אווה פביאן לא הייתה מאוכזבת במיוחד מהישג השיא לישראלית באליפות העולם. היא סיימה היום (רביעי) במקום ה-19 במשחה ל-10 קילומטרים במים פתוחים בזמן 2:03.20.2.
את הישג השיא שלה במקצה האולימפי של הענף השיגה כנערה בת 16, כשזכתה ב-2010 באליפות העולם ל-5 קילומטרים, כשהאליפות עדיין הייתה נפרדת מאליפות העולם לשחיה. שהוכנס הענף לאליפות העולם בשחייה, זכתה בארד ל-25 קילומטרים. כל אלו במדי נבחרת ארצות הברית.
כחמש שנים אחרי שעלתה לישראל זהו גם הישג השיא לשחיינית ישראלית בהיסטוריה ונחמה מסויימת לנבחרת שספגה מכה צורבת: מתן רודיטי, רביעי באולימפיאדת טוקיו, הגיע לכאן בכושר שיא אבל קורקע בגלל בדיקת קורונה חיובית. עדכון: מתן בריא ושלם וחי מרום-סרוויס בחדר מלון בבודפשט.
ולתחרות היום. איפשהו בהקפה החמישית מתוך שש, מצאה עצמה פביאן במקום החמישי - ראשונה בדבוקה גדולה - ששחתה אחרי ארבע המובילות. פחות מ-7 שניות מהמובילות. בשיחה עם "ישראל היום", מסבירה השחיינית את השתלשלות האירועים.
מה קרה?
"חטפתי מרפק לפרצוף מאחת היריבות. אני דווקא די גאה בעצמי ששמרתי על קור רוח והצלחתי להצמד לדבוקה לפני. אנחנו נמשיך לעבוד על המהירות כדי שאשמור מעכשיו על סיומים של טופ 10. זה היה משחה לא קל. המים היו יחסית חמים".
מה זה מרפק לפרצוף. זה מקובל?
"יש תמיד קצת אגרופים מתחת למים. אבל זה היה מעל המים מול העיניים של השופטים. לא מבינה איך לא הגיבו".
מי עשתה את זה?
"לא רוצה להגיד. ממשיכים הלאה".
אליפות אירופה?
"זה באיטליה. במים מלוחים. אני מעדיפה את המלוחים על המתוקים - יש יותר מערבולות וזרמים. ככל שיש יותר משתנים יותר טוב לנו".
הדברים הללו נכונים כנראה גם לרודיטי. במיוחד כשבשנים האחרונות משתתפים יותר ויותר שחיינים מהירים מהבריכות גם בתחרויות המים הפתוחים. קייטי גריימס, שזכתה בכסף בבריכה ב-1,500 מטר, סיימה חמישית באגם.
פביאן היא פרסומת למשמעת העצמית שתמצאו בשחיין עילית. התואר הראשון שלה במוסיקולוגיה הוא מאוניברסיטת העילית ייל, והיא עדיין כנרית חובבת. התואר השני שלה בלימודי בטחון ודיפלומטיה הוא מאוניברסיטת תל אביב. בישראל חייתה בתחילה שנתיים במכון וינגייט ומאז עברה לתל אביב.
במכללה אין תחרויות מים פתוחים והיא ייצגה את ייל בבריכות. אביה, פרופסור למיקרוביולוגיה כשהוא על היבשה, הוא אחד המאמנים המובילים בארצות הברית בשחייה למים פתוחים ואימן אותה באגמי ניו המפשיר הקרים מאוד. האב גם אימן אגב את שחר רסמן שהיה אולי הישראלי הראשון לפרוץ את מחסום הטופ-20 בתחרויות גדולות.
זה לפעמים קשה, שאחד ההורים שלך מאמן אותך?
"לא אצלי. התאהבתי בענף הזה בזכותו. האימונים איתו תמיד היו מעניינים תחרויות גרירה ותחרויות מכשולים".
האגדה מספרת שאביה תמיד נושא איתו מצפן, מדחום למים וקייק מתקפל בכדי שיוכל לאמן בכל הזדמנות.
אתר התחרות בלופה-טו בהחלט משקף את המתח בין האדם לטבע. בעמק המרהיב של הדנובה האגם הוא מעשה טעות-אדם. איפהשהו בשנות התשעים קבלנים לקחו יותר מדי חול - שלוש טון - והאגם עלה מהים.
25 שנים אחר כך האגם מוקף בארים, מועדונים, מרכזי סקי מים וגם חופים למעדיפים פחות ביגוד. בבודפשט מתבדחים על כמות העבודה שהאגם מספק הן לתעשיית הסטרואידים והן הניתוחים הפלסטים. הסיום היה עוצר נשימה. הגרמניה לאוני בק נאבקה בברזילאית אנה מרסל קונהה. אבל אז, אחרי שעתיים וכמה דקות במים, הפסידו שתיהן בפוטופיניש לשרון ואן ראובנדל ההולנדית שהגיחה מאחור וחצתה את קו הסיום בזמן של 2:02.29.2 שעות.
בזכות ההישג, תיכלל פביאן בסגל היחידה לספורט הישגי. מי שהצליח פחות היה עדו גל במשחה המקביל לגברים, שסיים במקום ה-40 במשחה בו ניצח האלוף האולימפי מריו גרגוריו פלטריניירי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו