אפשר להתווכח איזה מבין שני השערים היפהפיים שהובקעו ב־2:3 של הפועל על מכבי בדרבי החיפאי במוצ"ש, היה מלהיב יותר. הראשון של יעד גונן לאדומים, או האחרון של איתן אזולאי לירוקים. אבל אי אפשר להתעלם מההבדל העצום ברמת ההתלהבות של השדר־אוהד רמי ויץ.
גונן קיבל כדור כ־25 מ' מהשער בחצי תפנית, הכין לעצמו בשתי נגיעות, הרים ראש, ראה היכן ממוקם השוער ובעט מזווית אלכסונית כדור מדויק להפליא לחיבורים הרחוקים. אזולאי קיבל הכנה מושלמת מקנג'י חורה, בדיוק מול השער ובערך באותו מרחק, ובעט בעוצמה למשקוף ופנימה. מבחינת ויץ, אין בכלל מה להשוות.
"והכדור הזה נכנס. איזה שער של הפועל חיפה", אמר השדר בטון מוגבה קמעה על ה־0:1. "יואאאאוווווווו! אי-תן אזולאי! איזה שער ענק! 2:3", צווח האוהד בגרון ניחר, על בסיס הקול כלול.
זו כמובן לא הייתה הפעם הראשונה שהמיית ליבו נותנת את הטון, אך שידור המשחק בגביע הטוטו – אולי בגלל שהיה הראשון העונה ובטח משום שמדובר בדרבי – הותיר מסר ברור: במשחקים של הירוקים מקומו לא באולפן צ'רלטון אלא ברדיו מכבי חיפה, לצד עמית פלטקביץ', ניסן קניאס ודולב נישליס. הם לפחות לא מנסים להסתיר את תחושת התוגה בספיגה, ועוצמת הריגוש בכיבוש.
התופעה המגוחכת באה לביטוי לא רק בתיאור הגול ובעוצמת הקול. הנה, כך נשמע ויץ בדקה ה־72, כשהאדומים כמעט עשו 0:4. "תראו מה זה, תראו מה זה, מה זה השטות הזאת? זה יכול לעלות ביוקר בשער רביעי", הוא קונן, ובסיום המהלך שחרר אנחת רווחה: "והמזל הוא שהכדור של רוטמן יוצא החוצה"... מזל? ומה עם מזלו הרע של המחמיץ, אחרי החמצת הפנים של השדר?
לשיאם הגיעו הדברים בדקה ה־89. "האם חיפה תשיג את שער השוויון?", זרק ויץ שאלה לאוויר. חיפה? זה דרבי! אז מה עם האפשרות ש"חיפה תאבד את הניצחון"? אין נביא בעירו.
זהבי וצנצי מתהפכים בנגמ"ש
סגירת חשבונות רדודה כזו לא זכורה אפילו בתקשורת הספורט שלנו שפורחת באשפתות. אריק שטילמן, הספונסר של מכבי תל אביב בכדורסל שאף הפך לבעלים למשך כמה ימים, מתח ביקורת על ראשי המועדון - וחטף מתקפת בוץ מצד הפרוקסיז ב"ספורט 5", נדב צנציפר ורז זהבי.
"אם הם ימשיכו להשתמש בערוץ תעמולה שיש להם, אז אני יודע גם להשתמש בכלים אחרים", אמר שטילמן בראיון ל־ONE, וצמד לוכדי האריק יצאו לפעולת תגמול. כלומר התאמצו להוכיח שהם אכן ערוץ של מעריצים. זה נגמר בתאונת שרשרת, של נגמ"ש.
"בוא נדבר על מסע הטינופים, ההשמצות וההכפשות חסר התקדים של הספונסר של מכבי תל אביב בכדורסל כנגד המערכת, כנגד התקשורת. כי כשאתה שומע אותו, אתה שומע כמה הוא לא מכבי", הסתער ראשון זהבי.
"מסכים איתך. כי כשאומרים 'האוהדים זה לא כספומט', אתה מסית נגד ההנהלה", חיפה עליו צנציפר, לפני שהסתבך בדימויים משדה הקרב: "זה ירי בנגמ"ש, כי הוא בא והוא אומר אני מחוץ לנגמ"ש. אבל אתה הספונסר של הקבוצה הזאת. אז זה לא ירי בנגמ"ש, זה ירי מחוץ לנגמ"ש, אתה יודע, הנגמ"ש, כשהוא סוחב משהו מבחוץ, זה יותר קשה"... כלומר ירי דו־צדדי של אותו צד, ואף מילת ביקורת על מפקדי הנגמ"ש, שהתגמשו לכבודו.
"אתה רך מדי", התאכזב זהבי מהתיאור החלבי של תאומו התקשורתי, וחזר לרכב המשוריין: "הוא היה מוביל את מכבי תל אביב לפשיטת רגל. זה כבר מעבר לירי בנגמ"ש, זה רמה של הסתה, של שנאה, של תסכול. אני שומע וקורא שהאוהדים בזים לאותו אחד שיורה בנגמ"ש ואולי לכאורה מחפש את כישלונה של מכבי תל אביב"... עכשיו כבר בכלל שיגעתם את רבאק. מאיפה לעזאזל היו היריות? מבפנים, מבחוץ או מעבר?
במקביל לרונדלים בנגמ"ש, הקפידו שני הנעלבים להחניף לראשי המועדון. "קיבלנו פעולה נכונה של דירקטורים בראשותו של שמעון מזרחי", התפעל צנציפר. "שייבדלו לחיים ארוכים אודי רקנאטי, שמעון מזרחי. זה אנשים שעיצבו את הספורט", התפייט זהבי. כל זה מבלי לציין שאותו רקנאטי, יבדל"א, הוא גם המעסיק שלהם בערוץ הספורט.
"הלוואי ואפשר היה להזיז אותו, זה סוס טרויאני", הביע לסיום דג הזהבי משאלה, בעניין שטילמן, וסיכם את הדיון עם דימוי אופייני: "כשאתה שם חרא מול ונטילטור, הוא עף לכל הצדדים". תם עוד פרק בהידרדרות של הערוץ. האחרון שיכבה את הוונטילטור.
ארד והחברות תפסו אמריקה
"הוועדה המארגנת של משחקי לוס אנג'לס 2028 אירחה קרוב ל־90 נציגים מ־45 ועדים אולימפיים, לשלושה ימים של פגישות וקבוצות עבודה". כך נכתב בשבוע שעבר בהודעת הסיכום של המארחים. כלומר קרוב לשני נציגים מכל מדינה. בתום האירוע נערך גם "תדריך עיתונות" בן ארבעה ימים, שבו השתתפו יותר מ־250 נציגי תקשורת וועדים אולימפיים.
את הוועד שלנו ייצגו בשני האירועים חמש נשים: היו"ר יעל ארד, המנכ"לית עדי ביכמן, סמנכ"לית השיווק והפיתוח סיון פישלר, מנהלת השיווק של הוועד הפראלימפי רוני יבזורי, ואשת היח"צ טל אלכסנדורביץ'־שגב.
חלקן אף שיתפו מחוויותיהן בסטוריז, ונראה שהיה להן ממש כיף. "בוקר אחרון בלוס אנג'לס", דיווחה בתחילת השבוע אלכסנדרוביץ' מחדר כושר רחב ידיים. קצת לפני כן ביכמן העלתה צילום ממסעדת יוקרה יפנית וכינתה את החוויה "ערב לפנתיאון". המקום, אגב, ידוע בלובסטרים העסיסיים שלו, אבל הכל צולם ביום חו"ל. והיו גם תיעוד של שתיהן יחד עם ארד במשחק כדורגל של לוס אנג'לס גלאקסי, ורשמים מביקורים במוזיאונים, נראה אחלה טיול.
על רקע ים החוויות, הפניתי לוועד האולימפי ארבע שאלות: לכמה ימים בדיוק נסעה כל אחת מהחמש? מי מהן השתתפה בכל אחד מהכנסים? מי מימן? והאם ראוי שנציגות ועד שיוצאות למשימה ייעודית בלוס אנג'לס משתפות ברשתות תמונות מבילוייהן הפרטיים?
המענה של הוועד התברך בהרבה מלל, והנה עיקרו: "במהלך ארבעת ימי הכנס הוצגה תוכנית ההיערכות הכוללת במגוון רחב של תחומים, לצד סיורים מקצועיים במתקני התחרויות ובאתרים השונים. מטעם הוועד בישראל השתתפו סיון פישלר וטל אלכסנדרוביץ' שגב, המובילות את תחומי התקשורת והשיווק.
"בנוסף, יו"ר הוועד יעל ארד והמנכ"לית עדי ביכמן, שתשמש לראשונה מנהלת המשלחת בלוס אנג'לס 2028, הוזמנו ע"י הוועדה המארגנת לסדרת פגישות היערכות מקצועיות וסיורי שטח, שעסקו בהיבטים מקצועיים, לוגיסטיים וביטחוניים, וכן בבחינת מיקומים פוטנציאליים לאימוני הענפים השונים ובהיערכות לאירוע הזיכרון לי"א חללי מינכן. רוני יבזורי השתתפה אף היא מטעם הוועד הפראלימפי בישראל".
תשובה מרשימה עם בעיה קטנה אחת: אין בה תשובות לארבע הקושיות. עם זאת ייאמר לשבחה של יו"ר הוועד, שבניגוד לאולימפיאדת החורף באיטליה, הפעם היא לא לקחה איתה את הילדים.
מוקי, מולאי, המסחרה והפוליטיקה
סיפור ידידותם המעניין של הג'ודאים שגיא מוקי מישראל וסעיד מולאי האיראני שערק ממולדתו יהפוך בקרוב לסרט תיעודי. בטהרן לא צפויה הקרנה בהשתתפות מוג'תבא חמינאי, אבל כאן כבר מריחים את הפוטנציאל המסחרי, אפרופו שאגת הארי. כחלק מההפקה צולם אתמול בנתניה "קרב ראווה", בחסות העירייה.
"שני אלופי עולם, איפון אחד היסטורי ואפס פוליטיקה", נאמר במודעה של חברת ההפקה "מיתוס ספורט", שקראה לציבור לרכוש כרטיסים. מעניין, כי בפרסום אחר נכתב: "שני אלופי עולם, סיפור שטלטל את הפוליטיקה העולמית, וקרב ראווה אחד שאי אפשר לפספס". אז אפס פוליטיקה או טלטול פוליטי? שווה לשאול את טילטיל.
דברי חכמים
"וולקאם לונייק ייכלל לראשונה בסגל הקבוצה"
- כתב ONE דורון בן דור התרשם מסרטון קבלת הפנים של מכבי חיפה לבלם ההולנדי נייג'ל לונווייק, ועיברת את שמו לברוך (הבא)
