לא רק נבחרת ישראל: גם הפרשנים צריכים חילוף דחוף

"היית רוצה לראות חילוף עכשיו, אלי?", שאל אמש (חמישי) השדר עמיחי שפיגלר את הפרשן לצידו, רגע לפני פתיחת המחצית השנייה בין אוסטריה לישראל, כשהמארחים הובילו 0:1. "תשמע", השיב לו גוטמן. "כן ולא"... סליחה???

מייד אחר כך הוא הסביר: "אם אני מסתכל על המחצית הראשונה אני די מרוצה מהקצב ומאיך שהנבחרת התנהלה, אבל הייתי בא ואומר לעצמי - וואלה הנבחרת לא הגיעה לחצי מצב, וכאן אני חושב שצריך לשקול את דור תורג'מן".

נו, אדון פרשן, אז מה החלטת? - כן או לא? גוטמן הותיר את שתי האופציות פתוחות, ואז נעל את הדיון עם עצמו בעוד משפט מחץ: "יש פה אדרנלין. והאדרנלין יכול לנצח כל דבר"... ברור, השאלה באיזו נבחרת הוא משחק.

פתיחה קשה הייתה לנבחרת שלנו בקמפיין ליגת האומות החדש, אך הרבה יותר מכך זה היה אחד ממפגני גניבת הדעת הגדולים שידענו בעמדת השידור. במשך 90 דקות כמעט הפרשן לא הפסיק לחפור ולהתלהב מהבחורים שלנו, עד שחטפנו את שני השערים בסיום - והכול התהפך. אשכרה הפוך גוטי, הפוך!

דקה ו-17 שניות משריקת הפתיחה (!!!), הגיע הניתוח המדהים הבא: "נבחרת ישראל יוצאת קדימה, היא לוחצת גבוה, ואני אוהב את הפתיחה הזאת"... כן, כדורגל, לפי הפרשן החרטטן, מנתחים אחרי פחות מ-80 שניות.

וכך זה נמשך: "הנבחרת בפריסה מאוד מאוד רחבה" (דקה 4)... "הנבחרת מתכווצת מאחור, זה מהלך נכון מבחינה הגנתית" (8)... "נבחרת ישראל נותנת לנו להבין עד כמה היא מאורגנת" (15)... "אני חוזר על עצמי ואני מרשה לעצמי לחזור על עצמי, עד כמה אנחנו איכותיים בכל מה שקשור לאגף שמאל" (20)...

"מניעים את הכדור, שולטים בקצב המשחק. פריסה נכונה, רחבה. כשצריך למסור לעומק נותנים לעומק" (23)... "מעמדת השידור אני קולט את הביטחון העצמי שיש לשחקנים בכל מה שקשור להנעת הכדור, לגישה לכדור, לנגיעה הנכונה והנקייה. נבחרת ישראל שולטת בקצב המשחק".

בדקות הסיום של המחצית הראשונה האוסטרים כבשו בפנדל, הצופים בבית זכו לכמה שניות של שקט, אבל אל דאגה. גם הפרשן שחוזר על עצמו ומרשה לעצמו לחזור על עצמו, יחזור לעצמו בהמשך.

שפיגלר וגוטמן בתפקיד חנוכה וגבריאל

דקה 55, סייד אבו פרחי משווה בנגיחה, שולף את דגל הקרן, יורד לעמדת מוצא ונראה כמי שמשחרר ירייה. "וזאת החגיגה שלו!" צהל שפיגלר. "זה כמו בסנוקר", הצטרף גוטמן לאופוריה, שצנחה למראה הכרטיס האדום. "על מה צהוב אבל, אלי?", תהה השדר. "לקחת את דגל הקרן, ועל החגיגה", הסביר הפרשן.

בהילוך החוזר שפיגלר כבר רתח. לא על אבו פרחי חלילה, אלא על השופט: "הנבחרת הישראלית מנסה להסביר לשופט שהוא לא הוא התריס פה. שהוא בסך הכל הלך לחגוג עם הקהל הישראלי. זה מכת סנוקר, נכון? לא יותר מזה. לא ירייה ולא כלום. די, כבר אי אפשר לשמוח? באמת. אני לא יודע, הכדורגל כבר הפך להיות סטרילי מדי. לא נותנים לשחקן לשמוח. באמת".

גוטמן (בציניות): "מעניין לשמוע את קבקוב הבולגרי, עכשיו מרצה לדור פרץ הקפטן על מה הצהוב השני".

שפיגלר: "ככה הוא חוגג תמיד. אני לא ראיתי אותו מקבל צהובים על החגיגה הזאת, אבל את קבקוב זה לא מעניין. זה כבר מוגזם מבחינת השופט על כזה דבר להוציא צהוב. זו חגיגה של סנוקר, לא יותר מזה"...

וכך נשמעו השניים אחרי תום המשחק (וכנראה גם אחרי כמה מסרונים). שפיגלר: "גם לאבו פרחי יש חלק. לפני חודשיים באלוף האלופים, הוא הבקיע, חגג ככה וקיבל כרטיס צהוב. גם לשחקן צריכה להיות אחריות". גוטמן: "קודם כל לשחקן צריכה להיות אחריות".

מה זה? הרי אחרי ההרחקה שפיגלר עצמו גיחך על השופט שלא נותן לשמוח, גיבה את החלוץ: "ככה הוא חוגג תמיד", והודיע: "אני לא ראיתי אותו מקבל צהובים על החגיגה הזאת?"

כאן המקום להעיר שסנוקר לא משחקים במצב כריעה, וגם לא מניפים את המקל בתיאטרליות אחרי חבטה, במה שנראה לחלוטין כמו התרסה. ובלי קשר, דגל הקרן אינו מוצב בפינת המגרש כאביזר לחגיגות וליגת האומות אינה שכונה. אלה רק אנחנו שחיים בסרט, משנות ה-70, עם זאב רווח בתפקיד חנוכה, ויהודה ברקן שמגלם את גבריאל ועזריאל.

הפרשן מתהפך גם בעניין החילופים

דקה 58. ירין לוי ורז שלמה נכנסו במקום דור פרץ וגיא מזרחי. שפיגלר: "איך אתה עם החילופים האלה, אלי?". "אני קודם כל רוצה לראות את הציוות של רז שלמה, האם הוא תופקד בעמדת המגן הימני. זה ממש לא התפקיד שלו". כמובן, למה להתחייב? עדיף לפרשן בדיעבד. על החילוף של דור פרץ, הפרשן לא אמר מילה!

בדקה ה-75 הוא חזר להלל את כוחותינו: "ראלף ראנגניק מאוד מאוד לא מרוצה מאיך שהנבחרת שלו נראית. נבחרת ישראל יש לה עכשיו כתובת, שני שחקנים בחלק הקדמי, אוסקר גלוך במשחק יוצא מהכלל טוב ודור תורג'מן. משחק יוצא מן הכלל של אוסקר גלוך. שפת הגוף של גלוך אומרת: אפשר לנצח את המשחק הזה".

בדקה ה-84 ליאל עבדה ואלי דסה החליפו את אליאל פרץ וגלוך. "אליאל פרץ כבר איבד כוחות", הסביר שפיגלר, ובהמשך הוסיף: "בן-שמעון רוצה רגליים טריות".

גם גוטמן היה בעד: "זה חילוף ששווה ניסיון של אלי דסה, במרכז השדה, טיפ-טיפה להניע את הכדור, להרגיע, ותעוזה יחד עם אליאל עבדה, להשיג איזושהי התקפת מעבר על מנת לגנוב פה את שלושת הנקודות" (מרוב התלהבות הוא כינה גם את עבדה אליאל, שלא לדבר על הטעות בעברית - "שלושת הנקודות").

בדקות 88 ו-89 האופטימיות והזחיחות עדיין שיחקו תפקיד ראשי אצל הפרשן: "האוסטרים לא יכולים להיכנס דרך מרכז ההגנה. יש צפיפות. שלושת הבלמים מתמודדים עם קלאדז'יץ' כמו שצריך. אנחנו מבינים שאנחנו רוצים לצאת מכאן, קודם כל עם נקודה. כל השחקנים משתתפים במשחק ההגנה של נבחרת ישראל".

ואז ספגנו פעמיים. "האוסטרים יודעים לנצל את הדלילות בחלק האחורי של נבחרת ישראל", פירשן גוטמן. מי זוכר שדקה קודם הוא שיבח את הצפיפות במרכז ההגנה, שמונעת מהאוסטרים להיכנס דרכה.

חדשות הספורט, החוצפה מרקיעה שחקים

לשלב הסיכומים ב"חדשות הספורט" כבר הגיעו השדר והפרשן זועמים במיוחד על המאמן.

"דור פרץ, אליאל פרץ, מנהיגים. מרכז שדה. מה אתה ממהר להוציא אותם?", שאל גוטמן והמשיך בביקורת קטלנית: "ניהול המשחק מבחינתי היה לא טוב, של רן בן שמעון. אוסקר גלוך, עם כל ההתלהבות שלנו, כל המהלכים האלה היו רחוקים מהשער של שלאגר".... כן-כן, זה ההוא שכמה דקות קודם היה לו "משחק יוצא מהכלל טוב".

שפיגלר יישר קו: "רן בן שמעון הגיב מאוחר מדי. אליאל ודור הם מנהיגים בנבחרת שלנו, והייתה להם הופעה טובה בעיקר בהיבט ההגנתי. ופתאום להכניס את דסה ואת ליאל עבדה, זה כאילו חילופים חברתיים כאלה שכולם יהיו מרוצים".

גוטמן: "דסה לא יכול לשחק אצלי בקישור, עם כל הכבוד. ואליאל פרץ, דור פרץ, יורדים מהמשחק ואני שואל את עצמי, למה, למה בדקה כזאת?"... לשמוע, ולא להאמין. למה למה? הוא שאל את עצמו אחרי ההפסד, אבל למה, למה בזמן אמרתם בדיוק ההפך?

כלומר שפיגלר הסביר שאליאל פרץ כבר בלי כוחות ושבן-שמעון רוצה "רגליים טריות", וגוטמן, בזמן אמת, לא הזכיר אפילו ברמז את המנהיגות של שני הפרצים, ואף הסביר שהכנסת דסה היא "חילוף ששווה ניסיון". למה, למה אי אפשר להחליף את השדר והפרשן?!

הפסדתם כסף? שרון פרי איתכם!

פתיחת ליגת האומות היא גם הזדמנות מצוינת להזכיר לכולם: מדובר בקמפיין שמטרתו להביא את הנבחרת ליורו, לא בקמפיין לעידוד הימורים.

זה לא רק גוטמן שמדקלם כנו תוכי את התפלגות מנחשי הווינר, כאילו הובא לשידור על תקן בעלים של תחנת טוטו, אלא כל צוות הברברנים באולפן המקדים לפני, בהפסקת המחצית, ובסיום.

"התפלגות ניחושי הווינר שלנו הערב הזה", הכריזה שרון פרי דקות אחדות לפני פתיחת המשחק בלינץ, וכמעט בלי שנרגיש ניכסה לערוץ גם את המועצה להסדר הימורים.

אבל הכי חיממה את הלב השורה התחתונה של המגישה: "41 אחוזים הולכים עם האוסטרים. אני לא איתם. 23 אחוזים חושבים שהמשחק הזה יסתיים בתיקו, ו-36 אחוזים מאמינים בנבחרת שלנו - ואני איתם". ספק אם זה מנחם את אלה שהפסידו, במגרש ובכיס, נשמה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות