320 ק"מ של חושך וסבל: צפו - המרוץ המפחיד והקשה בעולם חוזר
מעטים האנשים שמצליחים לסיים את "המרוץ האכזרי בעולם" באנגליה • מדובר במסלול מפרך של 320 ק"מ, בתוך מנהרה חשוכה, שמטרתו לגרום לרצים הסובלים "לזכור אותו כל החיים" • ב־31 במארס הוא יוזנק שוב, וכולם יודעים מה יקרה שם
Your browser doesn’t support HTML5 audio
כמו לכל תחרות ריצה, גם לזאת שתיערך באנגליה ב־31 במארס יש סעיפים שמופיעים באותיות קטנות. קוראים להם דיסקליימרים, או במילים פשוטות: הסרת אחריות. כך כתוב בתחתית המסך של אתר התחרות הרשמי: "המארגנים אינם אחראים לביטחון האישי של המשתתפים, לציוד האישי שלהם ולכל פציעה שעלולה להיגרם. אנחנו מייעצים לרצים לדאוג באופן עצמאי לביטוח שימנע מהם דאגות".
נשמע מפחיד, אבל הגיוני כשנכנסים לעומקה של תחרות הריצה הזאת. קוראים לה TUNNEL ULTRA (אולטרה מרתון המנהרה), והיא תחרות ריצה שאין כמותה בשום מקום בעולם.
היא מתקיימת בבאת', עיר במחוז סומרסט בדרום־מערב אנגליה, ומתנהלת כל־כולה בתוך COMB DOWN TUNNEL, מנהרת רכבות ישנה שנסגרה ב־1965 ונותרה מאז עזובה וחשוכה. אורך המנהרה הוא 1,675 מטרים, ואורך המרוץ הוא 200 מייל, שהם 320 ק"מ.
כפי שניתן להבין, מדובר במרוץ שהוא סוג של עינוי סיני משולב מעבדת מחקר בבני אדם - הלוך ושוב בתוך המנהרה מבלי לראות קרן אור. ואם לא די בכך - על המשתתפים נאסר להרכיב אוזניות, להשתמש במקלות ריצה, או להיעזר בתמיכה חיצונית. כן מותרים פנס ראש ומחזירי אור.
הזמן המוקצה להשלמת המרוץ הוא 55 שעות, ומי שלא הגיע לחצי הדרך בחצי הזמן מודח מהתחרות. "זה מבחן מעקם תודעה של סיבולת קיצונית וחסך חושי", נכתב באתר התחרות - תיאור מלחיץ ומדויק.
"חוזר על עצמך 100 פעם"
אתם בטח שואלים עכשיו מי המרושע
שחשב על הרעיון הנורא הזה, שכבר זכה לכינוי "המרוץ האכזרי בעולם". התשובה היא מארק קוקביין, רץ אולטרה־מרתון בריטי שבסך הכל רצה שאנשים אחרים יחוו את הסבל והמאמץ שהוא חווה בימי חייו.
אחרי שהשתתף בכמה מרוצים מהקשים בעולם, הוא החליט להרים מרוץ שיהיה כל כך קשה שאנשים לא יצליחו לסיים אותו. "יש מספיק מרוצים שכולם מגיעים אליהם, כולם מסיימים אותם וכולם מקבלים מדליות", הסביר. "אני רציתי לארגן מרוץ שמי שיסיים אותו יזכור את זה כל חייו".
אפשר בהחלט לומר שקוקביין הצליח. רק 41 אנשים מורשים להשתתף במרוץ הזה מדי שנה - בגלל המנהרה הצרה ובגלל תנאי ההרשמה הנוקשים - ומתוך הכמות הקטנה הזאת רק מעטים מסיימים.
את המרוץ הראשון, שנערך ב־2019, סיימו רק שני רצים. ב־2021 המספר גדל ל־14. "זה מרוץ חסר טעם", תיאר אנדי פרסון, אחד המסיימים מלפני שנתיים, "אתה רץ מנקודה לנקודה, וחוזר על זה 100 פעם. זה מבחן מנטלי מטורף".
כריסטיאן מודווי, רץ צרפתי שניצח ב־2021, תיאר זאת כך: "המרוץ הזה מפגיש אותך עם עצמך. אתה כמו ילד קטן שמתקרב לאש עד שהיא כמעט שורפת אותך".
"הגוף שלי החל להתפרק"
מי שהגיעה הכי קרוב לאש היתה מנדי פויסטר, שב־2021 הפכה לאישה הראשונה והיחידה שסיימה את המסלול. טרם המרוץ היא היתה נחושה לסיים אותו בכל מחיר, והנחישות הזאת הביאה אותה למקומות שבהם לא ביקרה מעולם. "אחרי 100 מייל הגוף שלי החל להתפרק", סיפרה ל־BBC, "לקראת הסיום הרגשתי שאני משתגעת. איבדתי אוריינטציה והתחלתי לנוע לכיוונים הפוכים".
את שני הקילומטרים האחרונים השלימה פויסטר למרות שאיבדה את הראייה באופן זמני. "נתקעתי בקירות, שברתי את השיניים, הרגשתי שאני עוד רגע קורסת לקרקע. זאת היתה הפעם הראשונה בחיי שדאגתי לבריאות הפיזית שלי".
למרות מצבה, ובאישור מיוחד של המארגנים להעניק לה עזרה, פויסטר סיימה את המסלול בזמן של 54:55 שעות. על הבאזר. היא נזקקה לטיפול ולא הצליחה ליהנות מחציית קו הסיום.
כשהתאוששה אמרה: "המרוץ הזה גרם לי לדחוף את עצמי הכי רחוק, מעולם לא נזקקתי לעזרה מאחרים כמו פה. זה היה מדהים, ואני אסירת תודה על הרגעים האלה". וזה, כנראה, סוד הקסם של המרוץ האכזרי בעולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו