עוד חוזר הניגון: סימון ביילס, המתעמלת הגדולה בהיסטוריה - שוב כאן

סימון ביילס ניצחה ב־Classic .U.S - תחרות המוקדמות לאליפות ארה"ב בהתעמלות שנערכה בלילה שבין שבת לראשון בפרוורי שיקגו. הפער של ביילס מהמקום השני, חמש נקודות שלמות, הוא לא משהו יוצא דופן בסטנדרטים שלה. בעוד היא היתה רחוקה חמש נקודות מהמקום שני, זו שבמקום השני היתה רחוקה חמש נקודות מהמקום ה־17. זהו קנה המידה שיצרה המתעמלת הטובה והמעוטרת ביותר בעולם.

מבחינת התוצאות, התחרות היתה דומה לכל תחרות אחרת שבה השתתפה ביילס מאז הפכה ב־2013 ליחידה מסוגה בענף. עשר שנים של שליטה אבסולוטית בכל ענף ספורט הוא עניין מרשים מאוד, אך במקרה של ביילס זה מרשים אף יותר אם מביאים בחשבון שזו היתה התחרות הראשונה שלה לאחר הפסקה של שנתיים.

היה זה ביולי 2021, במהלך הגמר הקבוצתי בהתעמלות מכשירים במשחקים האולימפיים בטוקיו 2020 (שנדחו בשנה בשל הקורונה). באמצע התחרות הודיעה ביילס כי היא לא מסוגלת להמשיך עוד. האמריקנית בת ה־26 חשפה שהיא מתמודדת עם בעיה מנטלית שפוגעת בביצועים שלה, ובמקום לשבור שיאים היסטוריים של מדליות זהב היא הסתפקה בארד בתרגיל הקורה.

נדמה היה שזהו סופה של המתעמלת הטובה ביותר בכל הזמנים. היא יצאה לחופשה, עברה טיפול, התארסה, התחתנה והמשיכה הלאה בחייה. במידה רבה, אפשר היה להניח שזה בדיוק מה שהספורטאית האמריקנית רצתה.

עוד לפני המשחקים האולימפיים בטוקיו התראיינה ביילס ל"ניו יורק טיימס" ושיתפה שהיא רק רוצה לגמור עם זה, להפסיק להתאמן כל היום ולנתק את המחויבות שלה עם התאחדות ההתעמלות האמריקנית.
אבל היא חזרה. בהתחלה נכנסה לאולם ההתעמלות כדי לשמור על כושר, אחר כך הגבירה את המספר ואת רמת האימונים, ורק בחודש מאי האחרון, לפני שלושה חודשים, נפל לה האסימון. ביילס סיפרה כי היא אפילו לא היתה צריכה להגיד למאמנים שלה שהיא רוצה לחזור, כולם הבינו.

הם ראו לה את זה בעיניים. היא גם לא היתה צריכה לבשר לתקשורת על הקאמבק הגדול, סרטונים מאימוניה עלו לרשת ויצרו את הבאזז. כל כך גדול היה הבאזז, שאולם התחרות היה גדוש צופים, מצלמות וכלי תקשורת, אפילו שמדובר באירוע בפרופיל נמוך.

כל העיניים היו על ביילס, והיא התמודדה עם זה מצוין. אל התרגיל הראשון במקבילים המדורגים היא עלתה מעט לחוצה, אך ברגע שסיימה את התרגיל והשלימה את הנחיתה שחררה המתעמלת חיוך רחב, שליווה אותה לאורך כל התחרות. "זה נראה שנהניתי? יופי, תודה לאל", אמרה בסיום. "חשבתי שאני עומדת להיות מאוד מתוחה".

732 ימים ללא תחרות
בארבעה תרגילים טובים (כולל זה של הקרקע, שאותו ביצעה לצלילי "יוניקורן" של נועה קירל) הזכירה ביילס איזו ספורטאית ייחודית ומבריקה היא. אחרי 732 ימים ללא תחרות היא הפגינה ביצועים שהיו ברמה שרק היא מסוגלת להגיע אליה, תרגילים שמזוהים איתה ונקראים על שמה, והוכיחה ששום דבר לא התפוגג עם הזמן.
"אני מרגישה מצוין עם המקום שבו אני נמצאת עכשיו, מנטלית ופיזית", סיכמה. "יש עוד דברים שאני צריכה לעבוד עליהם, אבל בשביל תחרות חזרה ראשונה אני יכולה להגיד שזה הלך טוב מאוד".

וזאת בדיוק היתה השאיפה הגדולה של האמריקנית. היא לא רצתה שהזיכרון האחרון שלה יהיה טוקיו והפרישה בעקבות הבעיה המנטלית. "ידעתי שאם אני אעבוד על זה ואטפל בזה - אני אוכל לחזור", הסבירה. אך זה עדיין לא לגמרי מאחוריה. "אני סובלת מדי פעם מעצבים, אבל אני יודעת שהגוף שלי מוכן להתמודד עם זה, אז אני סומכת על עצמי".

אז מה הלאה? ביילס מבהירה שהיא לא מתכוונת לעצור, אבל כן תעשה את הדברים בקצב שלה. אליפות ארה"ב כבר מעבר לפינה וגם אליפות העולם בבלגיה, ומשם, בשנה הבאה, אל המשחקים האולימפיים בפריז 2024. יכול להיות שביילס תשתתף בכל התחרויות ואף תזכה בכולן, אבל הדבר החשוב מבחינתה הוא שכעת היא זו שמחליטה על עצמה - ולא אף אחד אחר.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות