הדבר המאתגר ביותר, אולי, בקריירה של ספורטאי מקצועני בספורט קבוצתי הוא הצורך שלו להתאים את עצמו בכל עונה מחדש לשותפים חדשים לחדר ההלבשה, לשינויים על המגרש, לפעמים לחילופי בעלים ומאמן ולפעמים להכל ביחד. וזה בדיוק המצב של דני אבדיה השנה. לאחר שנה שבה נדמה היה שהגיע לארץ המובטחת, הגיע הקיץ הזה ועמו החדשות: שכח כל מה שידעת. מתחילים מחדש.
זה התחיל בבעלים חדש, טום דאנדון, שידוע בנטייה שלו לחשבון הוצאות מהודק ומחמיר - טוב, בעצם, קמצנות - ולהימנעות שיטתית מחוזי ענק (אלא אם זה בלתי נמנע) והתחייבויות לטווח ארוך.
וההוכחה לסיבה לשמו הרע לא אחרה לבוא - המינוי של מייקה נורי, עוזר המאמן המוערך של מינסוטה טימברוולבס, היה משונה מקצועית, בהתחשב בעונה המצוינת שסיפק טיאגו ספליטר, אבל שברה שיאים של שפל כאשר נורי הוחתם לעונה אחת בלבד (!), עם אופציה להארכה לשלוש, בחוזה חסר תקדים מסוגו שגרם לאיגוד המאמנים למחות בתוקף ולהזהיר מפני שחיקה במעמד המאמנים בליגה היה והנוהל יאומץ גם על ידי קבוצות אחרות.
לנורי זה יהיה התפקיד הראשון כמאמן ראשי בליגה, והוא נכנס לסיטואציה מורכבת מאוד: לקחת סגל שהצליח להגיע לפלייאוף בשנה שעברה, כנגד הציפיות, לערבב אותו לגמרי, ולנסות להצעיד את הקבוצה צעד אחד קדימה - סיבוב שני או גמר מערב.
הכדור לא בידיו
אבדיה הפך בעונה שעברה לכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה, לספק הנקודות המרכזי, אולסטאר שמנהל את המשחק מעמדת הפוינט פורוורד, עם אחוז שימוש של 20.3 למשחק (טופ 20 בליגה) 24.2 נקודות, 6.9 ריבאונדים, 6.7 אסיסטים ו־16.1 זריקות לסל בממוצע. הכדור היה בידיו בקלאץ׳ וברגעים שהקבוצה נתקעה, המדיניות היתה ״תנו לדני את הכדור, ותנו לו לחדור לסל, לסחוט עבירה, או להוציא החוצה לשחקן פנוי". עכשיו הכל הולך להשתנות ובגדול.
הקיץ צורף לקבוצה ג׳ה מוראנט, העילוי ההפכפך של ממפיס גריזליס, ומי שעלה על מסלול החרבת אחת הקריירות הכי מבטיחות בליגה בקצב מסחרר. ההימור על מוראנט - שחקן שבשיאו הוא טופ 8 בליגה - הגיוני, גם אם לא קטן. אבל שימו לב לנתון הבא: 30 אחוזי שימוש (!) בממוצע לאורך הקריירה ו־16.7 זריקות למשחק.
חכו, יש המשך - דמיאן לילארד, שחוזר משנת פציעה, בגיל 36, היה בעל אחוז שימוש של 27.8 בשנתיים שלו במילווקי ו־17.1 זריקות למשחק.
עכשיו תעשו את המתמטיקה, בהתחשב בעובדה שכדורסל משחקים עם כדור אחד, וגם שמוראנט הוא רכז שכל משחקו מבוסס על החזקת הכדור בידיו וקבלת החלטות בהתקפה; ולילארד אינו אפקטיבי עם פחות מ־15 זריקות למשחק; ותבינו שאין סיכוי לראות עונה דומה לזו הקודמת של דני מבחינה סטטיסטית.
אין לדעת מה תהיה שיטת המשחק של נורי, והאם דני ישחק 3 או 4 (ואולי 5 בהרכבים נמוכים), אבל ברור למדי שמוראנט ינגוס משמעותית באחוז השימוש שלו ויקח לו את הכדור מהיד, את פוזיציית קבלת ההחלטות בהתקפה וברור גם שמספר הזריקות שלו לסל יפחת משמעותית עם שני הגארדים על המגרש.
זמן להשתנות
סימן שאלה נוסף הוא האם דני ייצטרך לסגל לעצמו סגנון משחק חדש לגמרי התקפית, ויירד לצבע לפוסט-אפ (תחום טעון שיפור אצלו), או ייצא לעמוד על השלוש ולחכות לכדורים ממוראנט החודר כדי לזרוק ממסירה - תחום נוסף שדני חלש בו באופן יחסי.
אם זה הכיוון, דני ייאלץ לשנות את משחקו ולחפש את הנקודות שלו ואת האיכות ההתקפית שלו בדרך שונה לחלוטין מזו שהביאה אותו לשיאים חסרי תקדים בשנה שעברה. בכל תסריט - דני צפוי להיפגע מאוד. במעמד בחדר ההלבשה (שני שחקנים שנבחרו לחמישיות העונה וביניהם שחקן היכל תהילה), במספר הנגיעות בכדור והזריקות לסל, וקרוב לוודאי גם בממוצעי הנקודות והאסיסטים. זה כמעט ודאי.
בדיוק כמו דני, גם מוראנט ולילארד מצויים בעונת מבחן שבה עיני כל הליגה יהיו נשואות אליהם כדי להבין מה מצב הקריירות שלהם. ועם כל הכבוד לדני, בהיררכיה של המעמד בליגה, הוא בסך הכל במקום השלישי, למרות עונת הקסם החולפת.
יחליט על פרידה?
לאן זה יילך? תלוי בהרבה משתנים. שיטת המשחק, כושרם של מוראנט ולילארד והמאזן של הקבוצה. עוד נזכיר את דונובן קלינגן, הסנטר המשתפר והצעיר, שייתבע גם הוא את הכדור יותר פעמים מבעבר. יש גם את טומאני קמארה שמרבה לחפש את הסל גם כן - והנה לכם חמישיה שבה כל שחקן יבקש את הכדור, וחלוקת הדקות והזריקות תצליח לתסכל כמעט כל שחקן בהרכב ובסגל.
אוהדי פורטלנד, שאינם רק אוהדי אבדיה, בוודאי נושאים עיניים מלאות תקווה לעונה הקרובה - שלושה אולסטארים בהרכב אחד זה הכי קרוב ל"ביג 3" שהיה לפורטלנד מזה הרבה שנים. עם רוברט וויליאמס וג׳רו הולידיי (כשאינם פצועים), שיידון שארפ וסקוט הנדרסון מהספסל, הבלייזרס מחזיקים סגל עמוק ומתומהל נכון בין צעירים לוותיקים. בנוסף למאמן חדש ומוערך בליגה יחד עם רוח של התקדמות וצמיחה מהעונה שעברה, ישנה העלאה של רף הציפיות באורגון לשיאים חדשים.
בעיניי, ההרכב הזה לא מאוזן ויתקשה לזרום ולשתף פעולה בהתקפה. אם ההחלטה לתת למוראנט את הכדור היא זו שתתקבל (והיא הסבירה), דני צפוי בהכרח להיפגע, ואני מבטיח לכם שלילארד לא מתכוון לחיות משאריות או לעלות כשחקן שישי מהספסל (ההחלטה הנכונה יותר מקצועית).
בסוף העונה הזו, בה תישאר לו עונה אחת בחוזה, אבדיה יצטרך להחליט אם אופק הצמיחה שלו כשחקן יבוא לידי ביטוי מקסימלי בפורטלנד או שעליו יהיה לחפש קבוצה אחרת בקיץ 2028, או אפילו למצוא את עצמו מועמד לטרייד באמצע העונה, כדי שלא יילך מפורטלנד מבלי להחזיר משהו מההשקעה של הקבוצה בו. זה עלול להפוך למכוער. ואפילו די מהר.
כמובן שתסריט של מוראנט מאבד את הראש כדרכו של עקרב שאינו מסוגל אחרת; דיים מתגלה להיות בלתי שמיש על המגרש, והבלייזרס סופגים שרשרת הפסדים, עשויה לשנות את המצב עבור דני; אבל אם התסריט של הבלייזרס יעבוד, והקבוצה תאיים על מקום 4-5 במערב, עם ההרכב הזה, דני ייצטרך לבלוע את הלקרדה ולחייך. אסור לשחקן בליגה הזאת להעמיד את עצמו לפני הקבוצה. אפילו לברון למד זאת על בשרו בלייקרס.
מה יהיה? נחיה ונראה. אבל בכל מקרה מדובר (שוב) בעונת המבחן הכי משמעותית של דני אבדיה עד כה; והסיבה לאופטימיות היא שהוא הוכיח לנו שבכל פעם שהוא ניצב מול אתגר הוא מוצא דרך לפצח אותו. אבל האתגר הזה יהיה הקשה והמורכב ביותר עבורו עד כה. נקווה לטוב, בזהירות הראויה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
