שנתיים בדיוק לאחר שפשט את הכפפות בזירת האוקטגון באבו דאבי והודיע על פרישה, חביב נורמגומדוב חגג אתמול (שבת) שוב בזירת הקרבות בדובאי באירוע UFC 280.
בניגוד לרבים וגדולים שעשו זאת בעבר, הלוחם הדגסטני האגדי לא שב מפרישה וניצח קרב, ואפילו הודיע בימים האחרונים שהוא לא מתגעגע לקריירה המקצוענית ולא מתכוון לעשות זאת. הוא חגג את הזכייה של בן טיפוחיו וחברו הקרוב – איסלאם מחאצ'ב, שבאופן רשמי וחגיגי הפך ליורש שלו, ולאלוף העולם במשקל קל.
כשחביב עזב את ה-UFC בחודש אוקטובר בשנת 2020 עם מאזן של 29 ניצחונות ו-0 הפסדים, היה נדמה שהוא מותיר אחריו חלל אדיר ומורשת בלתי רגילה, שלא סביר ויוכל מישהו למלא. למחאצ'ב, שניצח אתמול את הקרב ה-11 שלו ברצף בארגון הלחימה הבכיר אמנם יש הפסד אחד בקריירה המקצוענית – אבל מבחינת הדומיננטיות שלו על הזירה, הוא נראה כמו הדבר הכי קרוב שיש לנורמגומדוב האגדי.
מאז שפרץ לתודעה בעולם ה-MMA, לכל מי שיודע דבר או שניים על הענף היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שמחאצ'ב יהפוך לאלוף העולם. הרי הלוחם בן ה-31 הוא העתק כמעט מדוייק של חברו הטוב חביב, שלימד אותנו שעם סגנון ההיאבקות והג'יו ג'יטסו שלו – אין אף מתאגרף שיכול להתמודד, גם אם קוראים לו קונור מקגרגור.
ואכן, לאחר חמש שנים ב-UFC, מחאצ'ב עשה זאת וירש את החגורה שהשאיר נומרגומדוב במשקל היוקרתי ביותר בענף. והוא גם עשה זאת בצורה המשכנעת ביותר, כשהכניע את צ'ארלס אוליביירה האלוף המכהן, שהוא גם מי שנחשב כרגע לאחד הלוחמים הטובים ביותר בכל הארגון – ובעיקר ללוחם ג'יו ג'יטסו גדול (שיאן ההכנעות) וליחיד שיכול היה להתמודד עם מחאצ'ב בקרב על הקרקע.
אז מה צופן העתיד לאלוף החדש אתם שואלים? בוא ניתן לנורמגומדוב לספר את הסיפור. בסיום הקרב, חביב סימן את המטרה הבאה של מחאצ'ב, קרב באוסטרליה מול אלכסנדר וולקנובסקי, האלוף המכהן במשקל נוצה – והמדורג ראשון בדירוג הפאונד פור פאונד של ה-UFC, שמשקלל בתוכו את הלוחמים הטובים ביותר מכל המשקלים יחד. חביב לא מתבייש להצהיר: "מחאצ'ב כבר היום הוא לוחם הפאונד פור פאונד הטוב ביותר", והאמת היא – שהוא כנראה לא טועה.
אם ממשיך דרכו של חביב יצליח לנצח את וולקנובסקי הגדול (עדיין לא הפסיד ב-UFC) בקרב הצפוי, הוא צפוי להפוך למדורג הבכיר, וכמעט בוודאות יפתח את הדיון – האם הוא גדול ממי שרק אתמול הוא הצהיר עליו: "אני כאן רק בזכותו".
ואם זה יקרה, נורמגמודוב רק יהפוך בראייה היסטורית לגדול עוד יותר. כי הוא גם הצליח לפרוש בשיא המקצועי שלו, והוא גם מצליח להשאיר אחריו מורשת שממשיכה לכתוב את עצמה – בדמותו של איסלאם מחאצ'ב.
