אני שואל את סילבן אדמס, "הדוד מאמריקה" של ענף האופניים בישראל, אם העובדה שנולד לתוך עושר לא מועט גורמת לו לחפש מטרות בחיים שאינן בהכרח כלכליות נטו.
"גדלתי בסיטואציה כזו. גדלתי כשאני יודע שאנחנו כנראה עשירים, כי ראיתי באיזה אזור של מונטריאול אנחנו גרים, אבל העושר לא היה כל כך נוכח ביומיום. אבא היה מאוד זהיר עם כסף, המשיך לבוא לעבודה עד גיל 90 ולחדד את העפרונות עד שבקושי אפשר היה להחזיק אותם. מעולם לא זרק דבר. ניצול שואה במחנות הכפייה לגברים יהודים ברומניה. כשנכנסתי לעסק, הוא אמר לי שיש לי שתי מטרות: המטרה הראשונה - 'להיפטר' ממנו. השנייה היא שאם הוא לקח את העסק מנקודה A לנקודה E, אני צריך לקחת אותו לנקודה Z. אז פייר? לא הבאתי את זה לשם. הביזנס לא היה מרכז החיים שלי. אני פילנתרופ עכשיו ושגריר של ישראל".
אנשים חושבים שאתה קצת פלייבוי. ספורט מתקשר לחיים טובים.
"תאמין לי, אני הבנאדם הכי משעמם בישראל".
הוא מדבר על רקע המון־בלאן המרהיב. קבוצת האופניים שהוא מממן, "ישראל פרמייר טק", מתמודדת בצורה מכובדת בטור דה פראנס, אני מציע לו לגשת לציונים על פועלו עבור ענף האופניים בישראל.
אם מדברים על קידום רוכבים ישראלים, השנה אין כאלו בטור.
"אני נותן לעצמי ציון גבוה. אני חושב שבלעדינו לא היתה בכלל רכיבת אופניים בישראל. אנחנו נעלה בשנה הבא שני רוכבים, נדב רייסברג ועודד קוגוט, מקבוצת הפיתוח עד גיל 23 שלנו, כדי לתרום בטור. בזכות הנקודות שלנו בסבב הכבישים נהיה עם רוכב כביש במשחקים האולימפיים". הוא מתכוון לרוכב כביש (כנראה איתמר איינהורן - מנצח קטע בטור החזק של סלובקיה). אדמס גם מאמין שלמיכאל יעקבלב, רוכב ישראלי שעלה מרוסיה לאחר תחילת המלחמה באוקראינה, יש סיכוי להביא לישראל מדליה.
והרוכבות הישראליות?
"קודם כל, זה פשוט מאוד חשוב לי. יש לנו שתי קבוצות נשים ובקבוצת הפיתוח ארבע רוכבות ישראליות - נופר מעוז, מעיין צור, אדר שריקי, אורי בש דובינסקי, אז אני נותן לעצמי ציון גבוה בעניין הזה".
בעתיד הנראה לעין הרוכבים לא יביאו לך ניצחון בטור דה פראנס. הדרך תהיה החתמות מהסוג של כריס פרום?
"לא. זה לא הצליח. הדרך שלנו היא עכשיו לגדל כוכב משלנו. דרק ג'י הקנדי לדעתי יכול להגיע למקום כזה". ג'י למי שלא יודעים, היה הפתעת הג'ירו באיטליה העונה עם סגנון תוקפני מאוד בבריחות - וסיים ארבע פעמים במקום שני בקטעים.
מו"מ עם הממשלה
איזה ציון אתה נותן לעצמך על העלאת מודעות הרכיבה בישראל?
"ליכולת שלי לגייס ספונסרים אני נותן ציון אפס. אני לא מבין את זה. חברות כמו מובילאי, כמו טבע, כמו סודה סטרים - מותגים עולמיים - זה ממש צריך להתאים להן. אבל צריכים מנהל מחויב לכך ואוהב אופניים. מישהו שמבין שזו חשיפה תדמיתית־פרסומית וגם הכנסת תרבות ארגונית".
אבל הממשלה עזרה לך קצת עם אירוח הג'ירו.
"מעט. כמעט כל החשבון היה עלי".
זה באמת עזר לישראל?
"כן. היתה חשובה לי החשיפה של ישראל. בגלל זה התעקשתי על זינוק או סיום בבאר שבע, אילת, תל אביב, חיפה וירושלים".
מתנצל אבל בסוף זוכרים שמישהי לצד הדרך חשפה את החזה בשידור ביורוספורט.
"כן. אה", הוא נבוך, "היה טוב לנו".
אתה שילמת לה!
"ברור שלא".
תסתכל לי בעיניים!
"ברור שלא. אין לי מושג מי זו היתה".
טור יחד עם בחריין
אולי אין ספונסרים בגלל השם הרע של האופניים לאחר פרשת לאנס ארמסטרונג.
"הענף באמת נפל אז לאשפתות. לא רק בגלל לאנס. אם זה היה רוכב אחד היו מתגברים על זה, אבל זה היה כל הענף. היום זה ענף נקי. יש פספורט שממפה אותך לאורך הקריירה שלך וכמעט בלתי אפשרי לרמות. ומבחינת תדמית? לטור דה פראנס יש סך צופים כמו עשרים סופרבולים. זה מה שאני מנסה למכור לממשלה. הכוח הזה עצום ומתאים לישראל, שהיא מדינת רכיבה אידיאלית".
תחזיר את הג'ירו לישראל או מרוץ אחר?
"התוכנית היא לארח ב־2024 תחרות תלת־יומית בארץ עם בחריין ואיחוד האמירויות (שתיהן מממנות קבוצות מאוד חזקות). אירוע שבנוי כולו סביב הסכמי אברהם. ג'ארד קושנר עוזר לי הרבה. זה יהיה פנטסטי".
ירכבו במדבר כל הזמן? זה יהיה משעמם, לא?
"מה פתאום. יהיה טיפוס לחרמון!".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו