באוקטובר 2021 פרש שחר צוברי באופן רשמי לאחר שלוש אולימפיאדות וקריירה מדהימה. כמעט מייד, הוא נקרא על ידי איגוד השיט לאמן את נבחרת הנשים בגלישת רוח בדגם ה־iQFoil בקמפיין פריז 2024.
צוברי, מדליסט הארד מאולימפיאדת בייג'ינג 2008, קיבל לידיו נבחרת הכוללת מספר קטן של גולשות ותיקות ולצידן צעירות רבות, והצליח בתוך שנה להביא כמה מהן לשיוטי המדליות באליפויות בינלאומיות. באליפות העולם, שהתקיימה בדיוק שנה לאחר שנכנס לתפקיד, התייצבו לא פחות מארבע גולשות ישראליות בגמר - דניאלה פלג סיימה עם מדליית הכסף ומאיה מוריס עם הארד.
עכשיו, רגע לפני שיפתח את העונה החדשה, צוברי התפנה לראיון מיוחד ל"ישראל היום": "אפשר לומר שהתרגלתי לאמן, ואני ממשיך להתרגל, זה לא משהו שמפסיק להתהוות. בכל פעם יש אתגרים חדשים. ספציפית השנה, מדובר בשנה הראשונה של קריטריונים בתור מאמן, ובשנה הבאה זו שנה אולימפית בתור מאמן".
איזה סוג מאמן אתה?
"בסך הכל אני קשוח מאוד. יש דברים שאני לא מוכן להתפשר עליהם, כמו האמת המקצועית שלי. עם זאת, אני גם קשוב מאוד ומבין את המקום של הספורטאים. מבחינתי זו קודם כל הקריירה שלהם, ואני רוצה לתת את השירות הכי טוב. גם הספורטאי צריך לדעת לדרוש. אני לא מתעסק עם נוער ומוטיבציה, זה לא משהו שעולה על הפרק, זה מובן מאליו מבחינתי. כל מי שבנבחרת עם מוטיבציה ורוצה להצליח".
מה מלחיץ יותר, להתחרות או לאמן?
"לאט־לאט אני מבין שלאמן זה מלחיץ לא פחות. בלאמן, אתה מגיע לשלב הזה בתחרות שעשית הכל ועכשיו זה של הספורטאי. גם תוך כדי אני לא נמצא עם דופק גבוה כשאני יושב ורואה את הדברים, וגם הזמן עובר כמו נצח, אתה רואה וחווה, אבל לא בתוך הפעילות הפיזית".
יש לא מעט ספורטאי עבר מצליחים שלא הצליחו בקריירת האימון – מה סוד הקסם שלך שהבאת הישגים בזמן כל כך קצר?
"אני נותן הרבה מאוד קרדיט לספורטאיות. קיבלתי קבוצה רחבה מאוד, שהרוב הגדול צעירות עם הרבה מאוד מוטיבציה. בנוסף החליפו גלשן, שנפתחה פה הזדמנות לגולשות צעירות, לבוא ולכבוש את הפסגות, הן רוצות את זה ולא מתעסקות בשטויות ויש סביבה מקצועית טובה, הן בכמות והן באיכות.
עד כמה באמת חשוב לשמור ספורטאי עבר במערכת, כמו בשייט שיש אותך, גל פרידמן וגידי קליגר?
"אני חושב שזה מאוד חשוב, בתור ספורטאי, אתה רואה שיש לך לאן לשאוף ולאן התקדם, גם עם לא תהיה מדליסט, אלה שהיו בנבחרות ומכירים את המערכת, אבל לא בכל מחיר, כלומר – אז היתה ביקורת גדולה איך פרידמן לא במערכת, כשאז הוא לא כל כך רצה. כשיש את המוכנות הזאת וגם המערכת רוצה, אז צריך לגרום לזה לקרות".
מדליה בפריז 2024 כמאמן תהיה מרגשת כמו מדליית הארד שבה זכית בבייג'ינג 2008?
"אולי יותר, כי להניע ספורטאי לפעולה זה הרבה יותר קשה ומספק ברגע שיש הצלחה. אני תמיד אומר לספורטאיות שלי שאני נשארתי אותו שחר, תחרותי שרוצה להשיג מדליות ולכוון הכי גבוה. פשוט זמני תם כספורטאי והחלפתי כובע, אבל התכונות נשארו".
"תפקיד המאמן הוא לדעת לשים את האגו בצד ולהסתכל על טובת הספורטאי. הספורטאיות בנבחרת מעריכות את העבודה הקשה שלי, וגם זה סוד ההצלחה".
איך אתה משלב הכל עם שתי ילדות בבית?
"זה לא פשוט, אני מקבל עזרה מעוזר המאמן סתיו בוימל. גם בבית יש לי עבודה משרדית. לפעמים אני חוזר הביתה, משכיב את הבנות לישון וחוזר לעבוד. כולם מסתדרים עם שילוב של עבודה וקריירה, גם אני יכול.
