מכות? ליגת העל לא עומדת ברף של הקהל הישראלי

בשנים האחרונות גדלה ברשתות החברתיות הפופולריות של עמודים העוסקים בנוסטלגיה של הכדורגל הישראלי. זו אינה תופעה מקומית בלבד, אלא כלל עולמית, כך שלצד שערים של משה סיני ניתן למצוא גם כאלה של מרקו ואן באסטן ויורגן קלינסמן.

יש לכך הרבה הסברים, אבל נראה שהמרכזי שבהם קשור לכך שפעם הכדורגל המקומי והבינלאומי היו עמוסים בכוכבים ובמשחקים מרגשים. הנה, הסתיים לו המונדיאל, כמה משחקים אתם זוכרים ממנו? ובכלל, מי מספר 10 בעירוני טבריה? אם אתם קוראים שורות אלו, סביר להניח שאצלכם טבריה היא קודם כל האחים עופר ואייל דן וניני עשור.

ליגת העל החלה אמש בתחושות אופטימיות. גרוסו מודו, הכדורגל הישראלי מעניין רבע מיליון בני אדם שהם החובבים הכבדים יותר של הענף. במחזור עם משחקים גדולים מגיעים בממוצע יותר מ־80 אלף אוהדים במדינה של יותר מ־10 מיליון בני אדם. בשנות ה־80 היו כאן 4.5 מיליון אזרחים, אצטדיונים קטנים משמעותית, ובשבת עם משחקים טובים הגיעו 40 אלף צופים בעידן ללא שידורים חיים בטלוויזיה.

במילים אחרות, המדינה גדלה והצופים גדלו בהתאם, אבל האם העניין בכדורגל הישראלי עלה יחסית לגודלו באוכלוסייה? סביר להניח שלא, ולו רק בשל התחרות הענקית שיש לו מול העולם הנגיש הרבה יותר מאשר בעבר.

מקווים, אבל לא מצפים

כדי שהכדורגל הישראלי ירשום פרקים חדשים מרגשים - המאמנים, השחקנים וגם הבעלים צריכים להבין שמדובר בסך הכל בכדורגל ישראלי. חלילה מלזלזל באנשי המקצוע, אבל תסתכלו שנייה מלמעלה: הנבחרת שלנו היא מהגרועות באירופה, הכדורגלן הישראלי מסמן את ליגת הפנסיונרים של ה־MLS, כיעד לקריירה, והשופטת הכי טובה שצמחה כאן החזיקה בצמרת עונה אחת, אחרי שנכשלה לאחרונה במבחני הכושר. אז למה לא לבוא ליהנות, לשחק פתוח, לייצר רגעים בלתי נשכחים כמו שהוותיקים בינינו זוכרים מלפני 40-30 שנה לפחות.

שמתם לב שכבר 5 שנים הסרטונים מהכדורגל הישראלי ברשתות החברתיות הם של מופעים של הקהל או מכות ביציע. שערים? שחקנים? הרבה פחות. אצלנו באים לראות את הקהל ורק אז את המשחק עצמו. זה לא מקרי: מדינות עם ליגות כדורגל בינוניות כמו ישראל מייצרות אוהדים יצירתיים ומופעים של הקהל. הסיבה לכך היא שהכדורגל עצמו פחות מעניין.

נותר לקוות שבעונה הבאה הכדורגל הבינלאומי יחזור לישראל, שיהיה אפשר להביא לכאן זרים נורמליים, ושליגת העל לא תישאר מועדון סגור של 3.5 קבוצות. מי יודע, אולי אפילו נעביר עונה בלי הפחתת נקודות ובלי משחקים מעוררי פיהוק. בכל הקשור לכדורגל שלנו, יש משפט אחד שמגדיר אותו: אנחנו מקווים כל הזמן, אבל לא מצפים לכלום.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות