אליניב ברדה הגיע עם הפועל תל אביב לבירת הנגב, המקום בו גדל, כדי לתת הצהרת כוונת שמה שבנה העונה בהפועל תל אביב הוא שןה אליפות. האיש שגדל בבאר שבע, הביא לה תארים היסטוריים והצלחות גדולות, עושה כעת את אותו הדבר במועדון שבעשור האחרון היה בליגה הלאומית ולא בצ'מפיונס, עד שכבר אף אחד לא ספר אותו.
אז להגיע למשחק מול האלופה, זו שבה גדל, ולנצח אותה 0:1 בתוספת הזמן, זו הצהרת כוונות גדולה. רועי אלקוקין העניק להפועל תל אביב את שלוש הנקודות והעלה אותה לפסגת הליגה, מעל האלופה הנוכחית ואפילו מהיריבה העירונית מכבי תל אביב, זו שראו בדרך כלל עם משקפת וכעת הם צמודים אליהם ורואים להם את הלבן שבעיניים.
המשחק בין שתי האדומות היה הכי הפועל שיש. קשה, אגרסיבי, אבל הראשונה להרים את הנקודות מהרצפה הייתה האדומה מהעיר הגדולה. זה לא רק ניצחון על האלופה המכהנת, אלא מבחן אופי שאליניב ברדה העביר את הקבוצה שלו. אופי הוא אולי השם הנרדף של ברדה, וכעת הוא מנחיל את כל מה שרכש בדרום לקבוצה שאותה הוא מאמן. שוב עם שער נקי וקבוצה שקשה מאוד לשחק נגדה. קודם כל הפועל תל אביב נועלת את השער ואז סומכת על עצמה שתדע לעקוץ ולצאת עם הנקודות.
רצף שלא זכור במתחם וולפסון
יש כעת פגרת נבחרות, אבל התמונות של ברדה והשחקנים שלו חוגגים יחד עם קרוב ל-2,000 אוהדים בבאר שבע, ילכו איתם גם לאחר שיחזרו ממשחקי הנבחרת. כי תוך עשרה ימים, לספק ניצחונות על מכבי תל אביב, מכבי חיפה והפועל באר שבע, זה משהו שלא היה בצד האדום של תל אביב כבר כמעט עשור וחצי.
מנגד, רן קוז'וך ראה את הקבוצה שלו נותנת את הכי טוב שלה, ללא כמה עוגנים משמעותיים בהרכב, אבל זה לא הספיק. מתסכל מאוד להפסיד משחק כזה בתוספת הזמן ולראות את הקבוצה שהוגדרה על ידו כ"בלתי שבירה", נשברת דווקא בדקה האחרונה. אבל קוז'וך יודע לחבר מחדש ולתת הצהרת כוונות משלו. דבר אחד בטוח, יהיה מאבק אליפות מרתק ושתי האדומות יהיו שם, כנראה עד הסוף.