"הקושי הגדול הוא הנסיעות לחו"ל והחודשים שבהם אני לא בבית, בעיקר לאשתי, שאני משאיר אותה לבד בבית עם שתי בנות. אולי לי קשה ברמת הגעגועים, אבל ברמה התפעולית לה הרבה יותר קשה. מנסים לעשות את ההתאמות, אבל היא יודעת בסופו של דבר עם מי התחתנה".
"הייתי רוצה לראות את ספיצ'קוב מתאמנת עם הנבחרת"
השנה של צוברי היתה מוצלחת מכל הבחינות, ולא רק בגלל שנתו הראשונה כמאמן, אלא גם כי לפני חודש וחצי ילדה אשתו ליאת את בתו השנייה, דני, והיא הצטרפה לחיק המשפחה, שכוללת גם את ניב בת ה־3 וחצי.
אבל 2023 תהיה עמוסה לא פחות, כיוון שצוברי כבר יצא למחנה אימונים בספרד, באיים הקנריים. לאחריו, בסוף החודש, תתקיים תחרות פתיחת העונה, ובהמשך, במאי, תיערך אליפות אירופה ביוון. בקיץ תגיע המטרה הגדולה של השנה - אליפות העולם בהולנד, שבה גם יחולקו הכרטיסים האולימפיים לעשירייה הראשונה.
מה דעתך על מעמד המאמן היום בארץ?
"חושב שהוא הולך ומשתפר. מקווה שהשר הנכנס מיקי זוהר ימשיך לשפר ולקדם את מעמד המאמן, עם דברים שלא היו פעם וגם רואה את ההבדלים מהזמן בו אניהייתי ספורטאי. היום הרבה בנות מקבלות דברים עוד לפני שהגיעו להישגים, מה שאני לא הייתי מקבל כספורטאי.
"כל הזמן מנסים להשתפר, זה עדין לא 100 אחוז, אבל אני מסתכל על מדינות אחרות, כשבסוף הדשא של השכן לא תמיד ירוק יותר. הדבר המהותי, זה שהסקטור הפרטי בעולם יותר מחובר מאשר בארץ, כאן אנחנו יותר מאחורה ממדינות אחרות".
אתה מרגיש שאתה מקבל כל מה שאתה צריך?
"חד משמעית. אומרים 'לא', אבל אני יודע שיש אילוצים ומערכת, אני לא זוכר אבל כזה איזה 'לא' דרמטי, אבל אני רק שנה בתפקיד ואולי עוד יגיעו דברים דרמטיים. אני עוד צעיר וגם בוחר את המלחמות שלי. בגדול, מרגיש שאומרים לי 'כן' על הרבה דברים, וגם נותנים יד חופשית לקבוע את החזון ואני מאוד שמח על כך. נותנים את שקט לעבוד".
איזה הבדלים אתה רואה בענף ביחס לתקופתך כספורטי?
"אצלי בענף, שהתחרתי מול נמרוד משיח, כל המעטפת היתה סביבי, אבל הייתי צריך לבדוק ולחשוב – אף אחד לא עבד בשבילי ועכשיו אני מרגיש שכולם עובדים בשביל הספורטאים. הפיזיותרפיסט מגיע לשדות ים והם לא צריכים להגיע אליו, כל הדברים הקטנים האלה. הספורטאי לא צריך לפרפר, הכל הרבה יותר נגיש ונוח, ממוקד לענף שלך ולמקום האימונים. זה הפך להיות הרבה יותר קל מבחינתם".
נראה שיש הרבה כישרון ועומק בקמפיין.
"יש לי שמונה בנות בנבחרת. הרוב הגדול ברמה גבוהה, והקרב על הכרטיס האולימפי יהיה מאתגר, גם לי בתור מאמן. בזכות הנבחרת, שקמה ב־2016, הרבה ספורטאיות צעירות רואות שאפשר להגיע רחוק. גם החלפת הדגם פותחת דלת לספורטאים צעירים, גם אני התחלתי את הקריירה כשהחליפו דגם. הגלשן הזה הוא מיוחד ואטרקטיבי, וגרם להרבה ספורטאים לחשוב אם לפרוש או לא".
היית רוצה לראות את קטי ספיצ'קוב מתאמנת עם הנבחרת?
"בטח, הייתי רוצה וזה בשליטתי. אני מחליט כמה היא מתאמנת בנבחרת או לא, וכרגע אני מתחשב מאוד בכך שמרכז החיים שלה הוא בצרפת, ומנסה לשלב את העבודה המקצועית והדרישות שלי ושל המערכת עם החיים האישיים שלה והעובדה שהיא לא חיה בארץ".
איך תיבחר הספורטאית לאולימפיאדה?
"יש מבחנים, ובנוסף חוות דעת של המאמן. האסטרטגיה של האיגוד היא לתת יותר כוח למאמן, ולגבות אותו בהישגים, כדי לבחור את הנציגה הטובה ביותר שתוכל להביא את המדליה בפריז".
אז איך יסתיים הקמפיין?
"אני מקווה מאוד שבצורה חיובית. אנחנו מסתכלים כבר קדימה ללוס אנג'לס. אני רוצה להחזיק את הנבחרת האיכותית והצעירה הזאת לקמפיין נוסף, שלא כל המשאבים יירדו לטמיון כי יש באולימפיאדה רק נציגה אחת".
