"היו הרבה גופות, כמו בסרט אימה": הג'ודוקא ליאן ביבה ניצלה מהתופת

הג'ודוקא הצעירה ליאן ביבה, העלתה הבוקר (שני) פוסט מרגש, בו סיפרה מה עבר עליה מאז פתיחת מתקפת הטרורשל מחבלי החמאס על הקיבוץ שלה, מפלסים, עד אשר יצאה מהמרחב המוגן וראתה את הזוועות.

"אני ליאן ביבה, בת 17, מקיבוץ מפלסים, ספורטאית שעוסקת בג׳ודו ונמצאת כבר 3 שנים באקדמיה למצוינות בספורט וינגייט", פתחה חברת הנבחרת הצעירה את דבריה.

"נולדתי בעוטף עזה, הבית שלי נמצא שם, החברים, המשפחה, זה מקום יפה ושקט, את כל הילדות שלי העברתי שם ואני מרגישה שם בבית, אבל מצד שני נולדתי גם לתוך מציאות של רקטות, מנהרות של מחבלים, עפיפונים ובלוני תבערה, יירוטים בלי הפסקה, פחד מכל רעש קטן והמון חששות על החיים והבית.

"עברתי כבר את כל המבצעים, הסבבים והמלחמות שהיו, המון פינויים מהבית, את כל האזעקות שאנו חווים כל הזמן ועוד הרבה…אני לא מכירה מציאות אחרת, מבחינתי ומבחינת שאר הילדים בעוטף זו מציאות רגילה.ועם כל זה שעברתי הכל, ביום שבת עברתי את כל הדברים הכי נוראיים שיכולתי לדמיין, ביום אחד, בכמה שעות בודדות."

על כל מה שעבר עליה עם תחילת המתקפה סיפרה: "זה התחיל בשעה 6:30 בבוקר, קמנו עם אזעקת צבע אדום ורצנו ישר לממ"ד, חשבנו שזה עוד סבב רגיל כמו שיש כל הזמן, אבל תוך כמה דקות, אחרי מספר גדול של אזעקות רצופות אחת אחרי השנייה, אנחנו מתחילים לשמוע משהו שלא שמענו עד עכשיו, יריות מרובות ומנשק קל, בומים ורעשים שאנחנו לא מכירים.

"אנחנו מסתכלים מהחלון ורואים הרבה חיילים של הימ"מ שרצים עם רובה גלוי, ואחרי שאמרו לנו להסתגר בבתים ולנעול את כל הבית הבנו כבר מה קורה.יש מחבלים שחדרו לקיבוץ".

"ברגע הזה חשבתי שאני באיזה סיוט, באמצע סרט אימה!!אנחנו מתחילים לשמוע על אנשים שאנחנו מכירים שנרצחוופתאום מתחיל הפחד שמחבלים יכנסו לבית ואז מה נעשה?בבית לא היה חשמל וגם לא קליטה,

"לא ידענו מה קורה בחוץ, כל הקיבוץ מסביב שרוף, האוויר מלא בעשן אפור וקשה לנשום בתוך הבית, וכל זה תוך כדי שהבומים והיריות לא פוסקים. אחרי 12 שעות שאנחנו סגורים בממ"ד בבית, אמרו שעכשיו אוספים את המחבלים שבקיבוץ לכלא,וזה היה גם הזמן שאמרו שאפשר לברוח.באותו הרגע היינו כבר ארוזים לקחנו את הדברים שלנו, את הכלב ועלינו לאוטו".

ליאן המשיכה: "הנסיעה הזאת… הייתה הנסיעה הכי קשה בחיים שלי… מה שראיתי בחוץ, אף אחד לא יבין עד הסוף. אנחנו יוצאים מהבית ורואים הכל שחור, עדיין יש להבות של אש, ועל הכביש… הרבה גופות שקשות לצפייה, מכוניות גם מעזה וגם מישראל הרוסות ושרופות לגמרי.

"אני לא יכולה להסביר אפילו את כל המראות שראיתי. אני בטוחה שייקח לי הרבה זמן לשכוח אולי חלק קטן ממה שראיתי, וכמובן שהיום הזה והמחשבות שיש לי בראש לא עוזבים אותי."

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

לסיום כתבה ביבה: "ועם כל זה אני הכי גאה שיש לייצג את המדינה שלי, מדינת ישראל, בתחרויות בחול כאשר יש לי דגל ישראל על החליפה.משפט מפעם של שחף אוחיון: 'אנחנו בוחרים לחיות פה, מבלי להתבלבל, כי אנחנו לא עוטף עזה, אנחנו עוטף ישראל'".