדורגל למשלחת נוספת בתוך המשלחת הגדולה, שדורשת סידורי אבטחה משלה. צריך לזכור שהנבחרת הבוגרת נמצאת במצב טוב להעפלה היסטורית לאליפות אירופה שתיערך בגרמניה בחודש יוני הקרוב, ושילוב של שתי הנבחרות, שנמצאות כמעט במקביל באירופה, יוצר כאב ראש שאיש ברשויות הביטחון לא הכיר בעבר.
בעיה 4: תומאס באך
הגרמני תומאס באך, יו"ר הוועד האולימפי הבינלאומי, מסרב לגנות את חמאס. בניגוד למלחמה חסרת הפשרות שלו ברוסים והתמיכה שלו באוקראינים, באך שותק כשמדובר בישראל. צריך להבין: באך היה קודם לכן אחראי על לשכת הסחר הערבית־גרמנית.
על פי דיווחים, כאשר נבחר לתפקידו הנוכחי ב־2013, היה זה הלובי הערבי הגדול בוועד האולימפי הבינלאומי שעזר לו להיבחר: בין היתר, הנציגים של כוויית, קטאר, מצרים, סעודיה וירדן היו בין אלו שהצביעו עבורו אחרי שהיה בקשרי מסחר עם המדינות שלהן. באך מנסה להישאר עוד ארבע שנים בתפקיד, אבל יודע שרוב הסיכויים שמתנגדיו בוועד האולימפי ימנעו זאת. שמירה על קשר עם העולם הערבי שהעסיק אותו עד לפני עשור היא דבר חשוב עבורו בגיל 69.
השתיקה הרועמת של באך מובילה לכך שיותר ויותר ספורטאים אולימפיים מעלים פוסטים נגד ישראל עם השמצות וגידופים (ג'ודוקא איטלקי אף השווה את ראש הממשלה בנימין נתניהו לאדולף היטלר) בלי שיזכו לתגובה הולמת. מפחיד לחשוב אילו מחוות לחמאס ולפלשתינים מכינים הספורטאים הערבים במשחקים האולימפיים, אם באך לא יודיע מראש שהדבר מנוגד לרוח האולימפית, בדיוק כפי שעשה במלחמת רוסיה־אוקראינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו