לוחמת ה־MMA הבכירה בישראל, אולגה רובין, תיכנס מחר בלילה בארה"ב לזירה לקרב באליפות Invicta FC, ארגון ה־MMA האמריקני לנשים, שממנו יוצאות הלוחמות ל־UFC. בגיל 33 היא מתאמנת אצל מושיק קידר הוותיק בחולון, וגם אצל לוחם ה־UFC בראד פיקט באנגליה, וחתומה בארגון Bellator כבר חמש שנים.
בקיץ 2019 הייתה רובין לישראלית הראשונה שהתמודדה על תואר אליפות העולם במשקל נוצה, אך נכנעה לאלופה דאז, ג'וליה באד. כעת, אחרי שנתיים של קורונה, שבהן Bellator מנעו ממנה להילחם, היא התירה את החוזה מול הארגון האמריקני, חזרה לזירה והשיגה ניצחון מרשים בארגון הצ'כי המקביל Oktagon. ייד לאחר מכן חתמה על חוזה לארבעה קרבות ב־Invicta FC, הראשון שבהם יהיה קרב אליפות נוסף.
"אני עומדת להיות הישראלית הראשונה שמתחרה בשתי קטגוריית משקל באליפויות עולם, וזה מרגש", סיפרה רובין ערב טיסתה. "הייתה שנה קשה מבחינת קרבות, כשהייתי בארגון אחר ונפצעתי רגע לפני הקרב. עכשיו הכינו אותי הכי טוב שאפשר במחנה אימונים בלונדון".
מה את מרגישה כשאת נכנסת לזירה?
"יש תערובת של רגשות וצורך להתפקס ולתת עבודה, לכסח ליריבה את הצורה. הרבה דברים עוברים בראש ברגע שנכנסים לכלוב. אני עולה לכל קרב כדי לנצח ולא לשחק משחקים. באה עם 'רעל' והרבה מאוד מוטיבציה".
איך את מתמודדת עם האגרופים והבעיטות שאת סופגת?
"אני מרגישה את זה כמו כל אחד אחר, אבל זה המקצוע שבחרתי. הצורך שלי להיות מספר 1 הרבה יותר חשוב מכל אגרוף שנשלח לכיווני. אני נעזרת בסביבה תומכת".
למי שלא מכיר, עד כמה הענף הזה קשוח?
"מבחינה אתלטית אומרים שהוא הכי קשה. גם הקרב על התואר, בן חמישה סיבובים, יהיה כזה. צריך להיות בכושר הכי טוב שאפשר כדי להחזיק מעמד בקרב של 25 דקות. מצד שני, עומדים לרשות הלוחמים כל הכלים כדי לנצח. יש כאן אלמנטים של אמנויות לחימה, ואפשר להשתמש בכל דבר כדי להכניע את היריב ולשלוח אותו לישון".
עד כמה ההצלחות שלך מקדמות את הענף בארץ?
"יש עוד מספר גדול של אנשים מישראל שמתחרים בזירות הבינלאומיות. קיבלתי כמה פידבקים על בנות שרואות את הקרבות שלי, את הראיונות איתי, ומחליטות להיכנס לענף ולנסות אותו. זה משמח אותי".
