מספר ימים לאחר שהשחיינית האמנותית אניטה אלבארס, איבדה את הכרתה במהלך גמר תרגיל הסולו באליפות העולם בבודפשט, עד שהמאמנת שלה – אנדריאה פואנטס קפצה להציל אותה מהטביעה, האמריקאית התראיינה היום (שבת) לראשונה.
"זו הייתה שנה ארוכה", אמרה אלבארס, בראיון לתוכנית Good Morning America, כשהיא בעצמה עוד נמצאת בבודפשט, רק מאה מטרים מהבריכה שבה טבעה לאחר שהתעלפה ושקעה לקרקעית, באירוע שזכה לחשיפה בכל העולם.
"שברתי את הרגל בפברואר, עברתי ניתוח במרץ, וחזרתי להתחרות במאי - כי הייתי נחושה להשתתף באליפויות העולם", אמרה השחיינית. כשנשאלה האם היא חושבת שאנשים מודעים לכמה תובענית השחייה האמנותית, סיפרה: "כמו בכל ענף ספורט, אנחנו לוקחים את הגוף שלנו עד קצה גבול היכולת ולפעמים אנו דוחפים קצת יותר מדי, אנשים לא מבינים את זה".
"למרות הקשיים, אנחנו ממשיכים כאילו כלום. בסוף האימון, אנחנו מרגישים שאנחנו מתים, לפעמים אפילו לא יכולים לזוז. אנשים לא מדמיינים באיזו תדירות ההתעלפויות האלו מתרחשות. משכתי הרבה תשומת לב כי זה קרה לי באליפות עולם. אבל בספורט הזה, שחיינים מתעלפים כל יום, זה לא קורה רק לי".
האם הרגשת שאת מגיעה לגבול שלך?
"לא. פשוט הרגשתי שאני נותנת הכל בבריכה. בקטע האחרון, שבו הייתי צריכה להיפרד בהרמת הזרוע אני זוכרת שחשבתי: 'תדחפי את הזרוע הזאת! אל תוותרי עכשיו! תני הכל עד השנייה האחרונה!'. הייתי כל כך בתוך זה, חייתי את הרגע שהיה כל כך אינטנסיבי, וממש נהניתי מההופעה שלי".
"לפעמים אתה לא מרגיש כאב עד שאתה מפסיק. זה כמו אתלטיקה. לפעמים אתה רץ ורק ברגע שאתה עוצר אתה מרגיש שמשהו לא תקין. בתרגיל הזה הרגשתי נהדר, עייפה כמו תמיד, אבל נהניתי מזה. כשהרגשתי שסוף סוף אני יכולה להרשות לעצמי להירגע, זה היה כשהכל כבר נהיה שחור. אני לא זוכרת שום דבר אחר".
מה חשבת כשראית את התמונות של המאמנת שהצילה אותך?
"בהתחלה הייתי בהלם. לא ציפיתי שמשהו כזה יתפרסם. אבל אז נרגעתי. לא רציתי לראות את זה בצורה שלילית. עכשיו אני חושבת שהתמונות יפות באיזשהו אופן. לראות אותי שם למטה במים, כל כך שלווה, כל כך שקטה, ולראות את אנדריאה יורדת למים וזרועה מושטת, מנסה להגיע אלי כמו גיבורת על".
"לפעמים המקום הכי שליו עלי אדמות הוא מתחת למים: כשאתה יושב בתחתית הבריכה בשקט. אתה מרגיש שאתה ללא משקל, אתה לבד. אני אוהבת את זה. לפעמים אני צריכה את הרגע הזה. ובתמונות, הכל נראה מאוד טבעי, אם כי להרים אדם מתחתית הבריכה ולהוציא אותו אל פני השטח זה קשה מאוד. במיוחד כשאתה צולל לעומק של 10 רגל".
האם את רוצה לשחות שוב?
"נחתי הרבה, כל הלילה וכל היום, ומרגיש לי שהגוף שלי חזר לעצמו. זה משהו שכבר קרה לי. נחים ולמחרת חוזרים למים. צריך לעשות את זה ככה, כדי שהראש לא יתמלא בפחד. הרופאים בדקו אותי. אני מרגישה שהגוף שלי יכול להתמודד עם זה והכל אצלי בראש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו