רגע מרגש במיוחד נרשם במהלך סוף השבוע בבריכה במרקהאם שבקנדה, שם לאחר תשעה חודשים מאז שאניטה אלבארס כמעט מתה כשאיבדה הכרה במהלך גמר תרגיל הסולו באליפות העולם בבודפשט, חזרה להתחרות עם נבחרת ארצות הברית.
אלבארס השתתפה בגביע העולם שפותח את העונה, והיתה חלק מהשמינייה האמריקנית שעלתה להופיע בתרגיל הטכני המעורב (המאפשר השתתפות של עד שני גברים בנבחרת) והשיגה 276.5374 נקודות לפי החוקה עם הניקוד החדש, שהעניק לארצות הברית את המקום השני.
בסוף התרגיל, כאשר אלבארס יצאה מהמים, היה אפשר לשמוע את אנחת הרווחה בקרב צוות המאמנות, שאולי ידעו שהיא תהיה בסדר, אבל אחרי מה שעברו כולן ציפו לרגע שבו היא תעמוד על שפת הבריכה ותמתין לציון תוך כדי חיבוק חם מחברותיה לנבחרת.
המאמנת שלה - הספרדייה אנדריאה פואנטס, שקפצה והצילה אותה מטביעה - היא מדליסטית אולימפית ארבע פעמים בשחייה אמנותית, ליוותה אותה גם בתחרות האחרונה וסגרה מעגל.
"אומרים שאני דוגמה רעה"
בזמן הטביעה בבודפשט הדרמה התפתחה במהירות. מבחינת אלבארס לא נראה שהיו סימנים מקדימים: "הרגשתי שאני נותנת הכל בבריכה. בקטע האחרון, שבו הייתי צריכה להיפרד בהרמת הזרוע, אני זוכרת שחשבתי: 'תדחפי את הזרוע הזאת! אל תוותרי עכשיו! תני הכל עד השנייה האחרונה!'", תיארה השחיינית אחרי האירוע. "הייתי כל כך בתוך זה, חייתי את הרגע שהיה כל כך אינטנסיבי, וממש נהניתי מההופעה שלי. כשהרגשתי שסוף־סוף אני יכולה להרשות לעצמי להירגע, זה היה כשהכל כבר נהיה שחור".
אלבארס, 26, עברה בחודשים מאז האירוע סדרה מקיפה של בדיקות: קרדיולוגיה, נוירולוגיה, בדיקות דם ואף אימונים תוך כדי ניטור וניתוח של כל רגע שלה במים - עד שקיבלה את האישור המיוחל שאפשר לה לשוב לקחת חלק פעיל גם בתחרויות.
עוד לפני הקאמבק אלבארס דיברה לראשונה על מה שעברה בתקופה האחרונה, על רקע הביקורות שקראו לה להפסיק עם הספורט: "אמרו לי שזה לא נכון לפאר ספורטאית שדוחפת את הגוף שלה כל כך רחוק והופכת את המאמנת לגיבורה, כי זה לא היה צריך לקרות. עם זאת, רצי מרתון קורסים וגולשי סנובורד שברו את גולגולתם.
"אמרו לי שזה גרם לספורט השחייה האמנותית להיראות רע. הורים לא ירצו לתת לילדים שלהם לעשות את זה כי זה מסוכן. עבדתי כל הקריירה שלי כדי להפוך את הספורט לפופולרי יותר, ועכשיו אנשים אומרים לי שאני דוגמה רעה", סיכמה אלבארס בכאב.
לשאלה האם הגיעה למסקנה מהאירוע, היא ענתה: "אתה לוקח כל הערה ומתחיל לחשוב עליה יותר מדי. איך אני יכולה לעשות את זה נכון? התשובה היא: אני לא יכולה. לא כולם יבינו, לא כולם יהיו מרוצים. מהצד השני, אחרים טענו שתשומת הלב עזרה לספורט הזה, כי אנשים זיהו סוף־סוף את הקושי שלו, וזה גם נכון".
פואנטס: "נזכה בזהב"
מאז שנפצעה אלבארס החלה לשים לב למקרים נוספים של ספורטאים שפציעותיהם מככבות בכותרות העולמיות, כמו דאמר המלין, שחקן פוטבול מהבפאלו בילס מה־NFL, שהתמוטט מדום לב במהלך משחק ליגה ופונה במצב אנוש לבית החולים.
"זה ערער אותי", היא מודה, "עקבתי אחרי הסיפור שלו ואיך הוא התמודד עם זה. היה מעניין לבחון את הסיטואציה מבחוץ, את התגובה התקשורתית, ואיך הוא טיפל בה. לראות זאת בעולם האמיתי, במצבים שונים, קצת עזר לי להבין את המצב שלי טוב יותר".
לעת עתה כל העיניים נשואות לבריכה. הדבר החשוב ביותר מבחינתה הוא העפלה יחד עם נבחרת ארצות הברית למשחקים האולימפיים בפריז 2024, ואת הצעד הראשון היא כבר עשתה. "האירוע שהיא עברה לא יעצור אותה", סיכמה המאמנת פואנטס, "היא הולכת אחר התשוקה שלה וזה מעורר השראה. אני מעריצה אותה. היא אדם חשוב מאוד בנבחרת, בספורט ובמדינה. מגיע לה הרגע הזה. אנחנו נעפיל למשחקים בפריז ונזכה בזהב. היא ראויה לכך יותר מכל אחד אחר ונלחמת בשביל זה זמן רב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו