"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לא תנצחו אותי: קסטר סמניה רוצה להראות שהיא עדיין כאן
סדרה של חוקים חדשים הנוגעים לספורטאיות עם "הפרעות בהתפתחות המגדרית" פגעו קשות בקסטר סמניה וגרמו לה לאבד את מעמדה בענף הריצה • הלילה, הדרום אפריקאית השתתפה בריצת ה-5000 מטרים באליפות העולם באתלטיקה כדי להראות שאין דרך להעלים אותה מהספורט
קסטר סמניה. פרצה את הדרך, בקושי רב | צילום: אי.פי.אי

לא תנצחו אותי: קסטר סמניה רוצה להראות שהיא עדיין כאן

סדרה של חוקים חדשים הנוגעים לספורטאיות עם "הפרעות בהתפתחות המגדרית" פגעו קשות בקסטר סמניה וגרמו לה לאבד את מעמדה בענף הריצה • הלילה, הדרום אפריקאית השתתפה בריצת ה-5000 מטרים באליפות העולם באתלטיקה כדי להראות שאין דרך להעלים אותה מהספורט

דור הופמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

קסטר סמניה רצה הלילה ריצה שהיא לא מכירה, לא אוהבת, ספק אם מעוניינת בה ובטח שלא טובה בה. ובכל זאת, הרצה הדרום אפריקאית התייצבה על קו הזינוק במוקדמות ה-5000 מטרים באליפות העולם באורגון ו-15:46:12 דקות אחר כך חצתה את קו הסיום במקום ה-28 מתוך 35 רצות שיצאו לדרך. כמובן שלא עלתה לגמר. כשהסתיים הסיוט היא לא התראיינה, רק מלמלה משהו על החום, ונעלמה.

סמניה מעולם לא עמדה מול סיטואציה כזאת. מאז שפרצה לתודעה באליפות העולם ב-2009 עם מדליית זהב בריצה ל-800 מטרים, הדרום אפריקאית הייתה מועמדת לנצח בכל פעם שהשתתפה. היא שלטה בריצות הבינוניות כשזכתה בשלוש מדליות זהב באליפויות עולם ב-800 מטרים ובכסף ב-1500, כשלזה הוסיפה שתי מדליות אולימפיות ב-800. כנראה שהיא הייתה מועמדת להישגים דומים באליפות העולם הנוכחית לו הייתה משתתפת במרחקים שבהם היא חזקה, אלא שזה כזכור נאסר אליה.

ב-2018 התאחדות האתלטיקה העולמית הכריזה על סדרה של חוקים חדשים הנוגעים לספורטאיות עם "הפרעות בהתפתחות המגדרית" ושרמת הטסטוסטרון שלהן גבוהה מהרגיל. סמניה, שנכנסה תחת ההגדרות האלה, נדרשה לקחת תרופות שמורידות את רמת הטסטוסטרון על מנת שתורשה להשתתף בריצות ל-400, 800 ו-1500 מטרים, שהיו חלק מרשימה של שבע תחרויות "בעייתיות". התחושה בקרב הציבור הייתה שהחוקים האלה נקבעו במיוחד כדי "לעצור" את סמניה, שבהודעה שהעבירה דרך עורך דינה אמרה; "זאת פגיעה בערך הספורט".

סמניה נאבקה. היא ערערה וחיפשה צדק, אך הפסידה. המאבק מול הרשויות גבה ממנה מחיר כבד, כשלדבריה "הרס אותי ופגע בי פיזית ונפשית". לטוקיו 2020 ניסתה להעפיל דרך אותה ריצת 5000 שאין לה עניין בה, ולמרות מספר ניסיונות לא השיגה את הקריטריון ונשארה בבית. כשהגיעה ההזדמנות לעשות על זה באליפות העולם הנוכחית הודות לפציעות ופרישות של מספר רצות, הדרום אפריקאית בת ה-31 לקחה את זה.

סמניה בפעולה, הלילה בארה"ב, צילום: אי.פי.אי

היה ברור לה שלא תנצח ושלא תעלה לגמר, אבל כנראה שזה היה מספיק חשוב לה. אולי זאת האהבה הטהורה לספורט, אולי געגועים לאליפות העולם שבה לא השתתפה מאז 2017 ואולי הרצון להראות לכולם שהיא עדיין כאן ואין דרך להעלים אותה מהספורט. כמה רגעים אחרי שהתאוששה מהריצה אמרה לתקשורת; "זה נהדר לרוץ כאן. בשבילי לסיים חמישה קילומטר זה סוג של ברכה. אני לומדת את המרחק ומוכנה ללמוד עוד. היה חם ולא הצלחתי לשמור על הקצב, אבל זה חלק מהמשחק".

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

במקביל לריצה של סמניה, הודיע נשיא התאחדות האתלטיקה העולמית סבסטיאן קו על המשך המאבק להגנת הספורט הנשי; "אנחנו תמיד הולכים אחרי המדע, והמדע מאוד ברור" אמר; "טסטוסטרון הוא המפתח לרמת הביצוע של ספורטאים. יש לנו רק שתי קטגוריות בספורט: גיל ומגדר. גיל כי אנחנו לא רוצים שרץ אולימפי יתמודד מול נער בן 14, ומגדר כי אם לא נפריד בין גברים לנשים נשים מעולם לא תזכנה בתחרות ספורט".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...